Page 581 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪566‬‬

‫בחורף ‪ 1943–1942‬החל מתערער גם הסטטוס קוו מסביב לשאלת ארץ־ישראל‬
‫מכמה סיבות‪ .‬רובן קשורות בתמורות במלחמה‪ :‬מערכות אל־עלמיין והדיפת הגרמנים‪,‬‬
‫תבוסת הגרמנים בסטלינגרד והפלישה של בנות הברית לצפון אפריקה והשלכותיה‬

‫על המזרח התיכון‪.‬‬
‫ב־‪ 2‬ביולי ‪ 1943‬החליט הקבינט הבריטי‪ ,‬בראשות צ'רצ'יל‪ ,‬להקים ועדת קבינט‬
‫מיוחדת שתדון בעתידה של הארץ לאחר המלחמה ותציע מדיניות בריטית לקראת‬
‫סוף המלחמה‪ ,‬דהיינו נוסחה פוליטית מוגדרת‪ ,‬דרכי ביצוע ועיתוי‪ .‬הוועדה הייתה‬
‫ועדה רמת דרג והיו בה שרים בעלי ניסיון וידע בשאלת ארץ־ישראל‪ .‬הוועדה פעלה‬
‫עד תום כהונתה של ממשלת הקואליציה המלחמתית של צ'רצ'יל‪ 105.‬שם עלתה לדיון‬
‫שאלת העלייה היהודית‪ ,‬שכן ב־‪ 31‬במרס ‪ 1944‬הסתיימו חמש השנים שניתנו להמשך‬
‫העלייה היהודית לארץ־ישראל לפי הספר הלבן‪ .‬הכול סברו שיש להתיר את המשך‬
‫העלייה‪ ,‬עד שתתמלא מכסת ‪ 75,000‬רישיונות העלייה שהובטחו לחמש שנים לפי‬
‫הספר הלבן‪ .‬צ'רצ'יל אף הוסיף כי לאחר שתנוצל כל המכסה אין ללמוד ממנה דבר על‬
‫מדיניות העלייה העתידית‪ 106.‬ועדת הקבינט המשיכה לדון בנושא ארץ־ישראל בשנים‬
‫‪ .1944–1943‬לבסוף‪ ,‬בתכניתה הסודית‪ ,‬הציעה לחזור לתכנית החלוקה של הוועדה‬
‫המלכותית ולשכללה‪ .‬באשר לירושלים‪ ,‬הוצע שנוסף על העיר עצמה היא תכלול‬
‫גם את תחנת השידור ברמאללה‪ ,‬נמל התעופה לוד ומקורות המים בראש העין‪ .‬אחר‬
‫כך אף הוצע כי אזרחים אלה יהיו אזרחי "מדינת ירושלים"‪ 107.‬במסגרת דיוני ועדת‬

‫הקבינט הוצע לבדוק את האפשרות של צירוף הנגב לשטח היהודי‪108.‬‬
‫לקראת סוף המלחמה דומה כי השתפר מצבה של התנועה הציונית בבריטניה‪.‬‬
‫אופטימיות ציונית אפשר היה לשאוב גם מהמדיניות של מפלגת הלייבור‪ ,‬שהייתה‬
‫שותפה לממשלת צ'רצ'יל‪ .‬באביב ‪ 1944‬עיבדה המפלגה תכנית פרו־ציונית פומבית‪,‬‬
‫שדיברה על שינויי גבול לטובת המדינה היהודית ועל פינוי ערבים לטובת יהודים‬
‫שיגיעו אליה‪ 109.‬אלא שעם תום המלחמה‪ ,‬כשעלתה מפלגת הלייבור לשלטון‪ ,‬היא‬

‫שינתה את עמדתה בצורה קיצונית‪.‬‬

‫‪ 1 05‬לשמות חברי הוועדה‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬צ'רצ'יל והקבינט‪ ,‬עמ' ‪ .258‬הוועדה פעלה גם בימי ממשלת‬
‫אטלי‪ ,‬לאחר המלחמה‪ .‬באוגוסט ‪ 1945‬הורכבה הוועדה מחדש וחידשה את דיוניה בספטמבר‬
‫‪ .1945‬על תחילת הערעור על הסטטוס קוו והספר הלבן בסוף ‪ ,1942‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.288–275‬‬
‫‪ 1 06‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,327‬הערה ‪ .197‬שם מצוין כי עד ‪ 31‬במרס ‪ 1943‬נוצלו ‪ 41,000‬רישיונות עלייה‬

‫ונותרו עוד ‪ 34,000‬למכסה שנקבעה‪.‬‬
‫‪ 107‬על החזרה לרעיון חלוקת ארץ־ישראל והדיונים על כך בוועדת הקבינט‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪–325‬‬
‫‪ ;336‬דותן‪ ,‬המאבק‪ ,‬עמ' ‪ .262–237‬מפה מתכניות ועדת הקבינט ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .251‬וראו גם‬
‫קצבורג‪ ,‬במבוך‪ ,‬עמ' עח–עט‪ ,‬מפה ‪ ,3‬עמ' פה‪ ,‬קו–קטו; צוויג‪ ,‬בריטניה והספר הלבן‪ ,‬עמ'‬

‫‪.172‬‬
‫‪ 108‬כהן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .333‬ועל ועדת קבינט מיוחדת זו שם‪ ,‬עמ' ‪ .336–330‬על עניין הנגב ראו גם‬

‫לעיל‪ ,‬הערה ‪.29‬‬
‫‪ 109‬על הגישה המאוד פרו־ציונית של מפלגת הלייבור לפני עלייתה לשלטון‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק‬

‫למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ,61‬והמקורות שם‪.‬‬