Page 578 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 578

‫סוף תקופת המנדט‪563 1947-1936 ,‬‬

‫ועידת בילטמור הציונית והחלטותיה‪ 11–9 ,‬במאי ‪ ;1942‬פעילות ארגוני‬
                                                           ‫שלום יהודיים‬

‫בפרוץ מלחמת העולם השנייה החלה ההנהגה הציונית לשקול שוב את המשך דרכה‬
‫לגבי המדיניות הבריטית של הספר הלבן מ־‪ .1939‬כל אחד משני המנהיגים הציונים‪,‬‬
‫בן־גוריון וויצמן‪ ,‬הגיע בנפרד למסקנה שאין לסמוך על בריטניה שתסייע בהגשמת‬
‫רעיונות התנועה הציונית ויש לחזור לתביעה היסודית של התנועה הציונית שכל‬
‫ארץ־ישראל צריכה להיות מדינת העם היהודי‪ .‬בשנת ‪ 1940‬החלו שניהם להביע את‬
‫דעתם בפומבי כי יש לחזור לתביעה הציונית המקורית‪ 94.‬בשנים ‪ 1942–1941‬שהו‬
‫ויצמן ובן־גוריון בארצות הברית וניסו לשכנע את יהודי אמריקה לפעול נמרצות למען‬
‫הקמת מדינה יהודית‪" ,‬קומנוולת" יהודי‪ ,‬בארץ־ישראל‪ ,‬ולהשפיע על הערבים להסכים‬
‫על העברת אוכלוסין‪ 95.‬באשר להסכמה בעבר לתכנית הפריטט‪ ,‬גם לפני הוועדה‬
‫המלכותית (פיל)‪ ,‬כבר צוין כי מדובר היה על תקופת המנדט בלבד‪ ,‬ולא על מדינה‬
‫עצמאית‪ .‬ב־‪ 11–9‬במאי ‪ 1942‬התכנסה ועידת חירום של ההסתדרות הציונית בניו‬
‫יורק במלון "בילטמור"‪ .‬שם נתקבלה "תכנית בילטמור"‪ ,‬תכנית מדינית יהודית לזמן‬
‫שלאחר המלחמה‪ .‬בתכנית זו נדחה סופית רעיון החלוקה ונדרשה פתיחה מוחלטת של‬
‫שערי ארץ־ישראל לעלייה יהודית חופשית‪ .‬סמכות הפיקוח על העלייה היהודית תינתן‬
‫לסוכנות היהודית ויש לדרוש שבארץ כולה תוקם מדינה יהודית שתשתלב בעולם‬
‫החדש‪ .‬ב־‪ 16‬באוקטובר ‪ 1944‬אף הגישה הסוכנות היהודית תזכיר שבו העלתה את‬

                      ‫תכנית בילטמור כהצעתה הרשמית לתקופה שלאחר המלחמה‪96.‬‬

‫על לידתה של תכנית מדינית ציונית בשנות המלחמה‪ ,‬תכנית בילטמור‪ ,1942–1940 ,‬ראו רוז‪,‬‬                 ‫‪	94‬‬
‫ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ ;241–237‬הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ,69‬והמקורות שם; תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪,‬‬                 ‫‪9	 5‬‬
‫ספר ראשון‪ ,‬עמ' ‪ ;194–188‬באואר‪ ,‬דיפלומטיה‪ ,‬עמ' ‪ ;211 ,197‬קולת‪ ,‬בראי ההיסטוריון‪ ,‬עמ'‬
                                                                                                 ‫‪	96‬‬
                                                                                         ‫‪.26–20‬‬
‫רוז‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .235 ,232‬באואר מעלה את ההשערה שעמדתו המדינית של ויצמן הושפעה‬
‫מתכניתו הדמיונית של הרומנטיקן האנגלי־ערבי פילבי‪ ,‬ידיד אבן סעוד‪ .‬לוויצמן וידידו‬
‫הפרופסור נימאייר‪ ,‬היו שתי שיחות עמו בלונדון‪ ,‬ב־‪ 23‬בספטמבר וב־‪ 6‬באוקטובר ‪.1939‬‬
‫פילבי הציע להם שתמורת פדרציה סעודית‪ ,‬כולל סוריה‪ ,‬וכסף רב יקבלו היהודים את ארץ־‬
‫ישראל כולה למדינה‪ ,‬אולי חוץ מהמשולש שכם–ג'נין–טול כרם‪ .‬עד ‪ 8‬בינואר ‪ 1940‬חשב‬
‫ויצמן על תכנית זו והיא אולי הובילה אותו למחשבה על תכנית בילטמור‪ .‬שרת טוען כי ראה‬
‫בה תכנית דמיונית‪ ,‬ראו יומן מדיני‪ ,‬ד‪ ,6.10.1939 ,‬עמ' ‪ .376–373‬על נימאייר ראו הביוגרפיה‬
‫של רוז‪ ,‬נימאייר‪ .‬על שיחות פילבי בלונדון ראו גם קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬ב‪,‬‬
‫תעודות ‪ .29 ,28‬קטע מהודעת המלך אבן סעוד לקולונל הוסקינס בריאד‪ ,20.8.1943 ,‬ראו‬
‫שם‪ ,‬תעודה ‪ .30‬על ניסיונות פילבי עוד קודם לכן להציע רעיון של פדרציה בשיתוף עם אבן‬

                  ‫סעוד‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬פרק עשירי‪ ,‬בקטע על תכניות שלום בין יהודים לערבים‪.‬‬
‫הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .50–42‬הלר מציין כי היה בכך גם יסוד אמוציונלי של ציפיות‬
‫משיחיות‪ ,‬ראו שם‪ ,‬נספח לג‪" :2‬תכנית בילטמור"‪ ,‬ישיבת הנהלת הסוכנות‪ ,8.11.1942 ,‬סודי‪,‬‬
‫עמ' ‪ ;338–336‬נספח לט‪ :2‬דברי בן־גוריון‪ ,‬ישיבת הנהלת הסוכנות‪ ,5.3.1945 ,‬עמ' ‪;376–372‬‬
   573   574   575   576   577   578   579   580   581   582   583