Page 569 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪554‬‬

‫לבסוף הוחלט להשתתף בה‪ .‬עם זאת גבר הזרם האנטי־בריטי‪ ,‬כשבן־גוריון עבר לכיוון‬
‫של ציונות לוחמנית ואף יהדות אמריקה נתנה את תמיכתה לכיוון זה‪56.‬‬

‫בפברואר ‪ ,1939‬נפתחה בארמון סנט ג'יימס בלונדון‪ ,‬ועידת סנט ג'יימס‪ .‬עד מהרה‬
‫הובהר כי ועידה זו היא שלב נוסף בניסיון לפתור את שאלת ארץ־ישראל בהסדר‬
‫מוסכם שיהיה מקובל על הערבים‪ .‬ברור היה שלאחר שממשלת בריטניה הסתלקה‬
‫מרעיון החלוקה‪ ,‬המצב הבין־לאומי מחייב למצוא הסדר שיבטיח את המשך שליטתה‬
‫על ארץ־ישראל‪ .‬לשם כך הייתה הוועידה מוכנה להקפיא את תהליך ביסוסו של הבית‬
‫הלאומי היהודי‪ ,‬באמצעות הגבלות על העלייה ועל מכירת קרקעות ליהודים‪ ,‬וכן‬
‫לספק ככל האפשר את משאלות הערבים לשלטון עצמי‪ ,‬בדרך שתתיישב עם המשך‬

‫השלטון הבריטי‪57.‬‬
‫בעקבות כך גיבש מקדונלד תכנית בצורת תזכיר ארוך‪ ,‬שהוצג בקבינט הבריטי‬
‫ב־‪ 4‬בינואר ‪ ,1939‬ואלו הן הצעותיו‪( :‬א) הקמת מועצה מחוקקת בארץ־ישראל‪ ,‬ליד‬
‫השלטון הבריטי‪ ,‬שיהיה בה שוויון לערבים וליהודים; (ב) הגבלת העלייה היהודית עד‬
‫למצב שבתוך עשר שנים תוכל להגיע ל־‪ 35%‬עד ‪ 40%‬מכלל האוכלוסייה בארץ ולא‬
‫יותר‪ .‬חלופה שנייה הייתה שהעלייה תותנה בהסכם בין היהודים לערבים‪ ,‬שפירושה‬

‫היה וטו ערבי; (ג) הגבלה על רכישת קרקעות בלי להיכנס לפירוט בנושא זה‪.‬‬
‫נוסף על תזכיר זה הגיש מקדונלד גם תזכיר של ראשי הצבא הבריטי מ־‪ 16‬בינואר‬
‫‪ ,1939‬ובו דובר על החשיבות האסטרטגית של מצרים וארצות ערב עבור בריטניה‪,‬‬
‫כחוליה המקשרת בין המטרופולין להודו והמזרח הרחוק וכאחד ממקורות הדלק‬
‫הראשיים‪ .‬צורך זה הועלה גם מכיוון שב־‪ 1937‬נכשלו המאמצים להגיע להבנה עם‬
‫איטליה של מוסוליני והייתה אפשרות שבעתיד אולי תהיה איטליה אויב פוטנציאלי‬
‫לבריטניה‪ ,‬מה שהעלה מאוד את החשיבות האסטרטגית של המזרח התיכון‪ .‬נראה‬

‫יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי‪ ,‬נספח ו (תרגום לעברית)‪" :‬גילוי דעת על המדיניות בארץ־ישראל"‪,‬‬ ‫‪5 6‬‬
‫נובמבר ‪( 1938‬מסמך פרלמנטרי ‪ ,)5893‬עמ' ‪ .288–287‬שם על הנסיגה הבריטית מתכניות‬ ‫‪5 7‬‬
‫הוועדה המלכותית‪ ,‬ועדת החלוקה וההחלטה על פתיחת הדיונים בלונדון‪ .‬על הוויכוחים‬
‫בוועידת סנט ג'יימס בלונדון‪ ,‬ראו בן־גוריון‪ ,‬פגישות‪ ,‬עמ' ‪ .268–214‬שם דבריו החריפים נגד‬
‫הבריטים ונגד מקדונלד‪ .‬על עמדת בן־גוריון ראו גם טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ג‪ ,‬עמ' ‪ .298–258‬שם‬
‫גם על ההתאמה בין האירועים בבריטניה לאלה שהתרחשו בגרמניה‪ ,‬על היטלר וצעדיו נגד‬
‫היהודים וההתקדמות למלחמה‪ .‬על שיחות לא פורמליות בין נציגים יהודים לערבים בוועידת‬
‫סנט ג'יימס‪ ,‬ראו קפלן‪ ,‬דיפלומטיה חסרת תועלת‪ ,‬ב‪ ,‬תעודה ‪ ;23.2.1939 ,26‬תעודה ‪,27‬‬

‫‪.7.4.1939‬‬
‫על שיחות ועידת סנט ג'יימס‪ ,‬ראשית הספר הלבן‪ ,‬ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח יט‪,1‬‬
‫עמ' ‪ ;256–255‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ד‪ ,5.2.1939 ,‬עמ' ‪ .20–17‬שם על שיחת הטלפון של שרת‬
‫לוויצמן לבירור השיחה שהייתה לוויצמן יום קודם לכן עם מקדונלד‪ ,‬על שיחת שרת עם בן־‬
‫גוריון על המצב הקשה שנוצר ועוד‪ .‬וראו גם דעתו של שרת על מלקולם‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .164‬על‬
‫ועידת סנט ג'יימס בלונדון ‪ ,1939‬ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.791–788‬‬
‫הדיון שם מסתיים במילים‪" :‬עשרים שנות שותפות וברית עם בריטניה‪ ,‬באו לקיצן [‪ ]...‬לא‬

‫נותרה כל דרך אלא להילחם"‪.‬‬