Page 624 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫מלחמת העצמאות הישראלית‪609 1949–1947 ,‬‬
‫במאי‪ ,‬ה' באייר תש"ח‪ ,‬באולם "מוזיאון תל אביב"‪ 38.‬מדינות ערב איימו שאם ישראל‬
‫תקדים ותכריז על הקמת המדינה במועד שצוין‪ ,‬הם יתקפו אותה‪ ,‬ב־‪ 15‬במאי‪ ,‬ויכבשו‬
‫את כל שטח ארץ־ישראל‪ .‬שבע מדינות חברו יחד להחלטה זו‪ :‬מצרים‪ ,‬ירדן‪ ,‬סוריה‪,‬‬
‫לבנון‪ ,‬עירק‪ ,‬סעודיה ותימן‪ .‬היחידה שהיו תקוות שתיסוג בה מההחלטה הייתה ירדן‪.‬‬
‫כבר בנובמבר ‪ 1947‬נפגשה גולדה מאירסון (מאיר) עם המלך עבדאללה‪ .‬אז הועלה‬
‫הרעיון שהמלך ישתלט על כל שטחי המדינה הערבית שתכנן האו"ם‪ ,‬בלי לפגוע‬
‫בשטח שהוקצה למדינה היהודית‪ .‬אלא שלנוכח החרפת העימות הצבאי בין היהודים‬
‫לערבים‪ ,‬בחודשים הראשונים של ‪ ,1948‬הצטרפה ירדן לשאר מדינות ערב‪ 39.‬ב־‪12‬‬
‫במאי יצאה מאירסון לפגישת חירום עם המלך עבדאללה‪ ,‬אך גם היא לא הצליחה‬

‫לשנות את עמדתו החדשה‪40.‬‬
‫באותו יום‪ ,‬יום רביעי ‪ 12‬במאי‪ ,‬נערכה בתל אביב ישיבה מכרעת של מנהלת העם‪.‬‬
‫יגאל ידין‪ ,‬ראש אגף המבצעים של ההגנה‪ ,‬סקר את המצב הצבאי בפני מנהלת העם‬
‫בסוף דבריו נשמעו המילים הבאות‪ —" :‬אם לסכם בבהירות הייתי אומר ברגע זה‪,‬‬
‫שהסיכויים שקולים מאד‪ .‬ואם לכנות יתר — הייתי אומר שהיתרון שלהם גדול אם‬

‫אמנם יעלה כל הכוח הזה ויילחם בנו"‪41.‬‬
‫אז החלה גם עולה האפשרות להסכים להצעה לשביתת נשק שהציע הנציב העליון‬
‫הבריטי‪ ,‬שעדיין היה בארץ‪ .‬הוועדה של שלושת הקונסולים — ארצות הברית‪ ,‬צרפת‬
‫ובלגיה — שטיפלו בעניינה של ירושלים‪ ,‬שהייתה צריכה לעבור לחסות האו"ם עם‬
‫יציאת הבריטים‪ ,‬תמכה גם היא בהצעה זו‪ .‬גורמים נוספים הצטרפו אף הם להצעה‬

‫על ההחלטה על הקמת הגופים של מועצת העם ומנהלת העם ושמות חברי מנהלת העם‪ ,‬ראו‬ ‫‪3 8‬‬
‫פעיל‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪.48–46‬‬ ‫‪ 39‬‬
‫‪4 0‬‬
‫ממאי ‪ 1946‬הפכה האמירות העבר־הירדנית מדינה עצמאית "הממלכה הירדנית ההאשמית"‪,‬‬
‫ובקצרה "ירדן"‪ ,‬בראשות המלך עבדאללה‪ .‬בעמדתו של המלך חל מפנה במלחמת העצמאות‬ ‫‪4 1‬‬
‫הישראלית עקב היותו אחד מתוך חמש מדינות ערב שהבטיחו לסייע לערביי ארץ־ישראל‪.‬‬
‫המלך לא יכול היה לפרוש מההסכמה הערבית הכללית בעניין זה‪ .‬כך הסביר המלך את עמדתו‬

‫החדשה למשלחת הישראלית‪.‬‬
‫דיווח על הפגישה של מאירסון עם עבדאללה ב־‪ 17‬בנובמבר ‪ ,1947‬ראו קפלן‪ ,‬דיפלומטיה‬
‫חסרת תועלת‪ ,‬ב‪ ,‬תעודה ‪ ,35‬א' דנין‪" ,‬על שיחות ג' מאירסון עם עבדאללה"‪ ;2.5.1948 ,‬ראו‬
‫הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ ,‬עמ' ‪ ;502–499‬גם פעיל‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪ ;49‬וכן גלבר‪ ,‬מגעים‬
‫דיפלומטיים‪ .‬ובמפורט ראו סלע‪ ,‬עבדאללה‪ ,‬חלק א וחלק ב; שמעוני‪ ,‬אוריינטציה‪ ,‬עמ' ‪.65–54‬‬
‫שמעוני מנסה לבדוק אם לתנועה הציונית הייתה אוריינטציה מיוחדת למי ממדינות ערב‪ ,‬ערב‬
‫קום המדינה ובראשיתה‪ .‬שמעוני מסכם שאולי הייתה למדינה אוריינטציה כלפי ירדן‪ ,‬אך גם‬

‫כאן לא היה ברור כיצד‪.‬‬
‫דברי ידין‪ ,‬לפי לורך‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬טור ‪ .164‬על בן־גוריון ועל "כשרו לקבל החלטות‬
‫ולהכריע הכרעות"‪ ,‬ראו בתוך חזן‪ ,‬בן־גוריון‪ ,‬עמ' ‪ ,119‬הערה ‪ 3‬המפנה שם לטלמון‪ ,‬בעידן‬
‫האלימות‪ ,‬עמ' ‪ .318‬כן ראו הלר‪ ,‬במאבק למדינה‪ .110–108 ,‬לסיכום על הקמת מוסדות‬
‫ההסתדרות הציונית עד קום המדינה‪ ,‬ראו שם‪ ,‬עמ' ‪ .113–110‬וכן ספריו של בן־גוריון‪ :‬יומן‬

‫המלחמה; בהילחם ישראל‪.‬‬