Page 560 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 560

‫סוף תקופת המנדט‪545 1947-1936 ,‬‬
‫המרד החבורות הערביות הלוחמות והוא התאפיין בפעולות בעלות אופי קיצוני יותר‬
‫מאשר בשלב הקודם של ההתקוממות‪ .‬המטרה עתה הייתה לנסות להשתלט על אזורים‬
‫בארץ‪ 35.‬המורדים עצמם החלו להתארגן בקבוצות‪ ,‬לפי אזורי הארץ‪ .‬בשלב האחרון‬
‫של המרד החלה ההנהגה הערבית להעביר חלק ניכר מפעילותה לנושאים מדיניים‪36.‬‬
‫משנחתם "הסכם מינכן" בגרמניה‪ ,‬בספטמבר ‪ ,1938‬והתאפשר לצבא הבריטי להעביר‬
‫כוחות צבא נוספים משלו לארץ‪ ,‬הורחב הממשל הצבאי בארץ והתחזק המאמץ הבריטי‬
‫לדיכוי המרד‪ ,‬ננקטו פעולות עונשין נגד המסייעים למורדים‪ ,‬הפגיעות בכוחות הערביים‬
‫התגברו והמרד החל דועך‪ .‬בשלהי ‪ 1939‬פסקו הפעולות האלימות של הערבים נגד‬
‫השלטון ונגד היישוב היהודי‪ 37.‬בירושלים הכוחות הבריטיים השתלטו מחדש על העיר‬
‫העתיקה אחרי שכנופיות ערביות הצליחו להשתלט על רוב שטחה‪ .‬הצבא החל מפעיל‬
‫אמצעים קשוחים‪ .‬ב־‪ 1‬בנובמבר ‪ 1938‬ציוו שלטונות הצבא על כל התושבים לשאת‬
‫תעודות זהות ורישיונות נהיגה‪ .‬המורדים החלו פונים לטרור אישי‪ .‬לעומת זאת שיתוף‬
‫הפעולה של הצבא הבריטי עם היהודים התרחב‪ ,‬בעיקר בנושאי מודיעין‪ .‬במאי ‪1938‬‬
‫החלה גם פעילות "פלוגות הלילה" ו"פלוגות השדה" (הפו"ש)‪ ,‬בפיקודו של הקצין‬
‫הבריטי צ'רלס אורד וינגייט (שכונה "הידיד")‪ .‬ביזמת סר צ'רלס טאגרט החלו נבנים‬
‫בצפון הארץ גדר גבול ומבני משטרה מבוצרים‪ 38.‬ארגון ההגנה המשיך לדגול בשיטת‬
‫ההבלגה‪ .‬לעומת זאת ארגון האצ"ל הגביר את פעילותו נגד הערבים‪ .‬על כלל התגובה‬

                                                    ‫היהודית ארחיב בהמשך הדברים‪39.‬‬
‫נוסף על הפעילות הצבאית המוגברת של הבריטים נגד המרד‪ ,‬חשוב לציין כי‬
‫באוכלוסייה הערבית בארץ החל להסתמן פילוג ומלחמה פנימית כבר מראשיתו של‬
‫השלב השני של המרד‪ ,‬מסתיו ‪ .1937‬בעיקר הפכה אז תנועת המרד הערבי להיות‬
‫שסועה ומפולגת בתוכה לפי משפחות ואזורים‪ .‬התחדשות מעשי הטרור באביב ובקיץ‬
‫‪ 1938‬כוונה גם נגד ערבים מתונים שנחשדו בתמיכה בתכנית החלוקה‪ .‬במידה מסוימת‬
‫הטרור נגדם היה חזק אף יותר מאשר נגד הבריטים ונגד היהודים‪ .‬חשוב לציין כי‬
‫הקבוצה הגדולה של הנשאשיבים לא הצטרפה לשלב השני של המרד‪ .‬במהלך ‪1938‬‬
‫קמו מקרב אנשי האופוזיציה "חבורות שלום" שבעזרת תמיכה בריטית לחמו בחבורות‬

‫אל־פלג‪ ,‬פרעות או מרד‪ .‬שם גם הפניה לרשימה שמית של ‪ 496‬הרוגי מאורעות ‪1939–1936‬‬                      ‫‪3	 5‬‬
‫במשך שלוש השנים‪ ,‬מתוך הארץ‪ .19.4.1939 ,‬וראו גם תיק ספרו של אל־פלג בספריית יד‬
                                                                                                  ‫‪3	 6‬‬
                                                                                         ‫בן־צבי‪.‬‬  ‫‪3	 7‬‬
‫פירוט על המרד הערבי‪ ,‬כולל מספרי לוחמים‪ ,‬ראו פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪,324–296‬‬                    ‫‪	38‬‬

                                                                          ‫ונספח ‪ 2‬בסוף הספר‪.‬‬      ‫‪	39‬‬
‫פירוט בנושא זה ראו קצבורג‪ ,‬העשור השני‪ ,‬עמ' ‪ ;417–399‬כבהא‪ ,‬עם בפזורתו‪ ,‬עמ' ‪–22‬‬

                                                                                             ‫‪.30‬‬
‫על וינגייט וטאגרט‪ ,‬ראו שרת‪ ,‬יומן‪ ,‬ג‪ ,‬לפי המפתח‪ .‬על וינגייט‪ ,‬פלוגות הלילה‪ ,‬צינור הנפט‪,‬‬
‫פעולות ראשונות של פלוגות הלילה‪ ,‬פלוגות השדה ועל יצחק שדה ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך‬

                                                        ‫ב‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪.967–939 ,938–911‬‬
       ‫על התגובות השונות של ההגנה והאצ"ל לפעילות הערבית ראו להלן‪ ,‬הערות ‪.47–46‬‬
   555   556   557   558   559   560   561   562   563   564   565