Page 538 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 538

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪523 1935–1931 ,‬‬
‫הייתה להקים מדינה אחת‪ ,‬חד־גזעית‪ ,‬אך לא חד־לאומית‪ .‬העלייה היהודית לארץ־‬
‫ישראל לא תוגבל ואף תורחב לתחומי עבר הירדן המזרחי‪ .‬שלב אחרון ואידאלי שלה‬
‫יהיה הקמת פדרציה שמית נרחבת במזרח התיכון‪ ,‬שאליה יצטרפו מרצונן כל המדינות‬
‫שיוקמו באזור‪ .‬בשנת ‪ 1938‬חגג קלווריסקי את שנתו השבעים כשהוא ממשיך לתכנן‬

      ‫פעולות למען השלום היהודי–ערבי‪ .‬חיים מרגליות קלווריסקי נפטר ב־‪133.1947‬‬

 ‫סיכום‪ :‬מדוע לא צלחו ניסיונות הפשרה בין יהודים לערבים?‬

‫את תת־הפרק האחרון של הפרק העשירי הקדשתי לניסיונות של יהודים ואחרים להגיע‬
‫לפשרה או להסכם בין היהודים לערבים‪ .‬עשיתי זאת במודע‪ ,‬בגלל מה שקרה אחר‬
‫כך‪ .‬הרחבתי גם את מתחם הזמן של תת־פרק זה לכל תקופת זמן המרד הערבי‪ ,‬ולא‬
‫רק למחצית הראשונה של שנות השלושים‪ ,‬שהוא הזמן שנקבע לפרק הנוכחי‪ .‬כיוון‬
‫שנראה היה לי שיש לראות גם את המשכו של נושא זה‪ ,‬בזמן מאוחר יותר — בתקופת‬
‫המרד הערבי‪ .‬עד בעצם לשינוי היסודי שחל במדיניות הבריטית בשנת ‪ ,1939‬בספר‬

                                                                      ‫הלבן של שנה זו‪.‬‬
‫השאלה המרכזית העולה מכל מערך הפגישות והתכניות היא מדוע לא הצליחו‬
‫כל ניסיונות ההידברות בין היהודים לערבים? המתנגדים לתנועה הציונית יטענו כי‬
‫כל הרעיון הציוני היה רעיון פסול ולא הייתה שום הצדקה לחזרת היהודים לארץ־‬
‫ישראל ולהקמת מדינה יהודית בה אחרי הפסקה ארוכה כל כך של מאות בשנים‪,‬‬
‫ומראש הייתה צריכה לקום בארץ מדינה ערבית‪ .‬בחיבור זה ניסיתי להראות שכשעלה‬
‫הרעיון הציוני‪ ,‬עדיין לא הייתה ארץ־ישראל יחידה נפרדת בפני עצמה‪ ,‬והוגי התנועה‬
‫הציונית חשבו שיש מקום במרחב המזרח־תיכוני גם למדינה יהודית‪ .‬בזמן הצהרת‬
‫בלפור‪ ,‬אישים ומדינות רבות ברחבי העולם סברו כך‪ ,‬אך הערבים לא היו מוכנים‬
‫לקבל רעיון זה‪ .‬רבים מתומכי התנועה הציונית נוטים להאשים את אישיותו הקיצונית‬
‫של המופתי חאג' אמין אל־חוסייני‪ ,‬שלא היה מוכן לפשרה‪ ,‬לא בזמן המרד הערבי ולא‬
‫אחריו והתחבר לגרמניה הנאצית ולשנאתו היוקדת כלפי התנועה הציונית‪ ,‬שהובילה‬
‫את העם הערבי־פלסטיני לאסון‪ .‬נראה כי אכן יש אמת בדברים הללו‪ ,‬אך יש להבהיר‬

                                                                       ‫כאן עוד עניינים‪.‬‬
‫דומה שבמחצית הראשונה של שנות השלושים רבים ממנהיגי התנועה הציונית סברו‬
‫שעדיין יש סיכוי שהערבים יסכימו לפדרציה ערבית גדולה שבמסגרתה יהיה מקום גם‬
‫למדינה יהודית עצמאית‪ .‬זו הייתה הסיבה שאנשים כמו ויצמן‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬שרת ואחרים‬
‫ניסו לשוחח עם הערבים ולשכנעם בכיוון זה‪ .‬נראה כי גם הרעיון לפריטט במועצה‬

‫קלווריסקי שימש מנהל הלשכה הערבית בהנהלה הציונית בשנים ‪ .1927–1923‬הוא היה פעיל‬
                       ‫בברית שלום‪ ,‬בקדמה מזרחה‪ ,‬ובליגה להתקרבות ולשיתוף יהודי–ערבי‪.‬‬

‫‪ 	133‬על קלווריסקי‪ ,‬ראו שם‪ ,‬לפי המפתחות‪ ,‬בכל הכרכים‪ .‬על חגיגת השבעים שלו‪ ,‬ראו שם‪ ,‬ג‪,‬‬
                                 ‫‪ ,1.7.1938‬עמ' ‪ ;156–155‬שם‪ ,‬ג‪ ,27.7.1938 ,‬עמ' ‪.220–218‬‬
   533   534   535   536   537   538   539   540   541   542   543