Page 570 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪555 1947-1936 ,‬‬
‫כי המפנה בעמדת בריטניה היה חרדת הבריטים לפגיעה באינטרסים שלהם‪ ,‬החשש‬

‫ממעורבות איטליה וגרמניה באזור‪ ,‬בעיקר בתעלת סואץ‪58.‬‬
‫לקראת ועידת סנט ג'יימס הכינה הסוכנות היהודית משלחת גדולה של ‪ 43‬חברים‬
‫שבראשה עמדו ויצמן ובן־גוריון‪ .‬גם הערבים שלחו את משלחותיהם‪ .‬השאלה המרכזית‬
‫הייתה המשך העלייה היהודית‪ .‬הדיונים גלשו גם לנושא מכתבי מק־מהון‪ ,‬שהערבים‬
‫חזרו וטענו שהצהרת בלפור וכתב המנדט‪ ,‬ניתנו בניגוד להם‪ .‬ברור היה לכול שלא‬

‫תושג פשרה שתתקבל על דעת שני הצדדים‪59.‬‬
‫ב־‪ 17‬במרס ‪ 1939‬הסתיימה הוועידה המשותפת‪ ,‬וכל צד פנה לפעילות בוועדות‬
‫משלו‪ .‬מקדונלד‪ ,‬החל יוזם הודעה בשם השלטונות הבריטיים על מדיניות חדשה‪ .‬אלא‬
‫שסיפוח צ'כוסלובקיה בידי הנאצים‪ ,‬זמן קצר לאחר מכן‪ ,‬דחה את פרסומה‪ .‬עוד קודם‬
‫לכן‪ ,‬באוקטובר ‪ ,1938‬נמסרה ארץ הסודטים להיטלר בעקבות ועידת מינכן‪ .‬ב־‪15‬‬
‫במרס ‪ 1939‬סיפח היטלר את צ'כוסלובקיה לגרמניה ובכך חיסל סופית את הסכם‬

‫מינכן‪ .‬למרות הכול ראש ממשלת בריטניה צ'מברלין המשיך להאמין לו‪60.‬‬
‫חודשיים לאחר מכן‪ ,‬ב־‪ 17‬במאי ‪ 1939‬פורסמה סופית ההחלטה הבריטית של הספר‬
‫הלבן ‪ 61.1939‬נספח זה כלל בתוכו את שלושת הסעיפים הבאים‪( :‬א) הקמת מדינה‬
‫עצמאית )‪ )Palestine State‬לאחר עשור; (ב) הגבלת העלייה לארץ־ישראל בהיקף של‬
‫‪ 15,000‬נפש ל־‪ 5‬שנים‪ ,‬שתוכל להגיע עד ‪ 75,000‬נפש; (ג) הגבלה כמעט מוחלטת של‬
‫רכישת קרקעות מערבים‪ 62.‬באשר לירושלים‪ ,‬זו תהיה בשטח המדינה שאמורה הייתה‬

‫לפרטים ראו פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪ .348–333‬עד לכניסתו של מקדונלד לתפקיד שר‬ ‫‪5 8‬‬
‫המושבות‪ ,‬באפריל ‪ ,1938‬היה מקדונלד אוהד של התנועה הציונית‪ .‬לפני כניסתו לתפקידו‬
‫החדש הביא להסכם בין הדומיניונים לאירלנד‪ ,‬לאחר תקופה ארוכה של סכסוכים‪ ,‬והמוניטין‬ ‫‪ 59‬‬
‫שלו עלו‪ .‬עם התמנותו לתפקיד שר המושבות ערך ביקור קצר בארץ־ישראל‪ .‬ב־‪ 7–6‬באוגוסט‬ ‫‪ 60‬‬
‫‪ 1938‬הגיע לארץ ונפגש עם הנציב העליון‪ .‬אז התבררה התפנית מעמדתו הקודמת והיהודים‬ ‫‪6 1‬‬
‫‪6 2‬‬
‫החלו מאשימים אותו בבגידה‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ג‪ ,‬במפתח‪ ,‬וראו שם גם ההערות‪.‬‬
‫על מכתבי מק־מהון כבר הרחבתי את הדיבור בפרק השביעי של החיבור‪ ,‬בהתאמה להערות‬
‫‪ .142–141‬על עמדתו ונאומו של צ'רצ'יל נגד הספר הלבן‪ ,‬מחויבות בריטניה ומחויבותו‬
‫האישית להצהרת בלפור‪ ,‬ראו כהן‪ ,‬צ'רצ'יל ושאלת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' יג–יד‪ ,‬והמקורות שם‪.‬‬
‫על ועידת סנט ג'יימס בלונדון‪ ,‬ראו גם רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ ;224–217‬ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .401–391‬ויצמן מספר על שיחות מעניינות שהיו לו עם אישים שונים בוועידה ביניהם וינסטון‬
‫צ'רצ'יל‪ ,‬אתו דיבר בנושא גיוס היהודים לצבא הבריטי‪ ,‬וכן בין היתר גם על ג'ון מרטין‪,‬‬

‫מזכירו של צ'רצ'יל‪ ,‬שקודם לכן היה מזכיר ועדת פיל‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.421–416‬‬
‫באוגוסט ‪ 1939‬התכנס הקונגרס הציוני ה־‪ 21‬בז'נבה‪ .‬האווירה הייתה קשה‪ .‬משנודע על הסכם‬
‫מולוטוב־־ריבנטרופ הסתיים הקונגרס בחטף‪ .‬על הספר הלבן‪ ,‬שקיעת המרד הערבי והתגובה‬

‫היהודית‪ ,‬ראו‪ ,‬תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ג‪ ,‬חלק א‪ ,‬עמ' ‪ ;55–9‬אסקו‪ ,1947 ,‬עמ' ‪.955–876‬‬
‫יוסף‪ ,‬השלטון הבריטי‪ ,‬נספח ז (תרגום לעברית)‪" :‬גילוי דעת על המדיניות בארץ־ישראל"‪,‬‬
‫מאי ‪( 1939‬הספר הלבן של מקדונלד‪ ,‬מסמך פרלמנטרי ‪ ,)6019‬עמ' ‪ .295–289‬על ועידת סנט‬
‫ג'יימס והספר הלבן של ‪ ,1939‬ראו גם קצבורג‪ ,‬העשור השני‪ ,‬עמ' ‪ ;432–417‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪,‬‬
‫ד‪ ,‬בפרקים המתאימים‪ .‬שרת קורא לוועידה‪" ,‬ועידת השולחן העגול"‪ ,‬ולאחד מפרק הספר הוא‬