Page 576 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪561 1947-1936 ,‬‬
‫ב־‪ 2‬ביוני ‪ ,1941‬כשנה לאחר עליית צ'רצ'יל לראשות ממשלת בריטניה ועוד‬
‫לפני הפלישה הגרמנית לברית המועצות‪ ,‬נשא שר החוץ אנתוני אידן נאום חשוב‬
‫שהוקדש לפירוט מטרות המלחמה של בריטניה והתוויית קווים לסידור העולם לאחר‬
‫המלחמה‪ .‬בנאומו הקדיש פרק מיוחד לדיון בגורלו של המזרח התיכון‪ .‬אידן הביע‬
‫אהדה לשאיפות העצמאות של סוריה ודיבר על הצורך באחדות בעולם הערבי‪ .‬נאום‬

‫זה נחשב כצעד הראשון לכינונה של "הליגה הערבית"‪86.‬‬
‫בהצהרת אידן לא נאמר דבר על מעמדה של ארץ־ישראל‪ .‬אפשר היה לפרש זאת‬
‫לשני כיוונים‪ ,‬או שהארץ נכללת בתוך האזור כולו ועל כן אין צורך להזכירה‪ ,‬או‬
‫שלארץ יהיה מעמד מיוחד‪ .‬נראה שבעקבות ההצהרה בקיץ ‪ 1941‬שוב עלו רעיונות‬
‫בדבר אפשרות שיתוף פעולה בהקמת פדרציה ערבית‪ 87.‬ויצמן והמנהיג ההודי־מוסלמי‬
‫סר פירוז ח'אן‪ ,‬נזדמנו לשיחה בנושא זה‪ .‬את הרעיון לפגישה העלה צ'רצ'יל שהעביר‬
‫אותה ללאופולד אמרי‪ ,‬שבאותו זמן שימש שר לענייני הודו‪ .‬סיכומי השיחה הועברו‬
‫לצ'רצ'יל‪ .‬כן עלו אז רעיונות נוספים ונערכו שיחות עם אישים ערבים‪ 88.‬מכל מקום‬
‫היה חשוב לבדוק את היחסים עם ארצות ערב‪ .‬על כן יצא שרת לביקור במצרים‬

‫לפגישות עם אישים בריטים ובמידת האפשר גם עם אישים ערבים‪89.‬‬
‫בשיחות במצרים החל לעלות לראשונה המספר של שלושה מיליון יהודים שיצטרכו‬
‫למצוא להם מקום מקלט לאחר המלחמה‪ .‬עדיין לא היה ידוע על "השואה" המתרחשת‬
‫באירופה‪ ,‬אבל הפעילות הגרמנית־נאצית כבר הורגשה‪ .‬אחר כך אף נמסר‪ ,‬שלורד‬

‫שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,341‬הערה ‪ .1‬על הצהרת אידן‪ ,‬העוסקת בין היתר באפשרות‬ ‫‪8 6‬‬
‫כיבוש ארץ־ישראל בידי הגרמנים שהיו אז בשערי מצרים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .222–193‬דה־גול‬ ‫‪ 87‬‬
‫רצה בתחילה לכבוש את סוריה בכוחות עצמו‪ ,‬אך הבריטים מנעו זאת ממנו מחשש שייכשל‪,‬‬ ‫‪8 8‬‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .204–203‬בישיבת הנהלת הסוכנות‪ ,‬מה־‪ 8‬ביוני ‪ 1941‬מוזכרת פלישת בריטניה‬ ‫‪8 9‬‬
‫לסוריה והסיוע שנתנו לה היישובים היהודיים בארץ‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .209–206‬על הצהרת אידן‬

‫וההקשרים שלה לנושא הערבי ראו פורת‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬עמ' ‪ ,105–103‬ובעוד מקומות‪.‬‬
‫שרת מספר על שלוש שיחות שהיו לו עם עארף אל־עארף‪ ,‬בנושא השאלה היהודית והפדרציה‪,‬‬
‫אך גם בשיחות אלה‪ ,‬לא הושג דבר‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,209–207 ,205–204‬ובהערה בעמ'‬
‫‪ .342–341‬על גירושו של עראף אל־עראף מהארץ‪ ,‬לאחר פרעות תר"פ‪ ,‬ועל חזרתו ארצה‬

‫לאחר מכן‪ ,‬ראו לעיל בפרק שמיני‪.‬‬
‫אמרי היה חבר פרלמנט מטעם השמרנים‪ ,‬אוהד התנועה הציונית‪ ,‬מבעלי בריתו של צ'רצ'יל‪.‬‬
‫ב־‪ 1940‬בפרלמנט קרא אמרי לצ'מברלין (במילותיו של אוליבר קרומוול)‪" :‬היפרד והנח לנו‬
‫להיפטר ממך‪ ,‬בשם אלוהים לך!"‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,387‬הערה ‪ .3‬על רעיון הפדרציה‬
‫שעלה עתה‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬צ'רצ'יל ושאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' לט–נא‪ .‬על תכנית פילבי‪ ,‬על הלורד‬
‫מוין ועמדות אמרי‪ ,‬ראו שם‪ .‬על הלורד מוין ועמדותיו בנושא היהודי־ערבי‪ ,‬ראו גם פורת‪,‬‬

‫במבחן המעשה‪ ,‬בייחוד עמ' ‪ ,162–147‬וגם לפי המפתח בסוף הספר‪.‬‬
‫פרק שלם על ביקור שרת במצרים‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .237–223‬בפגישות עם הבריטים‬
‫העלה שרת גם את עניין המגויסים היהודים (‪ 9,000‬איש) ואת האבדות שספגו ביוון‪ .‬כן נפגש‬
‫עם נורי סעיד ששהה במצרים ועם מחמוד עזמי המצרי‪ ,‬עורך דין ועיתונאי‪ ,‬לימים עמד בראש‬

‫המשלחת המצרית לאו"ם‪ .‬הוא מציין גם את פעילות קלווריסקי שם‪ ,‬ראו עמ' ‪.249–246‬‬