Page 568 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 568
סוף תקופת המנדט553 1947-1936 ,
(בצפון ,חניתה; במזרח ,עין גב; בדרום ,נגבה) .את המקום הראשון תפסו הגליל העליון
ועמק בית שאן .התיישבות 52יישובי חומה ומגדל מלמדת מיד על התפתחות זו.
אין הדברים הכתובים כאן באים להפחית ממהירות העלייה לשטחי היישובים האלה,
מהבנייה המיוחדת שלהם בשיטה של חומה ומגדל ומהחשיבות הרבה שלהם ,אלא
רק להוסיף על התפקיד הכללי שיועד להם 54.התפשטותם והשתרשותם של היישובים
בשטח ארץ־ישראל ,בשנים ,1939–1936קבעו שינוי מדיני־גאוגרפי מרכזי במטרותיה
של התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל55.
ועידת סנט ג'יימס בלונדון; ההכרזה על הספר הלבן — 1939
והתגובה היהודית
באמצע אוקטובר 1938הגישה ועדת וודהד (ועדת החלוקה) את מסקנותיה נגד תכנית
החלוקה של הוועדה המלכותית (פיל) .עוד לפני כן ,באוקטובר ,1937החליף מק־
מייקל את ווקופ בתפקיד הנציב הבריטי בארץ .ב־ 16במאי 1938החליף מקדונלד את
אורמסבי־גור בתפקיד שר המושבות הבריטי .הכול היה מוכן לשינוי הגדול במדיניות
הבריטית באשר לארץ־ישראל.
ב־ 7בנובמבר 1938אישרה ממשלת בריטניה את דוח ועדת וודהד ,שביטל את
הצעת הוועדה המלכותית (פיל) לחלוקת ארץ־ישראל .ממשלת בריטניה פרסמה הודעה
על כוונתה לכנס ועידה ערבית–יהודית שישתתפו בה גם נציגים ממדינות ערב כדי
למצוא פתרון לשאלת ארץ־ישראל .תשובת מדינות ערב הייתה חיובית וגם הפלסטינים
שלחו נציגים לוועדה .התנועה הציונית ניסתה תחילה לשנות החלטה זו ,אך ניסיונותיה
עלו בתוהו .ב־ 13באוקטובר 1938שוחח ויצמן עם מקדונלד ,אך גם שיחה זו לא
הביאה לידי שום שינוי .הבריטים הציעו להגביל את העלייה היהודית לארץ לכמה
חודשים .בתנועה הציונית התווכחו אם כדאי בכלל להסכים להשתתף בוועידה ,אך
עמק בית שאן הוא דוגמה בולטת לכך .תל עמל היה היישוב הראשון של חומה ומגדל .תחילה 5 4
רצו להקים אותו בגולן או בעבר־ הירדן ,אך בסופו של דבר נבנו יישובי עמק בית שאן כדי 5 5
לכבוש את האזור הזה ,ראו אורן ,תל עמל .ואכן חל שינוי במפה היישובית של האזור מתכנית
החלוקה של הוועדה המלכותית לתכנית החלוקה של האו"ם ,וראו במפות של שתי התכניות.
כך היה גם באזורים רבים נוספים בארץ.
לאחר מלחמת ששת הימים הרציתי בכנס של החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותה .הכנס
נערך באזור שכם .ההרצאה הייתה על סיבות אי־חדירת היישוב היהודי לאזורי ההרים ,ואני
הסברתי זאת בתנאים הגאוגרפיים־פיזיים של אזורים אלה .לאחר ההרצאה ניגש אליי ידידי
פרופ' ישראל קולת ז"ל ,ממובילי המחקר ההיסטורי של ארץ־ישראל בעת החדשה .הוא ציין
שהדברים שאמרתי הם אמנם נכונים אך יש לזכור שהייתה כאן גם החלטה מדינית של בן־
גוריון וההנהגה הציונית ,אחרי פרוץ המרד הערבי ורעיון החלוקה ,להימנע מכל פעילות
יישובית באזורים שהם רחוקים מגבולות החלוקה ,שכן הם כבר נראו כאבודים מבחינה
ישראלית .משבדקתי נושא זה ,ראיתי עד כמה צדק ועל כך יש תיעוד מפורט.