Page 532 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫הנציב ווקופ‪ ,‬מחצית ראשונה של שנות השלושים‪517 1935–1931 ,‬‬

‫יזמת סמואל ווינטרטון‪ ,‬ספטמבר ‪ ;1936‬יזמת רוטנברג‪ ,‬ראשית‬
‫אוקטובר ‪1936‬‬

‫יזמת שלום מיוחדת של בריטניה‪ ,‬עדיין בזמן השביתה הערבית וכנראה לפני ספטמבר‬
‫‪ ,1936‬ראויה לתשומת לב מיוחדת ונודעה כיזמת הרברט סמואל והלורד ווינטרטון‪.‬‬
‫חשיבותה במציע הרברט סמואל‪ ,‬מי שהיה הנציב הבריטי הראשון בארץ ולאחר חזרתו‬
‫לבריטניה היה מנהיג המפלגה הליברלית‪ .‬בשנת ‪ 1935‬ספג סמואל כישלון בבחירות‬
‫בבריטניה להמשך מנהיגותו במפלגה הליברלית‪ ,‬וב־‪ 1937‬הועלה למעלת לורד בעל‬
‫סמכות‪ :‬סניור סטיטסמן‪ 113.‬סמואל התעניין בשאלה הארץ־ישראלית ולא נמנע מלהביע‬
‫את עמדתו לפתרונות‪ .‬הוא הצטרף לדעה שהפתרון לסכסוך היהודי–ערבי יהיה בהקמת‬
‫פדרציה ערבית גדולה‪ ,‬שבתוכה ישולב הבית הלאומי היהודי‪ .‬בדומה לרעיון של קבוצת‬
‫החמישה‪ 114,‬דובר על קבלת העיקרון של הגבלה פוליטית של העלייה היהודית לארץ‬
‫והשלמה עם הישארות היישוב היהודי בארץ כמיעוט של עד ‪ 115.40%‬סמואל ווינטרטון‬
‫קיוו שיצליחו לשתף את נורי אל־סעיד ברעיון שלהם לכלול אותו במסגרת הפדרציה‬

‫האשמית‪ ,‬שנורי אל־סעיד היה פעיל לקידומה‪ ,‬אך נכשלו בתכניתם‪116.‬‬

‫‪ 1 13‬בפרק השמיני‪ ,‬שעסק רבות בסמואל‪ ,‬ציינתי בסיכום את ההרצאה החשובה שנשא בכנס החברה‬
‫ההיסטורית היהודית בבריטניה ב־‪ ,1935‬ראו שם‪ ,‬הערה ‪ .164‬בחלק הראשון של הרצאה זו‬
‫התמקד סמואל בנושאי הפיתוח והקידום של הארץ בזמן נציבותו בה‪ .‬אך בחלק השני הוא‬
‫מציין כי הבעיה הערבית הייתה נקודת המפתח במדיניות שלו בארץ־ישראל ושהוא חיפש‬
‫פתרונות לה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .21–19‬נראה שלאחר ‪ ,1935‬לאחר שהשתחרר מתפקידו במפלגה‬

‫הליברלית בבריטניה‪ ,‬המשיך לחזור ולחפש פתרונות משלו לבעיית ארץ־ישראל‪.‬‬
‫‪ 1 14‬שרת מספר כי סמואל נפגש בלונדון עם אורמסבי־גור‪ ,‬שר המושבות‪ ,‬ב־‪ 20‬בספטמבר ‪.1936‬‬
‫סמואל דיווח על כך לוויצמן‪ .‬וסיפר לו שיוזם הרעיון הוא רוטנברג‪ ,‬שבא ללונדון במצב רוח‬
‫מדוכא ביותר ופנה לסמואל שיעשה הכול כדי לחסל את המהומות‪ .‬ויצמן מסר לסמואל שאין‬
‫לרוטנברג כל סמכות לדבר בשם היהודים‪ ,‬וראו שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ .310–309‬וראו שם‬
‫גם מכתבו של ויצמן לברודצקי‪ ,‬מ־‪ 25‬בספטמבר ‪ .1936‬במכתב מתלונן ויצמן על מעורבות‬

‫סמואל ומבקש מברודצקי שיברר בדיוק מה אמר סמואל לאורמסבי־גור‪.‬‬
‫‪ 1 15‬על יזמת הרברט סמואל והלורד וינטרטון‪ ,‬חבר הפרלמנט הבריטי‪ ,‬שהיה מתומכי הערבים‬
‫בפרלמנט וידידו של נורי אל־סעיד‪ ,‬ראו גם פורת‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬עמ' ‪ .83–82‬שם גם על‬
‫הבעייתיות בהשתתפותו של סמואל ביזמה זו בעיני ויצמן ועוד אישים ציונים‪ .‬סמואל והלורד‬
‫וינטרטון נפגשו עם נורי אל־סעיד בפריס ב־‪ 19‬בספטמבר ‪ .1936‬על תכניתם ראו גם קפלן‪,‬‬

‫דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬ב‪ ,‬תעודה ‪.19‬‬
‫‪ 116‬על מעורבותו הגדולה של נורי אל־סעיד בארץ־ישראל ועל ניסיונותיו ליצירת שותפות יהודית–‬
‫ערבית עם מאגנס ואנשי שלום יהודים נוספים נגד תכנית החלוקה‪ ,‬ראו נמרוד‪ ,‬נורי אל־סעיד;‬
‫פורת‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬וראו גם לעיל‪ ,‬הערה ‪ .109‬בתגובה הבריטית לצעדיו של נורי אל־סעיד‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ .236–231‬תעודות בנושאים המוזכרים‪ ,‬ראו קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬ב‪,‬‬
‫תעודה ‪ :15‬על הצעת פ' רוטנברג לפיתוח עבר הירדן‪ ,‬יולי ‪ ,1936‬שיתוף יהודי–ערבי; תעודה‬
‫‪ :18‬דוח שרת על שיחה עם נורי אל־סעיד‪ ;21.8.1936 ,‬תעודה ‪ :20‬על שיחות דב יוסף בקהיר‬
‫ב־‪ 23–21‬בספטמבר ‪ ;1936‬תעודה ‪ :21‬דוח שרת על פגישה עם עוני עבדול האדי‪;21.4.1937 ,‬‬