Page 589 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 589

‫פרק אחד־עשר‬  ‫‪574‬‬

‫ג'מאל אל־חוסייני‪ .‬הבריטים שוחחו בנפרד עם היהודים ועם הערבים‪ ,‬כיוון שהערבים‬
‫סירבו למפגש משולש‪ .‬כבר בקיץ ‪ 1946‬העלו ממשלות ערב והוועד הערבי העליון של‬
‫ערביי ארץ־ישראל את ההצעה להעברת שאלת ארץ־ישראל להכרעת ארגון "האומות‬
‫המאוחדות" (האו"ם)‪ .‬ואכן עם כישלון השיחות‪ ,‬בפברואר ‪ ,1947‬נפלה בקבינט הבריטי‬

                     ‫ההחלטה הסופית להעביר את בעיית ארץ־ישראל לידי האו"ם‪139.‬‬

    ‫שנת ‪ :1947‬החמרת המצב‪ ,‬העלאה לגרדום של לוחמים מהמחתרות;‬
    ‫מבצע הפינוי הבריטי‪" ,‬פולי"; אזורי הביטחון‪ ,‬הבווינגרדים; פעילות‬

                ‫המחתרות; מעפילי אקסודוס; ועדת החקירה של האו"ם‬

‫למרות החלטת הבריטים להעביר את בעיית ארץ־ישראל לאו"ם‪ ,‬המשיך המאבק‬
‫היהודי–בריטי בארץ עוד כשנה שלמה‪ .‬ב־‪ 1‬בינואר ‪ 1947‬נידון למוות איש האצ"ל‬
‫דב גרונר‪ .‬בעקבות זאת חטף האצ"ל שני אישים בריטים‪ :‬בירושלים נחטף המייג'ור‬
‫קולינס ובתל אביב השופט רלף וינדהאם‪ ,‬והם שימשו בני ערובה לגרונר‪ .‬חמישה‬
‫ימים לאחר שנחטפו‪ ,‬פרסמה ממשלת בריטניה הודעה שבשל המאורעות האחרונים‬
‫בארץ הוחלט שנשים‪ ,‬ילדים ונתינים בריטים אחרים‪ ,‬שנוכחותם בארץ אינה חיונית‪,‬‬
‫יפונו מהארץ‪ ,‬במבצע שנקרא מבצע "פולי" (‪ .)Polly‬ואכן בתוך זמן קצר פונו מהארץ‬
‫כ־‪ 1,500‬איש‪ ,‬אישה וילד‪ .‬הם הועברו ברכבת למצרים ומשם באנייה לבריטניה‪.‬‬
‫הצבא החל בבניית "אזורי ביטחון" בשלוש הערים הגדולות‪ .‬בירושלים הוקמו ארבעה‬
‫אזורים‪ :‬אזור ‪ ,A‬מחנה אלנבי והמושבה הגרמנית; אזור ‪ ,B‬מלון המלך דוד וחלק‬
‫מרחביה (כולל בית גולדשמיט ששימש מועדון קצינים); אזור ‪ ,C‬מגרש הרוסים‪ ,‬בניין‬
‫ג'נרלי‪ ,‬הדואר המרכזי ובניין בנק אנגלו־פלשתינה (היום בניין "בנק לאומי לישראל");‬
‫אזור ‪ ,D‬המחנה הצבאי "שנלר"‪ .‬כל אזור ביטחון הוקף בגדר תיל והכניסה אליו הייתה‬
‫אפשרית רק לאחר הצגת תעודת זהות‪ .‬אזורי הביטחון (שכונו "בווינגרדים") הפכו חיש‬
‫מהר למעין מחנות מעצר עבור השוטרים והחיילים הבריטים‪ ,‬שנצטוו שלא לצאת מהם‬
‫אלא בתפקיד‪ .‬הבריטים הפסיקו לבקר בבתי השעשועים והמגע שלהם עם האוכלוסייה‬
‫האזרחית הצטמצם מאוד‪ 140.‬למרות הקמת אזורי הביטחון המשיך האצ"ל בפעולות‬
‫נגד אתרים בריטיים בירושלים‪ .‬ב־‪ 1‬במרס ‪ 1947‬הותקף מועדון הקצינים הבריטים‬
‫בבית גולדשמידט‪ ,‬מול בית הכנסת "ישורון"‪ .‬בהתקפה נהרגו קצינים רבים‪ .‬ב־‪12‬‬

‫‪ 	139‬על העמדה היהודית‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .93‬על העברת בעיית היהודים לאו"ם‪,‬‬
‫מגעים מדיניים בין הסוכנות היהודית לבין ממשלות עבר הירדן ומצרים ב־‪ 1946‬בדבר הסכם‬
‫על חלוקת ארץ־ישראל‪ ,‬ראו סלע‪ ,‬מגעים מדיניים‪ .‬על כל התקופה‪ ,‬מפרסום דוח הוועדה‬
‫האנגלו–אמריקנית עד לפגישה בלונדון‪ ,‬ועל תכניות מוריסון–גריידי‪ ,‬ראו הוועדה האנגלו–‬

                                                                      ‫אמריקנית‪ ,‬עמ' ‪.799–766‬‬
‫‪ 1	 40‬לפידות‪ ,‬בלהב המרד‪ ,‬עמ' ‪ .237‬מפה של אזורי הביטחון הבריטיים בירושלים ומקומות ההתקפה‬
‫של האצ"ל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬בסוף הספר‪ .‬על חיי הבריטים בארץ־ישראל ובירושלים בתקופת המאבק‪,‬‬

                                                        ‫ראו שרמן‪ ,‬ימי המנדט‪ ,‬עמ' ‪.245–174‬‬
   584   585   586   587   588   589   590   591   592   593   594