Page 549 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה
P. 549

‫פרק אחד־עשר‬                                                                                       ‫‪534‬‬

‫לא הייתה בשליטה ערבית מלאה והיהודים מצדם התחילו לפתח תחומים כלכליים‬
‫חדשים ותלותם בערבים פחתה‪ .‬בשנת ‪ 1936‬הגיעה גם האוכלוסייה היהודית כבר‬
‫ליותר מ־‪ 400,000‬נפש‪ ,‬קרוב ל־‪ 30%‬מהאוכלוסייה הכללית‪ .‬בערים כמו ירושלים‪,‬‬
‫תל אביב–יפו (יחד)‪ ,‬חיפה וטבריה היהודים היו לרוב‪ ,‬ועל כן הפגיעה בהם הייתה‬
‫חלקית בלבד‪ .‬בעקבות השביתה החלו יהודים לפתח תחומים כלכליים שעד כה היו‬
‫תלויים בהם בערבים‪ .‬הדוגמה הבולטת ביותר היא תחילת הקמת נמל תל אביב‪ ,‬אל‬
‫מול נמל יפו המושבת‪ .‬תגובה זו פגעה כלכלית בתושבים ערבים רבים‪ .‬על מנת‬
‫להמשיך לכפות על התושבים הערבים את השביתה‪ ,‬החלו הכוחות הלאומיים הערביים‬
‫להפעיל כלפיהם אמצעי לחץ וכפייה באמצעות "ועדות לאומיות" שהוקמו בערים‬
‫ובעיירות הערביות‪ .‬במקביל לשביתה הכללית‪ ,‬כבר באפריל ‪ ,1936‬החלו גם הפעולות‬
‫האלימות של ערבים ברחבי הארץ‪ .‬תחילה הן התמקדו באזורים הכפריים ההרריים‬
‫ומדי פעם הותקפו גם הדרכים והערים המעורבות‪ .‬לחבורות שונות היו מנהיגים שונים‪.‬‬
‫ביוני ‪ 1936‬הגיע לארץ פאוזי אל־קאוקג'י‪ ,‬שעמד בראש "צבא מתנדבים" ערבים‬
‫בתמיכת ממלכת עירק‪ .‬הוועד הערבי העליון‪ ,‬בראשות המופתי‪ ,‬לא קיבל על עצמו‬
‫רשמית את ניהול האירועים‪ ,‬וכשעשה זאת‪ ,‬בפעולות מסוימות‪ ,‬פעל מתוך שטח הר‬
‫הבית בירושלים‪ .‬הוועד לא תפקד כמנהיגות לאומית יעילה לא ביחס לאוכלוסייה ולא‬
‫בכל הנוגע לפעולות האלימות של יחידים וקבוצות‪ ,‬ומיד עם הקמתו סבל מפיצולים‬

                                                                           ‫וממחלוקות‪8.‬‬
‫ארגון ההגנה לא היה מוכן לשביתה ולא למאורעות‪ .‬ההגנה וההנהגה הציונית נקטו‬
‫בשיטת "ההבלגה"‪ ,‬כלומר נמנעו מפעולות נגד הערבים‪ .‬כתוצאה מכך כמה אנשי‬
‫הגנה פרשו ממנה והקימו ארגון נפרד משלהם שדגל בפעולות תגמול נגד הערבים‪.‬‬
‫כמה מהפורשים האלה הקימו אחר כך את האצ"ל — "ארגון צבאי לאומי"‪ 9.‬קבוצה‬
‫זו הגיבה בפעולות תגמול נגד הערבים בשווקים‪ ,‬בדרכים ובמקומות נוספים‪ .‬לעומתם‬
‫השתדלה ההנהגה הציונית ליצור שיתוף פעולה הדוק עם ממשלת המנדט בפעולות‬
‫בארץ‪ ,‬כמו בניית נמל תל אביב‪ ,‬הקמת יישובי "חומה ומגדל" ונושאים נוספים‬
‫שעליהם ארחיב בהמשך הדברים‪ .‬ארגון ההגנה אף הציע לממשלת המנדט הבריטי‬
‫לגייס יהודים‪" ,‬שוטרים מיוחדים"‪ ,‬תוספת לכוחות המשטרה הבריטית‪ .‬בתחילה הם‬
‫נקראו " ָגפירים" ואחר כך "נוטרים"‪ .‬החיל נקרא תחילה "חיל הנוטרים" ולאחר מכן‬
‫"משטרת היישובים העבריים" (‪ .)Jewish Settlement Police‬יהודים שירתו גם‬
‫כנספחים צבאיים ובתפקידים נוספים בצבא הבריטי‪ .‬תקופת המרד הערבי המחישה‬

‫על ראשית המאורעות ובוא קאוקג'י לארץ‪ ,‬ראו פורת‪ ,‬ממהומות למרידה‪ ,‬עמ' ‪;233–195‬‬                       ‫‪	8‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬במבחן המעשה‪ ,‬עמ' ‪ ;180‬תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק שני‪ ,‬מאורעות תרצ"ו‪ ,‬עמ'‬                      ‫	‪9‬‬

                                                                                      ‫‪.663–631‬‬
‫על ראשית ההתפלגות בארגון ההגנה‪ ,‬על הקמת "ארגון הגנה ב" וההקמה הנפרדת לגמרי של‬
‫הארגון העצמאי האצ"ל ב־‪ ,1931‬וכן על מידת הקשר של הארגון לז'בוטינסקי ועל הבדלי‬
‫ההשקפות בינו לבין צעירי האצ"ל‪ ,‬ראו רזניק‪ ,‬ז'בוטינסקי והאצ"ל‪ ,‬ובייחוד הערות ‪,17 ,8‬‬

                                                                                         ‫‪.21 ,20‬‬
   544   545   546   547   548   549   550   551   552   553   554