Page 566 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪551 1947-1936 ,‬‬
‫זו הייתה פעולת התיישבות שמטרותיה היו גם פוליטיות־אסטרטגיות‪51.‬‬

‫בפרק הקודם דנתי בתפרושת ה־‪ N‬ההתיישבותי היהודי ועמדתי במפורט על דרך‬
‫ההיווצרות של תפרושת זו‪ ,‬עד ‪ ,1936‬מועד פרוץ המרד הערבי‪ .‬כעת ברצוני לעמוד‬
‫על נושא מעניין במיוחד באשר ליישובי חומה ומגדל‪ ,‬והוא השינוי האסטרטגי־גאוגרפי‬
‫שחל במדיניות ההתיישבות הציונית בארץ ובא בתגובה היהודית לתכנית החלוקה של‬
‫הוועדה המלכותית‪ .‬שינוי זה מתבטא בשני תחומים עיקריים‪ :‬האזורים שאליהם פנתה‬
‫ההתיישבות היהודית בארץ וההגבלה המדינית־גאוגרפית שהחלה מסתמנת כגבול‬

‫ההתיישבות הציונית בארץ שההנהלה הציונית החליטה עליה‪52.‬‬
‫דומה כי תכנית החלוקה של הוועדה המלכותית (פיל) הבהירה להנהגה הציונית כי‬
‫אם ברצונה שתוקם מדינה יהודית בארץ־ישראל‪ ,‬יוכל הדבר להתבצע רק באמצעות‬
‫חלוקת הארץ‪ ,‬וכן שהחלק ההררי הערבי לא ייכלל בה‪ .‬משרבים מאנשי ההנהגה‬
‫הציונית‪ ,‬ובן־גוריון בתוכם‪ ,‬הבינו זאת החלה משתנה גם מדיניות ההתיישבות היהודית־‬
‫ציונית שלהם‪ .‬מעתה הפכה המטרה העיקרית לא לנסות לפרוץ לשטחים ערביים‬
‫המלאים בכפרים ערביים‪ ,‬אלא לחזק אותם השטחים שכבר חדרה אליהם ההתיישבות‬
‫היהודית ולהרחיב את גבולותיה‪ ,‬כדי שאם שוב תעלה הצעה להקמת מדינה יהודית‬
‫בחלק מארץ־ישראל אזי שטחה של מדינה זו יהיה גדול יותר‪ .‬אזורי ההרים נתפסו‬
‫כאבודים‪ ,‬פרט אולי להרי ירושלים‪ ,‬שכן עיר זו‪ ,‬בייחוד החלק היהודי החדש בה‪ ,‬היה‬
‫חייב לדעתם להיכלל בשטחה של המדינה היהודית‪ .‬מכאן האחזקה והפיתוח של גוש‬

‫עציון‪ ,‬עטרות ונוה יעקב ובוודאי של היישובים שבדרך לירושלים‪53.‬‬
‫עולה בבירור שנקודות היישוב החדשות הרבות שהוקמו במסגרת חומה ומגדל‬
‫היו באזורים גבוליים בארץ (עמק בית שאן‪ ,‬הגליל העליון‪ ,‬הגליל המזרחי‪ ,‬הגליל‬
‫המערבי ומפרץ עכו); באזורים שהיו מוזנחים עד כה (הגליל התחתון); באזורים נוספים‬
‫נפרדים (עין השופט‪ ,‬מולדת‪ ,‬בני ברית); בביצור גבולות ההתיישבות היהודית בארץ‬

‫התיישבות חומה ומגדל המשיכה בעצם את התחזקות ה־‪ N‬ההתיישבותי‪ ,‬שעליו הרחבתי דברים‬ ‫‪5 1‬‬
‫בפרק הקודם‪ ,‬אך עכשיו הצטרפו לה גם מטרות פוליטיות־אסטרטגיות‪ .‬סיכומים ופרשיות מימי‬
‫חומה ומגדל‪ ,‬ראו מ' נאור (עורך)‪ ,‬ימי חומה ומגדל‪( 1939–1936 ,‬עידן‪ ,)9 ,‬ירושלים תשמ''ז‪.‬‬ ‫‪5 2‬‬
‫על הצד האסטרטגי של התיישבות חומה ומגדל ראו ניר‪ ,‬ההתיישבות העובדת‪ .‬על התקופה‬ ‫‪5 3‬‬
‫ההרואית‪ ,1939–1936 ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .460–459‬על ההתיישבות האסטרטגית‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ'‬

‫‪ .463–461‬על העשור השלישי‪ ,‬מלחמה ומאבק‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪.544–481‬‬
‫על ההתיישבות היהודית לאחר ‪ ,1936‬ראו גם ויץ‪ ,‬התנחלותנו‪ .‬ויץ קורא לתקופה זו "תקופת‬
‫הסער" וקובע את זמנה מניסן תרצ"ו לניסן תש"ז‪ .‬על החשיבות האסטרטגית של ההתיישבות‬
‫היהודית בקביעת מפת ארץ־ישראל‪ ,‬ראו גם שרת‪ ,‬יומן מדיני‪ ,‬ב‪ ,7.6.1937 ,‬עמ' ‪.174–171‬‬
‫פרטים על תכניות לשיפור גבולות החלוקה‪ ,‬ראו אורן‪ ,‬תכנית החלוקה‪ ,‬עמ' ‪ ;47–44‬ביתן‪,‬‬
‫הגליל התחתון המזרחי‪ ,‬עמ' ‪ .161–156‬שם רשימת יישובי חומה ומגדל שהוקמו עד ‪.1946‬‬
‫רשימה מלאה של יישובי חומה ומגדל ופירוט על יישובים שונים‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪,‬‬
‫חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .880–851‬מפה של יישובי חומה ומגדל‪ ,‬ייחודם‪ ,‬דרך הבנייה המיוחדת שלהם‪,‬‬
‫ההגנה והשמירה עליהם‪ ,‬העלייה לתל עמל‪ ,‬כיבוש עמק בית שאן וההתקפות על יישובים‪ ,‬עד‬

‫לחניתה‪ .‬וכן על פעולות ה"רכש"‪ ,‬ה"תעש"‪",‬כופר היישוב" ועוד‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.1032–968‬‬