Page 8 - etmol 54

‫יהודה רוזנברג ‪ -‬דמיון ואמת‬ ‫מהר״ל׳‪ /‬שיצא לאור כקודמו בעיר פייטרקוב‪ ,‬שנתיים‬
‫אחר־כך )בתרע״א‪ (191!-‬בעילום שם המביא לבית הדפוס‪,‬‬
‫עלילת‪-‬הדם( ומגבש את הדברים לכלל יצירות סיפוריות‬ ‫וספר ״תפארת מהרא״ל משפאלי״‪ ,‬קובץ סיפורים על הרבי‬
‫מובהקות‪ .‬בניגוד למספרים מסורתיים אחרים בני זמנו‪,‬‬ ‫החסידי ר׳ אריה ליב‪ ,‬שכונה ה״סבא״ משפאלי‪ ,‬שחי בסוף‬
‫ביקש רוזנברג את 'הסיפור המורכב‪ ,‬רחב העלילה‪ ,‬רב‬ ‫המאה הי״ח ובראשית המאה הי״ט‪ ,‬בעל״פלוגתא של רבי‬
‫הדמויות והאירועים‪ ,‬ולא את הצמצום לכלל אנקדוטה צרה‪.‬‬ ‫נחמן מברסלב‪ .‬גם ספר זה יצא לאור בעיר פייטרקוב‪,‬‬
‫בסיפוריו בולטת נטיה אפית‪ :‬הוא משלב סיפור בתוך סיפור‪,‬‬
‫מרחיבם ומשלימם עדי כדי עלילות העומדות בפני עצמן‪,‬‬ ‫בשנת תרע״ב )‪.(1912‬‬
‫ומחפש בכל מקום מוצא לכוח‪-‬היוצר הסיפורי שלו‪ .‬ואולם‬ ‫הקשר בין שלושה ספרים אלה גלוי לכל מי שקורא את‬
‫כפויה עליו מסגרת חמורה‪ :‬אסור לו ‪ -‬מכוח מצפונו שלו ‪-‬‬ ‫ההקדמות לספרים‪ .‬ב״נפלאות מהר״ל״ מוקדש פרק לתיאור‬
‫להידמות למספרים ה״מודרניים״‪ ,‬העבריים והלא‪-‬עבריים‪,‬‬ ‫פולמוסו של המהר״ל מפראג עם כומר נוצרי המתואר‬
‫המספרים סיפורים לשמם‪ ,‬אמנות לשם אמנות‪ .‬חייב הוא‬ ‫כקרדינל בשם יאהן סילבסטר‪ .‬שום מקור היסטורי אינו‬
‫לבקש תכלית דתית ומוסרית לסיפוריו‪ .‬משום כך מלביש‬ ‫יודע דבר על פולמוס כזה‪ .‬והנה שנתיים לאחר־מכן יוצא‬
‫הוא סיפורים‪ ,‬שכל עיקרם התפרצות של כוח‪-‬יצירה ספרו­‬ ‫לאור‪ ,‬גם הוא בעיר פייטרקוב‪ ,‬ספר שמחברו אנונימי‪ ,‬בשם‬
‫תי‪ ,‬לבוש ״תכליתי״ ‪ -‬שבחים למהר״ל‪ ,‬ל״סבא״ משפאלי‪,‬‬ ‫״חכמת מהר״ל״‪ ,‬הכולל חליפת״מכתבים בין המהר״ל מפר­‬
‫סיפורים ש״מוסר ההשכל״ שבהם הוא השקר שבעלילת‪-‬‬ ‫אג לבין כומר בשם יאהן סילבסטר‪ .‬ברור שיד אחת הולידה‬
‫הדם‪ ,‬סיפורים שעניינם נקמת יהודי בגוי וכדומה‪ ,‬ובלבד‬ ‫את שני הספרים הללו‪ ,‬והקירבה הסגנונית והעניינית אינה‬
‫מותירה מקום לספק‪ :‬ר׳ יהודה רוזנברג‪ ,‬לאחר שסיפר את‬
‫שלא יהיו סיפורים בעלמא‪.‬‬ ‫מעשה הוויכוח ב״נפלאות מהר״ל״‪ ,‬ראה לנכון להביא‬
‫עולמו של רוזנברג צמוד למסורת הקבלה‪ .‬זהו עולם שבו‬ ‫לדפוס גם את מכתבי־הפולמוס כאילו‪ ,‬שבתחילתם יש אמנם‬
‫חכם יהודי מבקש לעצמו שורשים ‪ -‬היסטוריים‪ ,‬ביוגרפיים‪,‬‬ ‫נסיון לחקות את לשונו של מהר״ל‪ ,‬אך מיד עובר הוא‬
‫משפחתיים ‪ -‬עם גדולי הדורות הקודמים‪ ,‬ועם זאת מבקש‬
‫הוא לתת ביטוי לעוצמת היצירה המחלחלת בו‪ ,‬ואשר‬ ‫ללשון עברית משכילה המצויה בכתביו האחרים‪.‬‬
‫החוקים של התרבות שבתוכה הוא חי ומבקש לבסס ולחזק ‪-‬‬ ‫הוא הדין בספר ״תפארת מהרא״ל״‪ .‬רוזנברג אורג שלש­‬
‫לת יוחסין ל״סבא משפאלי״ שבמרכזה עומד המהר״ל‪ ,‬והוא‬
‫אוסרים עליו מבע חופשי כזה‪.‬‬ ‫טוען כי ״הסבא״‪ ,‬שאין לנו כל ידיעות היסטוריות על מוצאו‬
‫הגיעה השעה שיצירתו הספרותית של איש מופלא זה‬ ‫ותולדותיו‪ ,‬הוא נצר לשושלת מהר״ל‪ .‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא‬
‫תתפרסם גם מחוץ לחוגים שבתוכם חי ותהיה חלק מהיצירה‬ ‫שבאותה הקדמה מתייחס הוא לסיפורים על המהר״ל שהוא‬
‫ממציאם וכתבם ב״נפלאות מהר״ל״‪ ,‬שיצא לאור שלוש‬
‫הספרותית העברית החדשה‪.‬‬
‫שנים קודם‪-‬לכן‪ ,‬ושאינם מצויים בשום מקום אחר‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬פרקי־יסוד בהבנת הקבלה וסמליה ‪ -‬ג‪ .‬שלום‪,‬‬ ‫נוסף על ספרים אלה מצויים חיבורים נוספים המיוחסים‬
‫למהר״ל‪ ,‬כגון פירושים על ההגדה של פסח‪ ,‬שניכר שלא‬
‫הוצאת מוסד ביאליק; הסיפור החסידי ‪ -‬י‪ .‬דן‪ ,‬הוצאת ׳״כתד‪/‬‬ ‫באו ממהר״ל ולא מבית‪-‬מדרשו‪ .‬דרך משל‪ ,‬מהר״ל‪ ,‬אם כי‬
‫ידע קבלה‪ ,‬נמנע בקפדנות משימוש במושגי קבלה‪ ,‬ואילו‬
‫בחיבורים אלה ש״הובאו לדפוס״ בידי ר׳ יהודה רוזנברג‪,‬‬
‫מצויים ביטויים קבליים חד‪-‬משמעיים‪ ,‬שלאור ידיעותינו על‬
‫משנתו של המהר״ל מפראג ‪ -‬אינם מתקבלים על הדעת‬

‫שהוא כתבם‪.‬‬

‫______בתחום הספרות היפה ______‬

‫אפשר לדחות את ספרי רוזנברג כ״זיופים״‪ :‬הנה בדה‬
‫מליבו סיפורים וספרים‪ ,‬מכתבים ותעודות‪ ,‬והביאם לדפוס‬
‫כאילו היו חיבורי קדמונים‪ ,‬והוסיף לכך תיעוד‪ ,‬כיצד‬
‫התגלגלו הספרים‪ ,‬בין בידי ראש‪-‬הישיבה של פראג‪ ,‬בין‬
‫בידי צאצאיו של המהר״ל‪ ,‬עד שהגיעו אל רוזנברג)שכנר­‬
‫אה ראה את עצמו נצר לשלשלת המהר״ל‪ ,‬יחד עם היותו‬
‫נצר לשלשלת חסידי אשכנז( והוא ״הביאם לבית הדפוס״‪.‬‬
‫תופעות כאלה ידועות לנו בתולדות הספר העברי בימי‪-‬‬
‫הביניים ובזמן החדש‪ .‬אולם אם נפעיל כאן קנה״מידה‬
‫ספרותי‪ ,‬ייראו הדברים אחרת‪ :‬אלה הם סיפורים בתחום‬
‫הספרות היפה של יוצר מקורי פורה ועשיר מאין כמוהו‪ .‬יש‬
‫לראות ברב יהודה רוזנברג סופר עברי בן המאה העשרים‪,‬‬
‫שחי בפרק זמן המקביל‪ ,‬מבחינת תולדות הספרות העברית‬
‫החדשה‪ ,‬ל״דור ביאליק״‪ :‬הוא בן זמנם של ברדיצ׳בסקי‪,‬‬
‫ברנר ושאר המאורות הגדולים של הספרות החדשה‪ .‬העוב­‬
‫דה שחיבוריו הם במסגרת של ספרות מסורתית‪ ,‬או כאילו‪-‬‬
‫מסורתית‪ ,‬אינה נימוק מספיק שלא לכלול אותו בין המעניי­‬

‫נים שביוצרי הסיפור העברי בראשית המאה הנוכחית‪.‬‬

‫סיפוריו של רוזנברג על ה״סבא משפאלי״ ועל המהר״ל‬
‫מפראג‪ ,‬הן מהיצירות המורכבות והמעניינות שבספרות‬
‫הסיפורית המסורתית בזמן החדש‪ .‬רוזנברג אורג בסיפוריו‬
‫מערכת היונקת בחלקה מאגדות עממיות‪ ,‬בחלקה מכללים‬
‫ספרותיים ובחלקה מעניינים דתיים )כמו המאבק להזמת‬