Page 537 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק עשירי‬ ‫‪522‬‬

‫לשפתה ולאנשיה תוכל לשפר את היחסים עם הערבים‪ ,‬דבר שיוכל להביא לידי קידום‬
‫פתרון פוליטי‪ 128.‬הפעילים באגודה היו ראשי עדות המזרח בירושלים וגם אנשי הזרם‬
‫הציוני המרכזי‪ ,‬סופרים והוגים‪ .‬אחד החברים‪ ,‬רבי בנימין (כינוי ספרותי של יהושע‬
‫רדלר פלדמן) אף הוציא לאור שני פרסומים בשם האגודה‪ .‬האחד "קובץ מאמרים‬
‫לשאלה הערבית"‪ ,‬בעריכתו‪ ,‬שהופיע לקראת כנס הוועד הפועל הציוני בציריך‪ ,‬בקיץ‬
‫‪ .1936‬וכן חוברת (בגרמנית) פרי עטו "לשאלה הערבית מילה אחת בשעה השתים‬
‫עשרה"‪ .‬רבים מאישים אלה נפגשו עם בן־גוריון‪ .‬בשיחה הם הביעו את רעיונותיהם‬
‫וציינו כי עמדתם אינה מבקשת לפגוע בהסתדרות הציונית‪ ,‬אלא לסייע לה‪ .‬האגודה‬

‫פעלה בשנים ‪ ,1939–1936‬והשפעתה הייתה מצומצמת יחסית‪129.‬‬

‫חיים מרגליות קלווריסקי ופעילותו למען השלום‬

‫דומה כי אי־אפשר לסיים את הסקירה על שאיפות של אישים יהודים ושותפים להם‬
‫להשגת שלום בין היהודים לערבים בלי לייחד כמה מילים ללוחם השלום הוותיק‬
‫חיים מרגליות קלווריסקי‪ ,‬מפעילי אגודת קדמה מזרחה‪ 130.‬קלווריסקי החל בפעילות‬
‫למען שלום יהודי–ערבי כבר בוועידות להסכמי השלום‪ 131.‬במרכז תכניתו עמד הרעיון‬
‫ש"ארץ־ישראל היא מולדת של תושביה‪ :‬יהודים‪ ,‬מוסלמים ונוצרים‪ .‬כולם אזרחים בעלי‬
‫זכויות שוות"‪ .‬התכנית שהציע הייתה שיתוף פעולה בין כל נציגי הגזע השמי במזרח‬
‫לשם הקמת מדינות עצמאיות פורחות‪ ,‬כלכלית ורוחנית‪ ,‬בארץ־ישראל‪ 132.‬תכניתו‬

‫‪ 1 28‬שרת מספר שאנשי קדמה מזרחה‪ ,‬שפיתחו קשרים גם עם המצרים‪ ,‬נסעו לשם‪ ,‬הפעילו בעיקר‬
‫את מחמוד עזמי ושלחו אותו גם לסוריה ולבגדד‪ ,‬ראו שם‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .13–12‬על עזמי‪ ,‬על שהותו‬
‫בארץ בעת חנוכת פתיחת האוניברסיטה ולינתו בבית פרומקין‪ ,‬ראו פרומקין‪ ,‬דרך שופט‪ ,‬עמ'‬
‫‪ 265‬גם שרת‪ ,‬יומן‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪ .130–129‬שם גם על ועידה שלהם במקווה ישראל שבה נשא‬

‫דברים קלווריסקי בנוכחות כשישים איש‪.‬‬
‫‪ 129‬גבאי‪ ,‬קדמה־מזרחה‪ ,‬כל החוברת‪ .‬א) הרקע להתארגנות האגודה; ב) ההרכב החברתי; ג) גיבוש‬
‫דעה ומטרותיה של האגודה; ד) במישור הפעילות המדינית‪ 6 ,‬נספחים על פגישות עם ערבים;‬
‫ה) עמדת קדמה־מזרחה למוסדות היהודים‪ .‬על הפגישה המעניינת עם בן־גוריון‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪ .106–85‬כן ראו כהן‪ ,‬ישראל והעולם הערבי‪ ,‬עמ' ‪.280–279‬‬
‫‪ 1 30‬חיים מרגליות קלווריסקי נולד ב־‪ 1867‬בפולין‪ ,‬עלה ארצה ב־‪ .1895‬שימש המנהל‬
‫האדמיניסטרטיבי של יק"א במושבות הגליל‪ .‬רכש קרקעות בגליל התחתון ועליהן הוקמו‬
‫יישובים יהודיים‪ .‬למד לדבר ערבית על בורייה והכיר היטב את מנהגי הערבים‪ ,‬ראו לעיל‪,‬‬
‫פרק שישי‪ ,‬הערה ‪ .60‬כן ראו קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬א‪ ,‬תעודות ‪ .36 ,34‬שם על‬
‫ניסיונותיו ליצור קשר עם אישיות ערבית ב־‪ 25‬בפברואר ‪ ,1930‬ותכנית להסכמה יהודית‬

‫ערבית מ־‪ 4‬באוגוסט ‪.1930‬‬
‫‪ 1 31‬קלווריסקי הגיש הצעה להסכם יהודי–ערבי למלך פייצל ולצירי הקונגרס הסורי הכללי‪,‬‬
‫שהתכנס ב־‪ 1920–1919‬בדמשק‪ .‬תכניתו המקורית‪ ,‬בשינויים קלים‪ ,‬חזרה ועלתה לדיונים‬

‫בעקבות מאורעות ‪ ,1929‬ושוב בימי מאורעות ‪.1936/7‬‬
‫‪ 132‬על קלווריסקי ראו גם שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ג‪ ,‬שרת לקלווריסקי‪ ,21.4.1938 ,‬עמ' ‪.102–101‬‬