Page 583 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 583

‫פרק אחד־עשר‬  ‫‪568‬‬

‫בשנים ‪ 1944–1943‬נעשה מאמץ של התנועה הציונית גם בנושא העלייה‪ ,‬באמצעות‬
‫פעילות המוסד לעלייה וניסיונות שונים להוצאת יהודים מהתופת‪ .‬עליות מבולגריה‬

                                                ‫ומרומניה אורגנו גם דרך איסטנבול‪114.‬‬
‫בעקבות יציאתו של האצ"ל למאבק נגד הבריטים פרץ סכסוך בין ההנהגה הציונית‬
‫לאצ"ל והלח"י‪ ,‬שכן מדובר היה בקריאת תיגר על מוסדות היישוב והם החליטו לפעול‬
‫נגד מעשיהם‪ .‬בתחילה בחרה ההגנה לפעול נגד הלח"י‪ ,‬ואף הסגירה את אנשי הלח"י‬
‫לבריטים‪ ,‬מה שנקרא אז "הסזון"‪ .‬אם כי הסזון הגדול היה לאחר רצח הלורד מוין‬

                                                 ‫בקהיר‪ ,‬נגד האצ"ל והלח"י גם יחד‪115.‬‬
‫ב־‪ 19‬באוקטובר ‪ 1944‬גורשו לאריתראה אנשי האצ"ל והלח"י‪ .‬ב־‪ 6‬בנובמבר ‪1944‬‬
‫בקהיר‪ ,‬רצחו אנשי לח"י את הלורד מוין‪ ,‬הנציג הבריטי במזרח התיכון‪ .‬מיד יצאה‬
‫הודעת גינוי קשה של המוסדות הלאומיים וכן גינוי חריף של צ'רצ'יל‪ ,‬שלורד מוין היה‬
‫ידידו‪ .‬צ'רצ'יל איים כי ינער את חוצנו מהיהודים‪ ,‬אף על פי שעד כה תמך בציונות‬
‫בדרך כלל‪ 116.‬לאחר הרצח גוועה גם תכנית ועדת הקבינט הבריטי‪ ,‬וחבריה שוב לא‬
‫חזרו לעסוק בה‪ 117.‬ב־‪ 25‬בספטמבר ‪ 1944‬נערכה באלכסנדריה הוועידה המכינה של‬

‫שינוי של ממש בכל דרכי פעילותו של ארגון זה‪ ,‬ראו בספרו של בגין‪ ,‬המרד‪ .‬על התנגדותו של‬
‫בגין למדיניות ההבלגה של ההגנה ועל תחילת הפעילות של האצ"ל נגד הבריטים באוקטובר‬
‫‪ ,1944‬דעתו על המדיניות הבריטית ודעתו על צ'רצ'יל‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .188–63‬על האצ"ל‪,‬‬
‫בראשית מלחמת העולם השנייה‪ ,‬על הפסקת פעילותו‪ ,‬על מותו של דוד רזיאל בעירק‪ ,‬ראו‬
‫תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .493–470‬על הפילוג בין האצ"ל לבין הלח"י‪ ,‬ועל‬

                                           ‫הירצחו של אברהם שטרן‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.519–494‬‬
‫‪ 1	 14‬לפירוט בנושאי העלייה הבלתי לגלית וניסיונות הצלה של יהודים בשנים ‪ ,1944–1943‬ראו‬
‫עופר‪ ,‬דרך בים‪ ,‬עמ' ‪ .470–286‬ראו שם נספחי סיכומי העלייה‪ ,‬בשנים ‪ ,1944–1939‬עולים‬
‫ומעפילים; הוצאות על אניות; רשימה של כל אניות המעפילים בשנים ‪ .1944–1934‬על‬
‫הטבעת אניית המעפילים "מפקורה" ב־‪ 1‬באוגוסט ‪ ,1944‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .305–302‬על השנים‬
‫‪ ,1945–1939‬תקופת מלחמת העולם השנייה מבחינה יהודית ראו בפירוט פנקובר‪–1939 ,‬‬

                                                                          ‫‪ ,1945‬עמ' ‪.360–185‬‬
‫‪ 	115‬על האצ"ל‪ ,‬הבריטים וההגנה בשנת תש"ה (‪( )1944/5‬המרד והסזון)‪ ,‬על הגירוש לאריתריאה‬
‫ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .543–520‬על הוויכוח על דרכי המאבק‪ ,‬ראו שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ .959–941‬על התחזקות הסכסוך היהודי הפנימי‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪.61–59‬‬
‫על הסזון‪ ,‬ראו נספח מו‪ :1‬ויצמן‪" ,‬על ההכרח להילחם ב'פורשים' לאחר רצח הלורד מוין"‪,‬‬
‫שם‪ ,‬עמ' ‪ ;415–411‬נספח מו‪" :2‬בן־גוריון מכריז מלחמה על 'הפורשים'"‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪;420–415‬‬

                                  ‫הלר‪ ,‬לח"י‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;218–209‬הנ"ל‪ ,‬ברית שלום‪ ,‬עמ' ‪.209‬‬
‫‪ 	116‬על עמדתו של צ'רצ'יל לאחר רצח הלורד מוין‪ ,‬ראו הנ"ל‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;63‬שרת‪,‬‬
‫יומן מדיני‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,269 ,253–252‬הערות בעמ' ‪ .350 ,346‬שם גם בקשר לרעיון שיש למצוא‬

                                ‫מקום מקלט לשלושה מיליון יהודים‪ ,‬הצעת מדגסקר שצוינה‪.‬‬
‫‪ 1	 17‬הלר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;50–48‬קצבורג‪ ,‬במבוך‪ .‬על רצח הלורד מוין ראו גם ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .425‬שם גם על כך ששלח מכתב לצ'רצ'יל נגד הרצח‪ .‬תיאורים של הרצח של הלורד מוין‬
‫בידי אנשי הלח"י והעמדה שלהם בנושא ראו בנאי‪ ,‬חיילים אלמונים‪ ,‬עמ' ‪ .316–261‬בספר זה‬
   578   579   580   581   582   583   584   585   586   587   588