Page 588 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪573 1947-1936 ,‬‬

‫ההתנגדות של הבריטים לעלייה הבלתי לגלית החריפה‪ .‬ב־‪ 23‬ביולי ‪ ,1946‬פחות‬
‫מחודש לאחר השבת השחורה‪ ,‬פוצץ האצ"ל את מלון "המלך דוד"‪ ,‬מקום מושבה‬
‫של המזכירות הראשית הבריטית ומרכז הצבא הבריטי‪ .‬הפיצוץ גרם לכמאה הרוגים‬
‫בני שלוש הדתות וזעזע את היישוב היהודי ואת העולם כולו‪ 136.‬ב־‪ 5‬באוגוסט ‪1946‬‬
‫פורקה תנועת המרי העברי‪ ,‬אך האצ"ל והלח"י המשיכו בפעולות נגד הבריטים‪ .‬ב־‪30‬‬
‫באוקטובר הותקפה תחנת הרכבת בירושלים; ב־‪ 20‬בנובמבר פוצצו משרדי מס הכנסה;‬
‫ב־‪ 5‬בדצמבר נכשלה התקפה על מפקדת חיל האוויר בבניין "פאולוס" מול שער‬
‫שכם‪ 137.‬לאחר התפרקות תנועת המרי הגבירה ההגנה את מדיניות העלייה הבלתי‬
‫לגלית באמצעות רכישת ספינות גדולות והעמידה את ממשלת בריטניה במצב שבו‬
‫מדיניות המכסות החודשיות שלה לעלייה‪ 1,500 ,‬איש לחודש‪ ,‬התמוטטה לגמרי‪.‬‬
‫מאוגוסט ‪ 1946‬עד דצמבר ‪ 1947‬עלו ‪ 51,700‬מעפילים ב־‪ 35‬אניות‪ .‬אף כי רובם‬
‫הגדול של המעפילים נתפסו ונשלחו לקפריסין‪ ,‬הלחץ על הבריטים גבר ובן־גוריון‬

‫יצא בהכרזה‪" :‬המעפילים זה הדונקירק שלנו"‪138.‬‬
‫עם החרפת המצב העלו הבריטים רעיון לוועידת שולחן עגול בלונדון‪ ,‬אך הנהלת‬
‫הסוכנות סירבה להשתתף‪ .‬הבריטים הציעו תכנית חדשה‪" ,‬תכנית בווין–ביילי"‪ ,‬תכנית‬
‫שהייתה גרועה אף יותר מתכנית מוריסון–גריידי‪ ,‬ומובן שהיהודים לא יכלו לקבל‬
‫אותה‪ .‬בהמשך התקיימו שיחות בלונדון שנערכו בשני סבבים‪ :‬הראשון מספטמבר עד‬
‫אוקטובר ‪ 1946‬והשני מינואר עד פברואר ‪ .1947‬הראשון התנהל בעצם בין ממשלת‬
‫בריטניה למשלחות של ארצות ערב‪ ,‬ללא נציגות של ערביי פלסטין או של התנועה‬
‫הציונית‪ .‬בסיבוב השני השתתפו נציגי התנועה הציונית והערבים הפלסטינים בראשות‬

‫אזורים עצמאיים חלקית‪( :‬א) אזור יהודי; (ב) אזור ערבי; (ג) אזור מחוז ירושלים שיכלול את‬
‫ירושלים‪ ,‬בית לחם והסביבה; (ד) אזור הנגב בשליטה בריטית‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪,‬‬
‫חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ ;830–828‬טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ .812–779‬טבת מציין שהתכנית נשענה על‬
‫תכנית נורי סעיד‪ :‬פרובינציה האשמית גדולה ובתוכה ישראל‪ .‬בסוף ‪ ,1946‬בקונגרס הציוני‬

‫ה־‪ ,22‬הייתה אי־בהירות להמשך שעשוי לבוא‪ ,‬ראו קולת‪ ,‬בראי ההיסטוריון‪ ,‬עמ' ‪.34–30‬‬
‫‪ 136‬על המחתרות ראו לפידות‪ ,‬בלהב המרד‪ ,‬עמ' ‪ .152–149‬על פיצוץ מלון המלך דוד‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .184–182‬שם גם על התגובה הבריטית‪ ,‬בייחוד זו שהתבטאה בכרוז האנטישמי הנודע של‬
‫הגנרל אוולין ברקר‪ ,‬מפקד הצבא הבריטי‪ .‬ראו גם בגין‪ ,‬המרד‪ ,‬עמ' ‪ .316–294‬על פעולת‬

‫המחתרות לאחר ביטול תנועת המרי‪ ,‬תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.940–906‬‬
‫‪ 137‬הפעולה האחרונה זכתה לשם פעולת "השובך"‪ .‬פירוט על פעולות אלה ראו לפידות‪ ,‬שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪.213–193‬‬
‫‪ 138‬על היקף העלייה הבלתי לגלית ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .89‬שם גם נספח נ‪ :‬שרתוק‬
‫מכלא לטרון‪" ,‬מאבק מדיני"‪ .3.9.1946 ,‬על התנגדות לחיפושי מעפילים ביישובים‪ ,‬ראו‬
‫תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שלישי‪ ,‬נספח כט‪ .‬רשימת אניות ההעפלה בשנים ‪,1948–1945‬‬
‫שם‪ ,‬נספח ל‪ .‬על החלטת ממשלת צ'כוסלובקיה על מפעל "הבריחה" ועל מעפילי האניות‬
‫"יציאת אירופה"‪" ,‬חנה סנש"‪ ,‬ו"מכס נורדאו"‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .1914–1901‬וראו גם לעיל‪ ,‬הערה‬
‫‪ .127‬על תכניתו של בן־גוריון לעלייה המונית לארץ בשנים ‪ ,1945–1942‬ראו הכהן‪ ,‬תכנית‬

‫המיליון‪.‬‬