Page 562 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫סוף תקופת המנדט‪547 1947-1936 ,‬‬
‫חילוף אישים במשרד המושבות‪ ,‬אורמסבי־גור‪ ,‬שר המושבות שהמשיך לתמוך בתכנית‬
‫החלוקה‪ ,‬הוחלף במלקולם מקדונלד‪ ,‬שנחשב בתחילה לאוהד הציונות אבל שינה את‬

‫עמדתו לכיוון המדיניות הבריטית החדשה‪44.‬‬
‫בשעה שבארץ המשיכו הבריטים בפעולות ענישה חריפות לדיכוי המרד הערבי‬
‫וכשהתלקחות מחודשת של המרד אף גרמה לוועדת וודהד לדחות את יציאתה לארץ‬
‫לאפריל ‪ ,1938‬בלונדון החלו לבלוט השינויים בעמדת בריטניה‪ .‬באמצע אוקטובר‬
‫‪ 1938‬הגישה הוועדה את מסקנותיה ובהן הובעה‪ ,‬פה אחד‪ ,‬דעתה נגד תכנית‬
‫החלוקה של הוועדה המלכותית‪ ,‬בטענה שאינה מעשית‪ .‬כמה מחברי הוועדה ניסו‬
‫להציע תכניות חלוקה חלופיות‪ ,‬למשל להקטין את שטח המדינה היהודית‪ .‬בהצעת‬
‫הוועדה המלכותית הוא הגיע לכ־‪ 5,000‬קמ"ר‪ ,‬בתכנית ב של ועדת וודהד הוא הגיע‬
‫ל־‪ 3,300‬קמ"ר ובתכנית ג ל־‪ 1,250‬קמ"ר‪ ,‬וזאת בשטחים שכבר היו מאוכלסים חלקית‬
‫ביהודים‪ .‬ממשלת בריטניה ניצלה את ההזדמנות והחליטה על גניזה סופית של תכנית‬

‫החלוקה‪45.‬‬

‫הפעילות היהודית כתגובה למרד הערבי‪ :‬מדיניות ההבלגה; ההעפלה‬
‫הבלתי לגלית; יישובי חומה ומגדל‪ ,‬שינוי אסטרטגי־גאוגרפי‬

‫הפרעות שעשו הערבים בארץ־ישראל קודם למרד — פרעות תר"פ (‪ ,)1920‬תרפ"א‬
‫(‪ ,)1921‬תרפ"ט (‪ — )1929‬השתרעו על פני ממדי זמן קצרים יחסית‪ .‬לעומתם המרד‬
‫הערבי נמשך תקופת זמן ארוכה של כשלוש שנים‪ .1939–1936 ,‬אין ספק כי מרד‬
‫זה עשה רושם חזק ביותר על הארץ‪ .‬נראה כי יש להבחין בארבעה נושאים מרכזיים‬
‫שבאו כתגובה יהודית למרד‪ .‬ואלו הם‪( :‬א) מדיניות ההבלגה כדרך התגובה למרד;‬
‫(ב) הוויכוח על תכנית החלוקה של הוועדה המלכותית; (ג) ההעפלה הבלתי לגלית;‬

‫(ד) ההחלטה להקמת יישובי חומה ומגדל כשינוי אסטרטגי־גאוגרפי‪.‬‬
‫הנושא הראשון שבעטיו פרצה המחלוקת בקרב היישוב היהודי בתקופת המרד‬
‫הערבי היה אופן התגובה שצריך לנהוג בעניין תקיפות הערבים‪ .‬ההחלטה העקרונית‬

‫וודהוד וביטול סופי של התכנית ראו פנקובר‪ ,1939-1933 ,‬עמ' ‪ .611–411‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫על החלפת אורמסבי־גור במקדונלד‪ ,‬אשר בא בחשאי ארצה לפגישה עם מק־מייקל להסביר‬ ‫‪ 45‬‬
‫לו‪ ,‬לאן מועדות פניה של ועדת וודהד‪ ,‬ואכזבת היהודים ממנו‪ ,‬ראו טבת‪ ,‬קנאת דוד‪ ,‬ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .258–236‬בן־גוריון אף ראה במקדונלד ובנציב מק־מייקל את שני האשמים העיקריים למפנה‬

‫הבריטי נגד הציונות‪.‬‬
‫על ועדת וודהד‪ ,‬ראו קצבורג‪ ,‬העשור השני‪ ,‬עמ' ‪ .415–403‬שם גם שלוש מפות של הצעות‬
‫לחלוקת ארץ־ישראל‪ ,‬עמ' ‪ ;412–410‬גם קצבורג‪ ,‬במבוך‪ ,‬עמ' קח–קט; על ההצעות של חברי‬
‫ועדה זו‪ ,‬שהציעו תכניות חלוקה אך הקצו למדינה היהודית ולמדינה הערבית שטחים קטנים‬
‫הרבה יותר והמשך מנדט בריטי בצפון הארץ ובדרומה‪ ,‬ראו תולדות ההגנה‪ ,‬כרך ב‪ ,‬חלק שני‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,791–785‬שם גם מפה; הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬נספח טז‪ :1‬בן־גוריון לאברהם כצנלסון‪,‬‬

‫"תכנית וודהד‪ ,‬ציפייה ואכזבות"‪ ,8.9.1938 ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.242–241‬‬