Page 564 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 564

‫סוף תקופת המנדט‪549 1947-1936 ,‬‬
‫הנושא השני שבשלו פרצה עוד מחלוקת חריפה ביישוב היהודי היה התגובה‬
‫להצעת הוועדה המלכותית לחלוקת הארץ‪ .‬לאחר לבטים רבים‪ ,‬ראשי ההנהגה‬
‫הציונית — ויצמן‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬שרת ואחרים — היו מוכנים לתמוך בהצעה בתנאי שייעשו‬
‫בה שני תיקונים‪ :‬צירוף הנגב והחלק המערבי של ירושלים למדינה היהודית המוצעת‬
‫והסכמה מוקדמת של הערבים‪ .‬התנועה הרביזיוניסטית התנגדה לתכנית מכול וכול‪,‬‬
‫וטענה למחויבות הענקת ארץ־ישראל המערבית כולה לעם היהודי‪ .‬יותר מזה היא אף‬
‫דרשה את שתי גדות הירדן‪ ,‬כפי שהובטחו לעם היהודי בהצהרת בלפור‪ ,‬בכתב המנדט‬

                            ‫ובהסכמי השלום שנחתמו בתום מלחמת העולם הראשונה‪.‬‬
‫בקונגרס הציוני ה־‪ 20‬שנערך בציריך ב־‪ 1937‬גם אישים שלא השתייכו לתנועה‬
‫הרביזיוניסטית התנגדו לתכנית הוועדה המלכותית‪ ,‬או פקפקו בתבונה לקבל אותה מיד‪.‬‬
‫ההחלטה הסופית של הקונגרס הייתה שלא להחליט‪ .‬להציב את הדרישות הציוניות‬
‫ולחכות ולראות כיצד יתפתחו הדברים‪ .‬אלא שדחיית הערבים את ההצעה גרמה גם‬
‫לבריטים לסגת ממנה וכך נמנעה החלטה סופית בנושא‪ .‬במחנה הציוני התחזקה הדעה‬
‫כי מהערבים אין למה לקוות ומהאנגלים אין על מי לסמוך והתחזקה הדרישה לפעול‬

                           ‫ביתר נחישות נגד המרד הערבי ונגד המדיניות הבריטית‪48.‬‬
‫הנושא השלישי שבעטיו נוצרו חילוקי דעות ביישוב היהודי בארץ היה התגובה‬
‫למדיניות ההגבלה של השלטון הבריטי לעלייה היהודית לארץ־ישראל‪ .‬סביב נושא זה‬
‫החל הולך ומתגלה הניגוד בין התנועה הציונית כולה לבין השלטון הבריטי‪ .‬היהודים‬
‫טענו שהצהרת בלפור והבטחת הקמת בית לאומי יהודי בארץ־ישראל‪ ,‬גם בכתב‬
‫המנדט‪ ,‬מחייבים עלייה יהודית חופשית לארץ‪ .‬לאחר הכיבוש הבריטי של הארץ ועד‬
‫ראשית תקופת נציבותו של הרברט סמואל עדיין לא הייתה הגבלה נפרדת לעלייה‬
‫היהודית‪ .‬אך לאחר חיבור הספר הלבן הראשון ב־‪ 1922‬נקבע כי העלייה היהודית‬
‫לארץ תהיה לפי "כושר הקליטה" שלה‪ .‬מונח זה "כושר הקליטה" הפך נושא לוויכוח‬
‫בין נציגי היישוב היהודי לשלטונות הבריטיים‪ ,‬שקבעו אותו‪ ,‬ולפיו חילקו סרטיפיקטים‬

                                                            ‫(רישיונות) לעלייה לארץ‪49.‬‬
‫הערבים לא הסכימו גם לעיקרון זה ותבעו הפסקה מלאה של העלייה היהודית‬
‫לארץ־ישראל‪ .‬משצמצמו הבריטים את מספר רישיונות העלייה ליהודים החלה‬

‫פרשת שלמה בן יוסף ועל פעילות האצ"ל במדיניות של "טרור נגד טרור"‪ ,‬שהחלה באפריל‬                      ‫‪	48‬‬
‫‪ .1937‬בקיץ ‪ 1938‬בוצע מעשה התגמול על אוטובוס ערבי ליד ראש פינה‪ ,‬כנקם על רציחות‬                     ‫‪	49‬‬
‫של נוסעים יהודים בכביש עכו–צפת‪ ,‬ובעקבותיו הועלה לגרדום שלמה בן יוסף‪ ,‬עולה הגרדום‬
‫הראשון‪ .‬ראו גם שפירא‪ ,‬היסטוריה מדינית‪ ,‬עמ' ‪ ;167–157‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ג‪ ,‬לפי המפתח‪,‬‬

                                                                                        ‫בן־יוסף‪.‬‬
‫על המרד הערבי והשפעתו הגדולה על היישוב היהודי בארץ‪ ,‬ראו גלבר‪ ,‬התגבשות היישוב‪,‬‬
‫עמ' ‪ .374–372‬על כוחות הביטחון ביישוב‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .377–374‬על הפגיעה במשק היהודי‪,‬‬
‫ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .385–377‬על תנופת ההתיישבות היהודית‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .386–385‬על התמורות‬

                                  ‫ביחסים עם הערבים ועם הבריטים‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.388–386‬‬
  ‫על שלטון המנדט הבריטי ועל הגבלת העלייה היהודית‪ ,‬ראו עופר‪ ,‬דרך בים‪ ,‬עמ' ‪.15–12‬‬
   559   560   561   562   563   564   565   566   567   568   569