Page 554 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 554

‫סוף תקופת המנדט‪539 1947-1936 ,‬‬

‫ארגונים ומפלגות ערביות‪ ,‬בבלודאן שבסוריה‪ ,‬שם הוחלט לדחות את המלצת הוועדה‬

‫ולהמשיך במאבק למען פלסטין‪ ,‬עד שתשוחרר מהמנדט הבריטי ותיקבע עליה ריבונות‬
                                                                                ‫ערבית‪19.‬‬

‫עוד בטרם פורסם הדוח הרשמי של הוועדה החלה גם הסוכנות היהודית לפעול‬
‫על מנת שהתכנית‪ ,‬אם תאושר בסופם של הדיונים‪ ,‬תהיה במתכונת נוחה לתנועה‬
‫הציונית‪ .‬עם פרסומו הרשמי של דוח הוועדה‪ ,‬נחלקו הדעות בהנהגה הציונית‪.‬‬
‫בתומכים בהמלצות הוועדה היו בן־גוריון‪ 20‬וויצמן‪ 21,‬שטענו כי עם התיקונים הנדרשים‬
‫אפשר יהיה לתמוך בתכנית‪ .‬לעומתם ניצבו המתנגדים‪ ,‬כמו למשל מנחם אוסישקין‪22,‬‬

‫על הכינוס בבלודאן ועל הרכב המשתתפים בו‪ ,‬ראו פורת‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬עמ' ‪.186–185‬‬                     ‫‪	19‬‬
‫על התגובה הערבית‪ ,‬חילוקי הדעות בין ערביי ארץ־ישראל‪ ,‬עד כדי מלחמה פנימית בתוכם‪,‬‬                  ‫‪	20‬‬
‫ועמדות מדינות ערב‪ ,‬ראו פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪ ;275–259‬סלע‪ ,‬שיחות ומגעים‪,‬‬                    ‫‪	21‬‬
‫חלק שני; אייל‪ ,‬האינתיפאדה הראשונה‪ ,‬עמ' ‪ ;308–306‬אסף‪ ,‬התעוררות‪ ,‬עמ' ‪ ,146–143‬גם‬                  ‫‪2	 2‬‬
‫עמ' ‪ ,307‬הערה ‪ ,1790‬והמקור שם; הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח יב‪ :‬ב' ג'וזף (א' ששון)‪,‬‬
‫"התגובה הערבית לוועדת פיל"‪ ,18.9.1937 ,‬עמ' ‪ .223–217‬על נאום נציג מצרים בוטרוס ראלי‬
‫בחבר הלאומים‪ ,‬ועל השיחה של שרת אתו‪ ,‬שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ב‪ ,18.12.1937 ,‬עמ' ‪;323–320‬‬
‫קליימן‪ ,‬שם‪ ,‬על העולם הערבי ומדינות ערב‪ ,‬עמ' ‪ .99–87 ,75–73 ,54–52‬שם גם במפורט על‬

                       ‫עמדת ג'ורג' רנדל‪ ,‬איש משרד החוץ‪ ,‬שהוביל את ההתנגדות לתכנית‪.‬‬
‫הלר‪ ,‬שם‪ ,‬נספח ט‪ :1‬בן־גוריון‪" ,‬בין חלוקה להקפאה‪ ,‬עדיפה חלוקה"‪ ,21.4.1937 ,‬עמ' ‪–173‬‬
‫‪ ;177‬נספח יד‪ :‬הנ"ל‪" ,‬קיצוניות ערבית ואופטימיות יהודית"‪ ,8.3.1938 ,‬עמ' ‪ .229–228‬שם‬
‫תעודות נוספות‪ .‬כמה אציין להלן‪ .‬על הפגישה של בן־גוריון עם קופלנד‪ ,‬ראו טבת‪ ,‬קנאת דוד‪,‬‬
‫ג‪" ,‬אל מול ועדת פיל"‪ ,‬פרק ‪ ,9‬עמ' ‪" ;192–168‬הצבת החלוקה"‪ ,‬פרק ‪ ,10‬עמ' ‪;215–193‬‬
‫"זרעים שנטמנו"‪ ,‬פרק ‪ ,11‬עמ' ‪ .236–215‬לאחר שבן־גוריון עצמו שוכנע שתכנית החלוקה‬
‫טובה הוא ניסה לשכנע אישים במפלגתו שיתמכו בה גם הם‪ .‬על הופעתו בפני הוועדה ראו‬

                                                               ‫גל־נור‪ ,‬ושבו בנים‪ ,‬עמ' ‪.86–80‬‬
‫על מעורבות ויצמן בוועדת פיל‪ ,‬ראו רוז‪ ,‬ויצמן‪ ,‬עמ' ‪ .209–201‬שם הוא מביא את דברי‬
‫פספילד‪ ,‬שאמר לו ש"אין מקום להכניס בארץ־ישראל אפילו סיכה אחת"‪ .‬וראו גם הנ"ל‪,‬‬
‫הציונים הלא־יהודים‪ ,‬עמ' ‪ .150–123‬על שיחות ויצמן עם קופלנד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .132–123‬סקירה‬
‫כללית‪ ,‬ראו ויצמן‪ ,‬מסה ומעש‪ ,‬עמ' ‪ .378–373‬גם הלר‪ ,‬שם‪ ,‬נספח י‪" :1‬מדינת חלוקה‪ ,‬חיזוק‬
‫כוחו של היישוב"‪ ,‬עמ' ‪ .196–194‬בלונדון נפגש ויצמן עם אישים ובהם צ'רצ'יל‪ ,‬על מנת‬
‫לשכנעם לתמוך בתכנית החלוקה‪ .‬על הופעתו לפני הוועדה וקשריו עם אנשיה‪ ,‬ראו גל־נור‪,‬‬

                                                                        ‫ושבו בנים‪ ,‬עמ' ‪.79–74‬‬
‫הלר‪ ,‬שם‪ ,‬נספח ט‪ :2‬אוסישקין‪" ,‬התנגדות הערבים כנימוק נגד החלוקה"‪ ,‬עמ' ‪.182–177‬‬
‫על עמדות אוסישקין‪" ,‬החלוקה הארורה"‪ ,‬בתוך גולדשטיין‪ ,‬אוסישקין‪ ,‬ב‪ ,‬עמ' ‪.189–176‬‬
‫אוסישקין נפטר באוקטובר ‪ 1941‬ולא זכה לראות בהקמת מדינת ישראל‪ .‬מעניינת גם התגובה‬
‫של קיש‪ ,‬האיש של ויצמן בארץ עד ‪ .1931‬את יומנו סיים לכתוב ב־‪ ,1931‬אך באחרית דבר‪,‬‬
‫שהוסיף ב־‪ 27‬במרס ‪ ,1938‬מגיע למסקנה שחבל שלא נתקבלה תכנית החלוקה‪ .‬שם הוא‬
‫ממשיך לתקוף את ריצ'מונד‪ ,‬שבפברואר ‪ 1938‬פרסם מאמר נוסף בזכות הערבים‪ ,‬ראו קיש‪,‬‬

                                                                            ‫יומן‪ ,‬עמ' ‪.489–479‬‬
   549   550   551   552   553   554   555   556   557   558   559