Page 574 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪559 1947-1936 ,‬‬
‫אך עד מהרה נאלץ לקבל את מרות ממשלת וישי‪ .‬אחר כך הצליחו הבריטים להשתלט‬
‫על סוריה‪ ,‬בעזרת צבא צרפת החופשית‪ ,‬בסיועם של כוחות יהודיים מההגנה‪ .‬נראה‬
‫כי לאחר כניעת צרפת וסוריה‪ ,‬החלו הבריטים רואים את הצורך בשיתוף פעולה עם‬
‫היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ 75.‬לפיכך הוחלט לאשר גיוס כוחות יהודיים נוספים לצבא‬
‫הבריטי ולהקים כוחות מגן יהודיים מיוחדים בארץ‪ ,‬ככוחות הפלמ"ח‪ .‬עניין זה לא‬

‫מנע מהבריטים להמשיך את הגבלות הספר הלבן ואף לחפש נשק אצל היהודים‪76.‬‬
‫מבחינת הפעילות הציונית‪ ,‬כבר בקיץ תרצ"ט התחזקה ההעפלה לארץ והוקם‬
‫"המוסד"‪ ,‬הגוף שנקבע לטפל בהעפלה‪ 77.‬בפעילות זו היו אסונות קשים‪ .‬ב־‪14‬‬
‫בפברואר ‪ 1940‬טבעו בים התיכון ‪ 204‬מעפילי אניית המעפילים "סלבדור"‪ 78.‬ב־‪25‬‬
‫בנובמבר ‪ 1940‬אירע אסון אניית המעפילים "פטריה" בנמל חיפה‪ .‬האנייה הוטבעה‬
‫בשוגג בידי אנשי ההגנה‪ ,‬כשהכוונה הייתה למנוע את גירוש המעפילים שקובצו עליה‪,‬‬
‫משלוש אניות המעפילים‪" :‬אטלנטיק"‪" ,‬פסיפיק" ו"מילוס"‪ 79.‬ב־‪ 9‬בדצמבר ‪ 1940‬אף‬

‫גורשו חלק מהמעפילים שהגיעו ארצה אל האי מאוריציוס‪80.‬‬

‫על ההתפתחויות בסוריה ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ ,122–89‬עמ' ‪ ,345‬הערה ‪ .2‬על הודעת נציג‬ ‫‪ 75‬‬
‫צרפת החופשית על שיתוף פעולה עם הבריטים‪ ,‬על ביטול המנדט הצרפתי והבטחה לעצמאות‪,‬‬ ‫‪7 6‬‬
‫על הפלמ"ח והקשר שלו לפלוגות הפו"ש‪ ,‬שפעלו בפיקוד וינגייט‪ ,‬ראו ספר הפלמ"ח‪ ,‬א‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ 77‬‬
‫‪ .111–5‬על התגייסותם של יהודי ארץ־ישראל לדיכוי המרד של רשיד עלי אל־כילאני בעירק‪,‬‬ ‫‪7 8‬‬
‫‪ 79‬‬
‫שבמהלכו נהרג דוד רזיאל מפקד האצ"ל‪ ,‬ראו להלן‪ ,‬הערה ‪.85‬‬
‫על התפתחויות בצד היהודי במלחמה בשנים ‪ 1942–1939‬ראו בפירוט אצל פנקובר‪–1939 ,‬‬ ‫‪8 0‬‬
‫‪ 1945‬עמ' ‪ .184–3‬על תמורות מסוימות במדיניות הבריטית בארץ והשינויים שחלו בה בשנים‬

‫‪ ,1945–1940‬ראו קצבורג‪ ,‬במבוך‪.‬‬
‫על ההעפלה‪ ,‬כבר בקיץ תרצ"ט‪ ,‬על ראשית המוסד ועל אניות מעפילים שהגיעו לארץ‪ ,‬ראו‬
‫תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ .88–78‬על ההעפלה בעקבות השינויים של המדיניות‬

‫הבריטית‪ ,‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.50‬‬
‫ב־‪ 14‬בדצמבר ‪ 1940‬טבעה אניית המעפילים סלבדור‪ ,‬סירת מפרש בולגרית גדולה‪ .‬האנייה‬
‫טבעה בצאתה מן הדרדנלים‪ ,‬כשעל סיפונה ‪ 326‬מעפילים‪ ,‬מתוכם נספו ‪ ,204‬ראו שרת‪ ,‬יומן‬
‫מדיני‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ 335 ,282‬הערה ‪ .1‬נספח השמות‪ ,‬בתוך עופר‪ ,‬דרך בים‪ ,‬עמ' ‪ .158–153‬על‬

‫ההנצחה שלהם בארץ‪ ,‬ראו בר‪ ,‬קבורתם בשנית‪ ,‬עמ' ‪.173–170‬‬
‫על אניית המעפילים פטריה‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח כז‪" :‬טיבוע 'פאטריה' מקדש‬
‫השם או קרבנות שווא?"‪ ,‬ישיבת מרכז מפא"י‪ ,15.2.1940 ,‬עמ' ‪ .307–297‬פרק שלם בנושא‬
‫זה‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .143–123‬על הוויכוח הציוני בשאלת "שלוש האניות"‪ ,‬ראו עופר‪,‬‬
‫דרך בים‪ ,‬עמ' ‪ .61–51‬על מסע האניות "אטלנטיק"‪" ,‬פסיפיק" ו"מילוס" לארץ־ישראל‪ ,‬ראו‬
‫שם‪ .199–190 ,‬המאבק על העלייה ובכלל זה גם מעירק‪ ,‬מפרס‪ ,‬מסוריה ומצפון אפריקה ועל‬
‫חידוש ההעפלה מאירופה בשנות הארבעים‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ'‬

‫‪.174–146‬‬
‫הוויכוח נסב גם על גירוש היהודים לאי מאוריציוס וגם על פגיעת היהודים באנייה‪ ,‬אבל בעניין‬
‫הגירוש לאי מאוריציוס נפלה האשמה כולה על הנציב הבריטי מק־מייקל‪ .‬שרת קורא לפרק זה‬
‫בספרו‪" :‬הנציב מוכרח ללכת"‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ה‪ ,‬עמ' ‪ .164–144‬הפרק מלא בהאשמות‬

‫על הנציב‪ .‬על הגירוש לאי מאוריציוס‪ ,‬ראו גם הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪.39–38‬‬