Page 556 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 556
סוף תקופת המנדט541 1947-1936 ,
זאב ז'בוטינסקי 23,יצחק טבנקין ,וברל כצנלסון 24.המתנגדים הטיחו ביקורת קשה
נגד התכנית ,בייחוד בנושא המעמד שהוצע לירושלים 25.ההחלטה הסופית הייתה
שלא להחליט ולחכות לשמיעת העמדה הערבית .הוויכוח היהודי היה בעיקרו ויכוח
פנימי ולא הייתה לו השפעה על ההתפתחויות המדיניות ,חוץ מהתמיכה בהכרזתה של
הוועדה המלכותית שמשטר המנדט נכשל ויש להחליפו וליצור מצב חדש26.
באשר לירושלים ,העמדה היהודית שהתגבשה הייתה הדרישה לחלוקת העיר
ולצירוף החלק המערבי היהודי למדינה היהודית .באוקטובר ,1937לאחר שנודע
רשמית שממשלת בריטניה מתכוונת לשלוח לארץ ועדה נוספת לבדיקת אפשרות
יישומה של המלצת הוועדה המלכותית ,מינתה המחלקה המדינית של הסוכנות את
"ועדת ירושלים" .מטרותיה וסמכויותיה של הוועדה היו "להכין טענות משכנעות
לטובת הכללת ירושלים היהודית במדינה העברית המוצעת" .לאמתו של דבר הייתה
בכך הסכמה של ההסתדרות הציונית לחלוקת ירושלים :העיר העתיקה תשתייך לתחומי
המנדט הבריטי החדש המוצע ,וירושלים היהודית החדשה תסופח למדינה היהודית27.
על עמדת התנועה הרביזיוניסטית והופעת ז'בוטינסקי לפני הוועדה ראו גל־נור ,ושבו בנים, 2 3
עמ' .90–87 24
על עמדות יצחק טבנקין וברל כצנלסון ,ראו גל־נור ,ושבו בנים ,לפי מפתח האישים .על 25
ברל כצנלסון ,ראו גם הלר ,במאבק למדינה ,נספח ט :4ברל כצנלסון" ,על הסיכון שבתכנית 26
החלוקה" ,לונדון ,27.4.1937 ,עמ' .193–190על יחסי בן־גוריון וברל כצנלסון ומות ברל 2 7
כצנלסון ,ראו טבת ,קנאת דוד ,ד ,עמ' .87–56ברל כצנלסון הוא שהציע לבסוף את הפשרה
שהתקבלה על הכול :להתנות את ההסכמה בדרישות לתיקונים ולהסכמה של הערבים ,ראו
שרת ,יומן מדיני ,ב ,במכתב לרעייתו ציפורה ,15.8.1937 ,עמ' .279–278שם גם על ויצמן,
שלא הזכיר כלל את תרומתו של בן־גוריון לנושא .על עמדות בן־גוריון וטבנקין ראו גם קולת,
בראי ההיסטוריון ,עמ' .17–15
על התמיכה בחלוקה ,למרות עניין ירושלים ,ראו דבריו של שרת ,יומן מדיני ,ב,22.4.1937 ,
עמ' .110–105שם על הרעיון שאם הערבים אינם מעוניינים בתכנית זו ,עליהם למצוא דרך
להגיע להסכם עם היהודים ראו שם ,עמ' .113–111שם גם פרקים שלמים על השוללים
והמחייבים את תכנית החלוקה ,עמ' " ;217–177איבוד עין או רגל?" ,שם ,עמ' ;249–219
"בברירה שלפנינו אני בוחר בחלוקה" ,שם ,עמ' .266–251על עמדת הרבנות הראשית ראו
אליאש ,הרבנות ותכנית החלוקה .על עמדתו של אימון דה־ולירה ,המנהיג האירלנדי הנודע
בנושא זה ,ראו הנ"ל ,דה־ולירה.
על הוויכוח בתנועה הציונית אם לקבל את תכנית החלוקה ראו דותן ,פולמוס החלוקה; קצבורג,
העשור השני ,עמ' ;396–394הלר ,במאבק למדינה ,עמ' .30–18שם מכתבו של ברל כצנלסון
לוויצמן על ירושלים היהודית החדשה ,עמ' ;191שפירא ,היסטוריה מדינית ,עמ' .152–132
על עמדתו של בן־גוריון ,ראו גם לורך ,בן־גוריון וירושלים ,עמ' .406–377סלוצקי בסקירתו,
מבלפור ועד תרצ"ו ,מציין שבן־גוריון הציע שבשטח המנדט הבריטי יהיו ירושלים ,בית לחם
ונצרת .בדיוני הוועדה הוזכר שגם הערים המעורבות האחרות ,כמו חיפה ,יישארו בשלטון
המנדט.
בעניין זה ראו במפורט פז ,ירושלים החדשה ,עמ' .134–113שם גם המפות שהוגשו לוועדה.
כן ראו כץ ,מדינה בדרך ,עמ' .67–51וראו גם ספרי ,ירושלים היהודית החדשה ,ג ,עמ'
