Page 4 - etmol 54
P. 4

‫יהודה מגידוביץ ‪ -‬כל הסגנונות‬                           ‫מהנדס העיר‬            ‫בידי יורשיו‪ ,‬מאחר שכאשר הגיעו‬
                                                                             ‫לארץ התברר שהכסף הרוסי איבד את‬
‫בירושלים והיה גם מראשוני מתכנני‬        ‫הצלחתו של מגידוביץ לא נעלמה‬
‫הערים בעולם‪ ,‬לתכנן את צפון תל‪-‬‬         ‫מעיניו של מאיר דיזנגוף‪ ,‬ראש העיר חד‬   ‫ערכו ופסק להיות מטבע עובר לסוחר‪.‬‬
                                       ‫העין‪ .‬באחד הימים‪ ,‬כאשר מגידוביץ‬       ‫מה שהציל את המשפחה בימיה הרא­‬
        ‫אביב‪ ,‬מרחוב אלנבי ועד הירקון‪.‬‬  ‫עסק במדידת מגרשו של י‪.‬ל‪ .‬גולדברג‪,‬‬     ‫שונים בארץ החדשה לא היו הצנימים‬
                                       ‫המצנט הגדול של האוניברסיטה העב­‬       ‫אלא התחתית הכפולה של הקומקום הג­‬
             ‫אלנבי נוטה מערבה‬          ‫רית בירושלים ומפעלים אחרים‪ ,‬ברחוב‬     ‫דול שהביאו עמם‪ ,‬שם הוסתרו כמה‬
                                       ‫אלנבי‪ ,‬בא אליו דיזנגוף והציע לו לה­‬
‫ביום קיץ אחד בשנת ‪ ,1922‬כאשר‬           ‫יות המהנדס הראשון של העיר העברית‬                              ‫רובלים של זהב‪.‬‬
‫רחוב אלנבי הגיע אל תוך החולות שכ­‬      ‫הראשונה‪ .‬מגידוביץ סיפר לו‪ ,‬כי ממש­‬    ‫עולי ״רוסלאן״‪ ,‬חלוצי העליה השלי­‬
‫יום עומד שם בניין קולנוע מוגרבי‪,‬‬       ‫לת המנדט הציעה לו לעבוד ברכבות‬        ‫שית‪ ,‬התקבלו במאור פנים‪ .‬מגידוביץ‬
‫הזמין דיזנגוף את המהנדס הראשי שלו‬      ‫הארץ‪ .‬באותם ימים נסתיימה סלילת‬        ‫השתכן במקום ארעי ויצא לחפש דירה‪.‬‬
‫לפגישה סודית בשש בבוקר ״בקצה‬           ‫המסילה ממצרים לחיפה‪ ,‬ונדמה היה כי‬     ‫הוא הגיע לחברו מאודסה‪ ,‬שבתאי‬
‫רחוב אלנבי ליד הבית של יוסף עלי״‪.‬‬      ‫צפוי לה לרכבת עתיד גדול‪ .‬שמע דיז‪-‬‬     ‫לרנר‪ ,‬שהיה בעל חנות גלנטריה בשוק‬
‫מגידוביץ בא למקום רכוב על חמורו‬        ‫נגוף והתעצב‪ .‬אמר לו מגידוביץ‪ :‬״אל‬     ‫הראשון של תל‪-‬אביב‪ ,‬בתחילת רחוב‬
‫ומצא שם את דיזנגוף שהגיע על סוסו‬       ‫תצטער‪ ,‬לא באתי לארץ״ישראל לעבוד‬
‫ולידו אדם שנראה כתייר‪ ,‬שהגיע‬           ‫בשביל זרים״‪ .‬וכך נהיה מגידוביץ למה­‬   ‫אחד העם‪ ,‬ליד הגימנסיה‪ .‬זה סיפר לו כי‬
‫בכרכרה‪ .‬דיזנגוף הציג את התייר בשם‬      ‫נדס תל‪-‬אביב במשך שנתיים ובימיו‬        ‫בעל‪-‬הבית שלו שאול לוי‪ ,‬הוא אחד‬
‫ישראל קזרנובסקי‪ ,‬ואמר שהוא אדם‬         ‫פרחה הבניה‪ .‬היו שהלעיזו עליו כי הוא‬   ‫מהסוחרים בחומרי בניין הגדולים‬
‫עשיר המבקש להשתקע בארץ ורוצה‬           ‫העלים עין מחריגות בניין שונות ועל‬     ‫בעיר‪ .‬לפני בן היה קבלן בבניין כנסיות‬
‫לבנות ״קזינו״‪ ,‬בית‪-‬קפה ומסעדה מהו­‬      ‫כך ענה‪ :‬״קודם שיבנו‪ ,‬אחר‪-‬כך נמדוד״‪.‬‬  ‫ירושלים‪ .‬הוא היה מצפה בזהב את‬
‫דרת‪ ,‬לצרכי התיירים ונכבדי העיר‬         ‫ובכך כיוון לדעתו של דיזנגוף‪ ,‬שהתע­‬    ‫מגדלי‪-‬הבצלים של הכנסיות וראה‬
‫בנוסח האודסי‪ .‬אדון קזרנובסקי רצה‬       ‫לם מהערות מבקרים ודחה אכיפת‬           ‫ברכה בעמלו‪ .‬הפגיש שבתאי לרנר בין‬
‫להעמיד את הקזינו בתוך הים ממש‪ ,‬ומר‬     ‫תקנות בניה שונות‪ ,‬המגבילות את גודל‬
‫דיזנגוף הורה למגידוביץ ״לשבור״ את‬      ‫הבתים‪ ,‬עד אשר תעבור העיר תל‪-‬אביב‬      ‫מגידוביץ ושאול לוי‪ ,‬ולוי הציע לו‬
‫רחוב אלנבי שעמד להמשיך ישר‬                                                   ‫להקים קומה שניה לביתו ברחוב‬
‫צפונה‪ ,‬אל כיוון הים כדי שיגיע עד‬                     ‫את עשרים אלף התושבים‪.‬‬   ‫לילנבלום‪ .‬חלפו כמה חודשים והקומה‬
‫הקזינו‪ .‬ליד אותו קזינו‪ ,‬אמר דיזנגוף‪,‬‬   ‫בהשפעת מגידוביץ הזמין דיזנגוף את‬
‫עתיד גם מנחם אוסישקין‪ ,‬העסקן‬           ‫פטריק גדס הסקוטי‪ ,‬שיחד עם בנימין‬      ‫השניה של הבית התנוססה לתפארת‬
‫הציוני הידוע‪ ,‬לבנות את ביתו‪ .‬המהנדס‬    ‫צ׳ייקין בנה את בית הספרים הלאומי‬      ‫ומגידוביץ‪ ,‬בכסף שהרוויח‪ ,‬עקר לדירה‬
‫הראשי מילא את רצונו של דיזנגוף‪,‬‬        ‫בהר‪-‬הצופים ותיכנן את איזור‬            ‫בת שני חדרים מול צריף בית‬
‫וכך‪ ,‬כידוע‪ ,‬פונה אלנבי פתאום‪.‬מערבה‬     ‫האוניברסיטה והקים מפעלים אחרים‬
                                                                             ‫הכנסת המרכזי שהיה באותם ימים בר­‬
             ‫ונפתח אל הים במלוא הדרו‪.‬‬                                        ‫חוב יהודה הלוי‪ .‬הציעו רבים למגידו‪-‬‬
‫את הקזינו בנה מגידוביץ עצמו‪,‬‬                                                 ‫ביץ לבנות להם בתים‪ ,‬והצליח‪ .‬סימן‬
‫שהפסיק להיות מהנדס העיר‪ ,‬והבית‬                                               ‫מובהק לכך‪ ,‬שכמו כל עשירי העיר היה‬
‫פיאר את תל‪-‬אביב וביאליק וכל הנכב­‬                                            ‫קונה את לחמו במאפית דב קרבצוב‪,‬‬
‫דים והעשירים היו אוכלים שם טשולנט‬                                            ‫שהיה האופה הראשון בעיר‪ ,‬וקרא‬
‫בשבתות‪ ,‬אבל הבניין לא הצדיק את‬                                               ‫לעצמו ״האופה הנודע מאודסה״‪ ,‬ובז­‬
‫עצמו ומר קזרנובסקי הפסיד את כל‬                                               ‫כות המוניטין שלו היו לחמיו יקרים‬
‫כספו ונהיה ל״חוזר בתשובה״ והיה‬
                                                                                  ‫משל שתי המאפיות האחרות בעיר‪.‬‬

                                       ‫ביתו של לוין בשדרות רוטשילד וממול ביתו של עו׳׳ד קרוסרסקי‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9