Page 585 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪570‬‬

‫מידית של ‪ 100,000‬יהודים‪ ,‬ניצולי השואה‪ .‬ראש ממשלת בריטניה סירב להתחייב‬
‫לקבלת דרישה זו‪120.‬‬

‫בינתיים חלו שינויים גם בנציבות הבריטית בירושלים‪ .‬באוקטובר ‪ 1944‬החל‬
‫בתפקידו הנציב הבריטי הלורד גורט‪ ,‬אך לאחר שנה נאלץ לעזוב את תפקידו מטעמי‬

‫בריאות‪ ,‬במקומו נתמנה הנציב אלן קנינגהם‪121.‬‬
‫בסוף יולי נערכו בחירות בבריטניה‪ .‬מפלגת הלייבור‪ ,‬שבעבר תמכה ברעיון הציוני‪,‬‬
‫זכתה בניצחון‪ ,‬אך אף היא סירבה לבקשות היהודים ונקטה מדיניות אנטי־ציונית ופרו־‬

‫ערבית‪ ,‬מתוך דאגה לאינטרסים הבריטיים האימפריאליים‪122.‬‬
‫ב־‪ 13‬בנובמבר ‪ 1945‬באה ההכרזה הקשה של ארנסט בווין‪ ,‬שר החוץ הבריטי‬
‫בפרלמנט‪ ,‬על מדיניות חדשה‪ ,‬שעל פיה יש להחזיר את העקורים לארצות מושבם‪,‬‬
‫מאחר שקליטתם בארץ־ישראל לבדה לא תוכל לפתור את בעיית היהודים‪ .‬בארץ‬
‫ובעולם היו התגובות קשות‪ .‬בן־גוריון חזר לכנות את הספר הלבן "ספר המעל"‪ ,‬ויצא‬
‫לבקר במחנות העקורים על מנת לפתוח במאבק להקמת המדינה היהודית בארץ־‬
‫ישראל‪ 123.‬מוסדות התנועה הציונית החליטו לפתוח במאבק צבאי נגד השלטון הבריטי‪.‬‬
‫ב־‪ 1‬בנובמבר ‪ 1945‬הוקמה תנועת המרי העברי‪ ,‬שמטרתה הייתה לתאם בין הפעולות‬

‫של שלוש תנועות המחתרת היהודיות‪124.‬‬
‫למרות הקמת התנועה המשותפת המשיכו הארגונים לפעול כל אחד בנפרד‪ .‬ההגנה‬

‫‪ 120‬כהן‪ ,‬צ'רצ'יל ושאלת ארץ־ישראל‪ ,‬הערות סיכום‪ ,‬עמ' סח–עה; אילת‪ ,‬מבעד לערפל‪ ,‬עמ'‬
‫‪.21–9‬‬

‫‪ 121‬על הלורד גורט ראו גולני‪ ,‬קנינגהם‪ ,‬עמ' ‪ .33–31‬על תקופת נציבותו של קנינגהם‪ ,‬בשנים‬
‫‪ ,1948–1945‬ראו במפורט שם; הנ"ל‪ ,‬ימים אחרונים‪ .‬מפאת הכתיבה המרוכזת בכל החיבור‪,‬‬

‫ובייחוד בפרק הזה‪ ,‬לא אוכל להיכנס לפרטים על תקופת שלטונם של הנציבים האחרונים‪.‬‬
‫‪ 122‬על האהדה הקודמת לציונות של מנהיגי הלייבור — הרברט מוריסון‪ ,‬קלמנט אטלי ואפילו‬
‫בווין — ראו שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ה‪ ,‬לפי נספח השמות בסוף הספר‪ .‬על העמדה האנטי־ציונית‬
‫של בווין‪ ,‬אחר כך‪ ,‬משעלתה מפלגת הלייבור לשלטון‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .428‬שם‬
‫גם על התבטאותו‪" :‬אם היהודים‪ ,‬עם כל סבלותם‪ ,‬יבקשו לידחק לראש התור‪ ,‬נשקפת סכנה‬
‫של תגובה אנטישמית בכל מקום"‪ .‬וראו גם הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .76–72‬על המאבק‬
‫המדיני על גורלה של ארץ־ישראל‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .809–801‬על‬

‫דברים קודמים שאמר בווין‪ ,‬וגם על שיחות אתו‪ ,‬ראו אילת‪ ,‬מבעד לערפל‪ ,‬עמ' ‪.53–27‬‬
‫‪ 1 23‬לפירוט ראו טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ .638–608 ,607–566‬על הכרזת בווין‪ ,‬ראו גם תולדות‬
‫ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .812–810‬על פגישת שרת עם הנציב מק־מייקל‪ ,‬לאחר החיפוש‬
‫שעשו הבריטים בקיבוץ רמת הכובש‪ ,‬שם הוא מזהיר אותו מפני התנגשות דמים בריטית–‬

‫יהודית‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח מב‪ ,‬עמ' ‪.392–389‬‬
‫‪ 124‬על תנועת המרי ראו תולדות ההגנה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .889–848‬על הפעולות שהתבצעו במסגרתה‪:‬‬
‫פיצוץ תחנות משטרה‪" ,‬פרשת ביריה"‪" ,‬ליל וינגייט"‪" ,‬ליל הגשרים"‪ ,‬פיצוץ מסילות הברזל‬
‫וגשר הרכבת ועוד‪ .‬לפרטי ההסכם בין שלושת הארגונים‪ ,‬ראו לפידות‪ ,‬בלהב המרד‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .130–129‬ב־‪ 11‬ביוני ‪ ,1945‬בתאונת דרכים‪ ,‬נהרג אליהו גולומב‪ ,‬מפקד ההגנה עד אז‪ .‬מכאן‬

‫שהוא לא היה קשור לפעילות של תנועת המרי‪.‬‬