Page 6 - etmol 54

‫הגירוט הגדול‬
‫תושבי תל־אביב מגורשים על־ידי התורכים ומתיישבים בכפר־סבא‬

‫מגורשי תל־אביב בונים סוכות למגורים בכפר־סבא ‪ -‬ציור מאת נ‪ .‬גוטמן‬ ‫מאת יצחק גנח‬

‫בעבר‪-‬הירדן‪ ,‬ועל ׳ממשלה עברית‬ ‫המחבר מספר‪:‬‬ ‫״במחברת זו לא באתי ליצור יצירה‬
‫זמנית׳ שהוקמה‪ .‬אכן! שמועות שרוממו‬ ‫״התורכים נכנסו לפתח‪-‬תקוה משני‬ ‫ספרותית‪ .‬היות ואינני סופר חפצתי רק‬
‫צדדיה‪ :‬מראס‪-‬אל‪-‬עין ומכפר‪-‬סבא‪,‬‬ ‫להעלות על הכתב את המקרים היותר‬
‫את רוחנו״‪.‬‬ ‫והגולים מתנתקים מהמרכז‪ ,‬מפתח‪-‬‬ ‫כלליים‪ ...‬כי כדי לספר את הכל יש‬
‫והנה סוף‪-‬םוף הגיעה הגאולה‪ ,‬הצבא‬ ‫תקוה ומהגליל‪ ,‬והקשר עם אחינו היהו­‬
‫האנגלי המתקדם‪ ,‬התקרב למחנה‪ :‬״יהו­‬ ‫דים נפסק‪ ,‬ולנו אין לא כסף ולא צרכי‬ ‫לכתוב ספר גדול״‪.‬‬
‫די אחד רץ ומבשר‪ :‬אחים! הגדוד בא!‬ ‫במילים אלו פותח המחבר מנחם‬
‫הם כבר פה‪ ...‬והנה פרשים אנגלים‬ ‫אוכל״‪...‬‬ ‫יצחק קליונר את ספרו ״מגילת כפר‬
‫חסונים ואבירי לב רצים ברחובות‬ ‫הגולים החלו לעבוד ב״קטיפת השק­‬ ‫סבא״‪ ,‬בו הוא מספר את קורות בני‬
‫המושבה וחרבותיהם שלופות בידיהם‪...‬‬ ‫דים״‪ ,‬״ועבודה זו הכניסה לכיסם כמה‬ ‫תל״אביב שגלו בפקודת התורכים‬
‫והתורכים שומטים את נשקם‪ ,‬נופלים‬ ‫בישליקים לצרכים הנחוצים ביותר״‪...‬‬ ‫משכונתם בקיץ ‪ .1917‬את הספר הוא‬
‫ארצה והולכים יחד עם מפקדיהם‬ ‫האיכרים שהעסיקו את הגולים נזכרים‬ ‫הוציא לאור שלוש שנים אחר״כך‪ ,‬ב*‬
‫לשבח‪ ,‬לעומת האחרים שעדיין העסיקו‬
‫לשבי״‪.‬‬ ‫את הפלחים הערבים ״שגם בלעדי עבו­‬ ‫‪ ,1920‬לאחר המלחמה‪.‬‬
‫דה זו היה להם כל טוב וישבו להם‬ ‫מ״י קליונר היה תושב נוה־צדק וגו­‬
‫המחבר נשאר בין אחרוני העוזבים‬ ‫רש עם משפחתו ביחד עם כל תושבי‬
‫את כפר‪-‬סבא ובניגוד לעובדי הציבור‬ ‫במנוחה בכפריהם״‪.‬‬ ‫תל״אביב הקטנה על״ידי התורכים‪ ,‬אל‬
‫האחרים הוא מבטיח ״לא אעזוב בשום‬ ‫מחוץ לגבולות העיר‪ .‬המחבר מספר‪:‬‬
‫אופן את המקום עד שאשלח את אחרון‬ ‫המורים עוזבים‬ ‫״ביום ז׳ ניסן תרע״ז‪ ,‬נגזרה גזירת‬
‫הגירוש‪ .‬חלק מהגולים נשאר בפתח־‬
‫המהגרים עם חבילתו האחרונה״‪.‬‬ ‫המחבר מספר על בתי‪-‬ספר שהוקמו‬ ‫תקוה‪ ,‬וחלק מיהר והתיישב בכפר־סבא‪,‬‬
‫לאחר שובם של כל הגולים ״שבנו‬ ‫באוהלים ובסוכות עשויות מעצי‬ ‫היות והמושבה‪ ...‬קרובה ליפו‪ ,‬ונמצאת‬
‫גם אנחנו‪ .‬וכשבאתי ליפו ועברתי‬ ‫האקליפטוסים‪ ,‬ועל העצב שהשתרר‬ ‫מחוץ לסנג׳ק )מחוז( ירושלים‪ ,‬שהגזי­‬
‫ברחובות נוה‪-‬צדק ונוה‪-‬שלום‪ ,‬יצאו‬ ‫במקום לאחר שנסגרו בתי‪-‬הספר‪:‬‬ ‫רה לא חלה עליה‪ ,‬והיתר נסעו הגלי­‬
‫לקראתי מכרי ׳המהגרים׳ שכבר הסתד­‬ ‫״המורים עזבו את המקום ונסעו הגלי­‬
‫רו במשך השבועות האחרונים וקראו לי‬ ‫לה‪ ,‬ולקחו אתם את השמחה והעליצות‪,‬‬ ‫לה״‪.‬‬
‫להיכנס אל בתיהם ולראות ולשמוח״‪,‬‬ ‫כי כל זמן שהם היו במושבה‪ ,‬היו מטיי­‬ ‫המחבר מקבל כתב מינוי מטעם ״ועד‬
‫והם אומרים לו‪ :‬״אין לך אף שונא בין‬ ‫לים בערבי השבתות צעירים וצעירות‬ ‫ההגירה בשביל יהודי יפו״ ״לשמש מז­‬
‫כל האנשים שבאו אתך במגע‪ .‬כי במק­‬ ‫כשהם שרים ומתרוננים וגם צחוק היה‬ ‫כיר לכל ענייני המהגרים הנמצאים‬
‫רים כאלה קשה מאוד לצאת מבלי‬ ‫בכפר‪-‬סבא וגם ינהל את ספר החש­‬
‫תרעומת כל שהיא כלפי העוסק בצרכי‬ ‫פורץ לעתים קרובות״‪.‬‬ ‫בונות של הוועד״‪ .‬הוא מומלץ על‪-‬ידי‬
‫מספרם של הגולים מתל‪-‬אביב ז^מקו‪-‬‬ ‫הוועד כ״אדם בעל רגש וכושר עבודה‪,‬‬
‫הציבור‪ ,‬אולם אתה נכנסת ויצאת בש­‬ ‫מות אחרים בכפר‪-‬סבא הגיע ל‪1500-‬‬ ‫הממלא את חובתו ותפקידו במסירות‬
‫לום ולעולם לא נשבחך!״‬ ‫איש‪ .‬הפגזות והפצצות של הצבאות‬ ‫ובמרץ הדרושים והוא יהיה לכם גם‬
‫הלוחמים הוסיפו לאימת הימים‪ :‬״נפצע‬ ‫לחבר טוב ומפיק רצון‪ ,‬בסניף הוועד‬
‫מחבר ״מגילת כפר‪-‬סבא״ מעלה גם‬ ‫קשה‪ ,‬ואחרי ימים אחדים נפטר‪ ,‬המהגר‬
‫את ״זכרם של כל אלה שנפטרו ממחלות‬ ‫קאן מסיביר‪ ,‬בזמן שחפר קבר עבור‬ ‫בכפר‪-‬סבא״‪.‬‬

‫הטיפוס והקדחת״‪ ,‬וכן את אלה שנהרגו‬ ‫מהגר אחר שמת באותו יום״‪.‬‬ ‫מוסדות ציבור‬
‫מההפגזות וההפצצות שנחתו על המוש­‬ ‫המחבר מספר על הידיעות הראשונות‬
‫בה בשנות גלותם בכפר‪-‬סבא‪ .‬״בנוסף‬ ‫שמגיעות אליהם עם הקמת הגדודים‬ ‫קליונר מספר על עבודתו ומתוך כך‬
‫לקרבנות שנפלו במקומות אחרים ובפ­‬ ‫העבריים‪ :‬״ושמועות משמועות שונות‬ ‫מקבלים אנו תמונה מחיי המגורשים‪:‬‬
‫מתפשטות בין הגולים‪ ,‬על גדודים עבר­‬ ‫״מצד המהגרים נתקבלתי בחביבות‪,‬‬
‫רט בטבריה ובגליל״‪ ,‬גם אלה וגם אלה‬ ‫יים הלוחמים בגבורה ובחירוף נפש‬ ‫עלי היה לסדר את בית החולים‪ ,‬את בית‬
‫קדושים שהקריבו עצמם באהבתם‬ ‫התבשיל‪ ,‬את המים ושאיבתם‪ ,‬את תי­‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬״שלא הרשתה להם לעז­‬ ‫קון האוהלים ולשמרם מן האש‪ ,‬להשגיח‬
‫בה‪ ,‬ונשארו דבוקים בה בחייהם ובמו­‬ ‫על הנקיון‪ .‬לשפוט בין איש לבין רעהו‪,‬‬
‫ולעשות שלום בין אדם לחברו״‪ .‬למרות‬
‫תם״‪.‬‬ ‫העזרה של ועד ההגירה חיי הגולים היו‬
‫רצופי תלאות‪ ,‬מחלות ויסורים והם היו‬
‫נתונים תחת מטר איומים ונגישות מק­‬
‫ציני הצבא התורכי‪ ,‬שחיפשו גם אחרי‬
‫משתמטים מעבודת הצבא ״ואף‪-‬על‪-‬פי‬
‫שהיה חוק שמהגרים פטורים מעבודת‬
‫הצבא‪ ,‬הם תפסו ואסרו‪ ,‬היכו ועינו״‪.‬‬