Page 625 - כיצד נוצרה ארץ ישראל בעת החדשה / יהושע בן אריה

‫פרק שנים־עשר‬ ‫‪610‬‬

‫לשביתת נשק כללית בירושלים ובכל הארץ‪ .‬משמעות ההצעה הייתה גם דחיית מועד‬
‫הכרזתה של מדינת ישראל‪ .‬השאלה הועלתה בפני מנהלת העם היהודית‪ .‬לאחר דיון‬
‫של עשרת חברי המנהלה שנכחו בפגישה‪ ,‬ומעורבות אישית פעילה של בן־גוריון‬
‫בנושא‪ ,‬החליטה מנהלת העם‪ ,‬בהצבעה היסטורית‪ ,‬ברוב של שישה חברים מול ארבעה‪,‬‬
‫לא לקבל את ההצעה לשביתת נשק ולא להסכים לשום דחייה במועד שהוצע להכרזת‬
‫המדינה‪ .‬הוחלט להכריז על הקמת המדינה מיד עם הפינוי הבריטי‪ .‬בהמשך הדיון‬
‫הצטרפו כל החברים להכרעה גורלית זו‪ .‬זה היה יומו הגדול של בן־גוריון‪ .‬הוא קיבל‬
‫על עצמו שלא לדחות יותר את מועד הקמתה של מדינת ישראל‪ ,‬למרות הסיכון‬
‫בהתקפה כוללת של כל מדינות ערב על היישוב בארץ ותחת רושם הידיעות מהחזית‬
‫על התקפת אנשי הלגיון הערבי על גוש עציון וחוסר ההצלחה של מאירסון להניא את‬

‫המלך עבדאללה מהשתתפות בקואליציית המלחמה הערבית‪42.‬‬
‫בן־גוריון עמד אז בראש היישוב היהודי בארץ‪ ,‬אבל עדיין לא הגיע למעמד המיוחד‬
‫שלו‪ ,‬אליו הגיע בהמשך בתקופת מלחמת העצמאות ולאחריה עם קום המדינה‪" .‬האחד‬

‫בדורו" כך החלו מכנים אותו בהמשך רבים שהעריצו את כושר ההחלטה שלו‪43.‬‬
‫ביום שישי‪ ,‬ה' באייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪ ,1948‬התכנסו ראשי העם באולם מוזיאון‬
‫תל אביב ובן־גוריון קרא באוזניהם את מגילת העצמאות שבה הוכרז על הקמת מדינת‬
‫ישראל‪ .‬בו בלילה פלשו לארץ צבאותיהן של מצרים‪ ,‬סוריה‪ ,‬ירדן ועירק‪ ,‬והחל שלב‬

‫חדש של המלחמה‪ ,‬השלב השלישי‪ ,‬של מלחמת העצמאות הישראלית‪44.‬‬
‫יום קודם לכן‪ ,‬ב־‪ 13‬במאי‪ ,‬שלח ויצמן‪ ,‬בתיאום עם שרת‪ ,‬מכתב לנשיא ארצות‬
‫הברית‪ ,‬ובו בקשה מוקדמת להכרה במדינה היהודית שתוכרז ב־‪ 14‬במאי ‪.1948‬‬
‫למחרת היום‪ ,‬דקות מספר אחרי השעה שש לפי שעון אמריקה‪ ,‬הגיעה למרכז האומות‬

‫הסיכום על ההצבעה הוא לפי ספרו של שרף‪ ,‬שלושה ימים‪ ,‬בייחוד עמ' ‪ .99–97‬שרף היה‬ ‫‪ 42‬‬
‫מזכיר מנהלת העם‪ ,‬ואחר כך המזכיר הראשון של ממשלת ישראל‪ .‬וראו גם תולדות ההגנה‪,‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫כרך ג‪ ,‬חלק שני‪ ,‬עמ' ‪ .1357–1349‬על שלושת הימים הגורליים בתולדותיה של מדינת ישראל‬ ‫‪4 4‬‬
‫וגם על ההצבעה שעליה נכתבו דברים לא מדויקים במקורות שונים‪ .‬מאמר מדויק בנושא זה‪,‬‬
‫כמו גם בעניין נוסח מגילת העצמאות‪ ,‬ראו פלדשטיין‪ ,‬שלושה ימים‪ .‬שם פירוט המקורות‬

‫הראשוניים‪.‬‬
‫מי שטבעה לראשונה את השם "האחד בדורו" לבן־גוריון הייתה כנראה ברכה חבס‪ .‬בעיתונים‬
‫שכתבה בהם‪ ,‬ובעיקר בעיתון דבר ואחר כך גם בפרסומים משלה‪ ,‬השתמשה בביטוי זה‪ ,‬ורבים‬
‫אחרים הלכו בעקבותיה‪ .‬על בן־גוריון‪ ,‬שעוד בהיותו מנהיג פועלים ראה את העיקר בארץ־‬
‫ישראל ברעיון הציוני ולא באידאולוגיה הסוציאליסטית‪ ,‬ראו אבינרי‪ ,‬בן־גוריון‪ .‬שם‪ ,‬ראו גם‬
‫מ' אביזוהר‪" ,‬בן־גוריון ומפא"י‪ ,‬מארגון מגשימים למפלגה מדינית‪ ;"1947–1930 ,‬י' קולת‪,‬‬

‫"האם היה בן־גוריון סוציאליסט?"‪ .‬ושם גם בדברי הסיכום של נתן רוטנשטרייך‪.‬‬
‫כתב מגילת העצמאות זכה לפרסומים רבים‪ .‬ראו העתק שלו‪ ,‬ענף היסטוריה‪ ,‬מלחמת הקוממיות‪,‬‬
‫לאחר עמ' ‪ .160‬על תוכן וסגנון ההצהרה נכתבו דברים רבים‪ ,‬במקורות שונים‪ ,‬ראו למשל‬
‫פעיל‪ ,‬מלחמת העצמאות‪ ,‬עמ' ‪ .53–48‬אדגיש כי לא צוינו הגבולות העתידיים של המדינה‪,‬‬
‫כמו גם לא אלה של ירושלים‪ ,‬כפי שלא הוחלט‪ ,‬גם קודם לכן‪ ,‬בדיון במנהלת העם‪ ,‬שם‬

‫הוכרעה הכרזת המדינה‪.‬‬