Page 565 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק אחד־עשר‬ ‫‪550‬‬

‫מתפתחת "העלייה הבלתי לגלית" לארץ‪ ,‬שזכתה אחר כך לשם "עליית המעפילים"‬
‫או "ההעפלה"‪ .‬רעיון ההעפלה מצא אוזן קשבת בחוגים רביזיוניסטיים שהתנגדו‬
‫לפיקוח הבריטי בנושא זה עוד בראשית שנות השלושים‪ ,‬והחלו לארגן קבוצות‬
‫מעפילים כבר אז‪ .‬באותה העת נשאה עלייה זו אופי של תנועת יחידים וקבוצות‬
‫בודדות‪ .‬במחצית הראשונה של שנות השלושים גדלה מאוד העלייה היהודית שהתיר‬
‫השלטון הבריטי‪ .‬עם זאת נראה כי כבר ב־‪ 1934‬החלה גם ההנהגה הציונית בארגון‬
‫עליית העפלה בלתי לגלית לארץ‪ .‬יש הרואים את תחילת ההעפלה בשליחת האנייה‬
‫"וילוס" כספינת מעפילים מאורגנת לארץ־ישראל ב־‪ .1934‬לאחר פרוץ המרד הערבי‬
‫ב־‪ ,1936‬שחיזק את הדרישה הערבית מהבריטים להפסקת כל עלייה יהודית לארץ‪,‬‬
‫התחזקה גם הפעילות של התנועה הרביזיוניסטית בהעלאת מעפילים בלתי לגליים‪.‬‬
‫הוויכוח עם ההנהגה הציונית בעניין זה היה קשור לוויכוח הכללי על הדרך שיש‬
‫לנהוג בה כלפי החלטות השלטון הבריטי בארץ ובלונדון‪ .‬ארגון ההעפלה הפך לפעולה‬
‫מרכזית של המפלגה הרביזיוניסטית והאצ"ל‪ .‬עם התגברות הלחץ האנטי־יהודי‬
‫בגרמניה ובארצות נוספות‪ ,‬גברה העלייה היהודית הבלתי לגלית ואניות המעפילים‬
‫החלו יוצאות לדרכן גם בצורה לא מאורגנת‪ .‬השלטונות הבריטיים הקשיחו את לבם‪.‬‬
‫באותה תקופה החל גם ארגון ההגנה לחזור להביא אניות מעפילים ארצה והקים את‬
‫המוסד "עלייה ב'" להבאת עולים בלתי לגליים בדרכי היבשה מארצות ערב הסמוכות‬

‫לארץ־ישראל‪50.‬‬
‫עניין ההעפלה‪ ,‬כמו שני הנושאים הקודמים שהזכרתי‪ ,‬הגבירו את המתח הפוליטי־‬
‫יישובי שהתפתח בארץ בין שתי הקבוצות המרכזיות בה‪ :‬זו המאמינה בצורך בקשר עם‬
‫הבריטים ומראה מתינות והבלגה‪ ,‬לבין זו המיואשת מהקשר הזה‪ ,‬אף אם הוא מחייב‬
‫פעילות עצמאית נפרדת וקיצונית‪ .‬התפתחות זו תמצא את ביטוייה גם אחר כך‪ ,‬בעיקר‬

‫בתקופת המאבק היהודי–בריטי בשנים ‪.1947–1945‬‬
‫עוד נושא בעל חשיבות רבה‪ ,‬שבא בתגובה יהודית למרד הערבי וקיבל חיזוק מיוחד‬
‫בעקבות תכנית החלוקה של הוועדה המלכותית‪ ,‬היה רשת יישובי חומה ומגדל שהוקמו‬
‫באותן שנים‪ .‬על יישובי חומה ומגדל נכתב רבות‪ .‬מפעל התיישבות זה היה שונה‬
‫מהרבה בחינות מההתיישבות היהודית בארץ בתקופות הקודמות לו‪ .‬לא רק במספר‬
‫הכפרים החדשים ובקצב המהיר של ייסודם‪ ,‬אלא גם משום שבתקופות הקודמות בכל‬
‫פעם נוסד יישוב מסוים או יושב אזור מסוים‪ :‬עמק יזרעאל‪ ,‬השרון‪ ,‬עמק חפר‪ .‬לעומת‬
‫זאת ההתיישבות של חומה ומגדל‪ ,‬בשנות המאורעות‪ ,‬בוצעה בבת אחת באזורים רבים‪.‬‬

‫על העלייה הבלתי לגלית בשנים ‪ ,1937–1934‬עליית החלוץ ובית"ר‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .21–15‬על‬ ‫‪ 50‬‬
‫חידוש העלייה הבלתי לגלית בשנים ‪ ,1939–1937‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .35–22‬שם גם על "המרכז‬
‫לעלייה" של התנועה הרביזיוניסטית והמוסד לעלייה ב של ההגנה‪ ,‬שליחיה וארגון החלוץ‬
‫שפעל באירופה והתגבש בפריס בראשית ‪ .1939‬על יחס המנהיגים הציונים לעלייה הבלתי‬
‫לגלית בעקבות השינויים של המדיניות הבריטית ובכלל זה גם על העלייה הרביזיוניסטית‪,‬‬
‫ראו גם תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ' ‪ ;1052–1033‬כרך ג‪ ,‬חלק ראשון‪ ,‬עמ'‬

‫‪.848–842‬‬