Page 587 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪572‬‬

‫ויצמן התנגד לכל הפעילות של תנועת המרי העברי‪ .‬הוא הופיע לפני הוועדה‬
‫בדרישה לתת קדימות להעלאת פליטי השואה‪ .‬הוועדה התחילה בעבודתה בנובמבר‬
‫‪ ,1945‬והגישה את הדוח שלה ב־‪ 20‬באפריל ‪ .1946‬בדוח היו כמה המלצות‪ .‬המידית‬
‫והחשובה שבהן הייתה הסכמה על עלייה מידית של ‪ 100,000‬עקורים יהודים לארץ־‬
‫ישראל‪ 130.‬כיוון שהדוח היה כללי‪ ,‬הוא לא עסק בנושא ירושלים‪ .‬לאחר פרסומו סירבו‬
‫הבריטים להוציא אל הפועל את ההמלצה להעלאת ‪ 100,000‬העקורים היהודים‪ ,‬גם‬
‫משום שארצות הברית סירבה להשתתף במאמץ הלוגיסטי והביטחוני ליישום ההצעה‬
‫ומתוך חשש מפני מהומות הערבים בארץ אם תתבצע‪ 131.‬העמדה הציונית באותו זמן‬
‫הייתה בעצם נסיגה מתכנית בילטמור וחזרה לתכנית החלוקה‪ ,‬הדומה לזו של הוועדה‬
‫המלכותית (פיל)‪ 132.‬הבריטים דחו כל מחשבה לפתרון כזה והחליטו להגיב ביד תקיפה‪.‬‬
‫כוונתם הייתה ליטול מהסוכנות היהודית את מעמדה בארץ‪ ,‬והמאבק היהודי בארץ‬

‫התחזק‪133.‬‬
‫ב־‪ 13‬ביוני ‪ 1946‬נשפטו שניים מאנשי המחתרות שנתפסו בפעולות‪ .‬הם נידונו‬
‫לתלייה‪ .‬בתגובה חטף האצ"ל קצינים בריטים‪ ,‬ובהם את המייג'ור צ'דוויק‪ .‬ב־‪ 29‬ביוני‬
‫‪ 1946‬פתחו הבריטים במבצע "אגתה" (‪ ,)Agatha‬וב"שבת השחורה" תפסו את מנהיגי‬
‫היישוב‪ ,‬חיפשו אחר נשק ומעפילים יהודים והטילו עוצר בערי הארץ‪ .‬הבריטים לא‬
‫הודיעו לאמריקנים על פעולתם זו‪ 134.‬לאחריה פרסמו את "תכנית מוריסון–גריידי"‪,‬‬
‫תכנית משותפת בריטית–אמריקנית שהעלתה מחדש אפשרות של מדינה פדרטיבית‬
‫לפי חלוקה מסוימת של הארץ‪ ,‬בשיטה של קנטונים והקניית מעמד מיוחד לירושלים‪135.‬‬

‫‪ 130‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .711–699‬וראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .824–812‬שם תזכיר‬
‫של תנועת המרי העברית‪ ,‬וסירוב הבריטים למלא אחר המלצות הוועדה‪ ,‬וכן על היחסים בין‬

‫היישוב לשלטון הבריטי בקיץ ‪ .1946‬על הוועדה ראו גם הלר‪ ,‬הוועדה האנגלו–אמריקנית‪.‬‬
‫‪ 1 31‬יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי‪ ,‬נספח ח (תרגום לעברית)‪" :‬דוח ועדת החקירה האנגלית־אמריקנית‬
‫בדבר הבעיות של יהדות אירופה ושל ארץ־ישראל"‪( 20.4.1946 ,‬מסמך פרלמנטרי ‪,)6808‬‬
‫עמ' ‪ ;298–296‬אסקו‪ ,1947 ,‬עמ' ‪ .1237–1207‬על המלצות ועדת חקירה זו‪ ,‬ראו קולת‪ ,‬בראי‬
‫ההיסטוריון‪ .‬לדעתו נוצר מעין טריז בין רעיון העלייה לרעיון המדינה‪ .‬הוועדה האנגלו–‬

‫אמריקנית שהוכיחה שאין להתחמק מעניין המדינה‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.30–29‬‬
‫‪ 1 32‬הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ .85–80‬על הנסיגה מתכנית בילטמור לתכנית החלוקה ראו גם טבת‪,‬‬
‫קנאת דוד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ .704–667‬על הדילמה שנוצרה לאחר המלחמה בנוגע לתכנית בילטמור‪,‬‬

‫ראו גם קולת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.28–26‬‬
‫‪ 133‬על דוח הוועדה האנגלו–אמריקנית‪ ,‬כנקודת מפנה‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח נט‪,‬‬
‫"פגישה בלונדון"‪ ,29.4.1946 ,‬עמ' ‪ .481–478‬על תגובת שר החוץ הבריטי בווין‪ ,‬ראו גם‬

‫דותן‪ ,‬המאבק‪ ,‬עמ' ‪.323–307‬‬
‫‪ 134‬על השבת השחורה ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .905–889 ,826–824‬מנהיגי‬
‫התנועה הציונית נעצרו‪ .‬בן־גוריון לא היה בארץ‪ .‬משה סנה ברח לצרפת‪ .‬על פעולה זו של‬
‫הבריטים ראו גם טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ד‪ ,‬עמ' ‪ .778–705‬שם גם על בן־גוריון ששהה בחוץ לארץ‬

‫מ־‪ 1‬בינואר ‪ 1946‬עד ‪ 12‬באפריל ‪ .1947‬כן ראו גולני‪ ,‬קנינגהם‪ ,‬עמ' ‪.101–84‬‬
‫‪ 135‬תכנית מוריסון–גריידי הציעה מדינה פדרטיבית של שלטון מרכזי בריטי וחלוקה לארבעה‬