Page 5 - etmol_22_currapted_d
P. 5
ואילך יסתיימו כל הקונגרסים בשירת ״התקוה״ .זו היתה לא היתה זו תחרות ראשונה להמנון לאומי .כבר בשנת
ההכרעה הבלתי־רשמית של העם ,ללא מכרז ,ללא משאל 1886פנתה אגודת ״בני ציוך׳ ברוסיה ב״קול קורא אל
משוררי ישראל לחבר שיר ציון הראוי להישמע על פי כל
וללא החלטה של ההסתדרות הציונית. העם בכלל ועובדי אדמת הקודש בפרט״ .בפרס זכה המשורר
בארץ־ישראל הופיע באותה שנה שירונו של לונץ מ.מ .דוליצקי על שירו הנשכח ״על הררי ציון״ .אגודת
׳׳כינור ציון״ ובו הופיעה ״התקוה״ לראשונה כשיר השער ״ ציון״ בגליציה בחרה בשנת 1893כהמנון את שירו של
בין 31השירים שבו .העתונים מסרו על חגיגות הסטודנט יצחק פלד ״דרט וו די צעדער״ )״מקום שם
בבתי־הספר ,שנסתיימו בנגינת ״המזמור הלאומי״. ארזים״( ,שיר שהתחרה שנים רבות ב״התקוה״.
בשנת 1905חל השינוי האחרון בנוסח ״התקוה״ .ד״ר
י.ל .מטמן כהן ,מורה בבית־הספר בראשון־לציון ,החליף את ׳התקרה״ -בקול אחד...
המשפט ״לשוב לארץ אבותינו לעיר בה דוד חנה״ ב׳׳להיות
עם חפשי בארצנו ארץ ציון וירושלים״ ,ובמקום ״התקוה בקונגרסים הציונים הראשונים אין זכר לשירת המנון.
הנושנה״ שינה ל-״ ה ת קו ה שנות אלפים״ .התיקון הזה לקראת הקונגרס הרביעי ,בלונדון בשנת , 1900נערכה בעיר
התקבל רק בארץ .יהודי הגולה המשיכו לשיר במשך יובל זו אסיפה ציונית רבת משתתפים בנוכחות הרצל ,נורדאו,
זנגויל )מתרגם ״התקוה״ לאנגלית( ואחרים .בסיומה שר
שנים ומעלה את הנוסח המקורי של השיר. הקהל את ההמנון האנגלי ואתריו פרצה לפתע ,באורח
התקליטים הראשונים של זמר עברי שיצאו לאור -היו ספונטאני ,שירת ״התקוה״ .צמרת המנהיגות הציונית למדה
ביצועי ״התקוה״ .גדולי החזנים החלו להקליט בזה אחר זה לדעת כי ״התקוה״ מתבקשת כהמנון .ואכן לקונגרס הציוני
את השיר ,ולא הסתפקו בשני בתים .כך התרחבה והלבה הרביעי הובאה קריאה להכריז על תחרות לחיבור המנון,
והפעם הודגש :בעברית ועם מנגינה .התחרות לא יצאה אל
תפוצת השיר. הפועל ,אך העובדות בשטח דיברו בעד עצמן :בגרמניה
פשוטי עם אהבו את ״התקוה״ ,אך מנהיגים ומוזיקאים ערכה חברת ״עזרה״ כינוס ומפגן למען רעיון ישוב
החלו להילחם בה .אוסישקין קבל על הרפיון המוזיקלי שלה,
מקור הלחן ומקום ההולדת
ויואל אנגל טען שהיא ״המנון מאוס״.
העליה השניה הביאה עמה את שירו של ביאליק ״ברכת השערות רבות הועלו על מקוד הלחן של ״התקוה״ ואלו הן:
עם״ )״תחזקנה״( ולרגע נדמה היה כי קם יורש ל״התקוה״.
ביאליק עצמו לא נקט עמדה ,אך מיאן לקום בשירת נעימה פולנית ,מנגינה תורכית ,שיר רועים סלאבי ,שיר איטלקי
״תחזקנה״ .כל אסיפת פועלים הסתיימה בשירת ״תחזקנה״, עתיק ,שיר ילדים צ׳כי ,נושא מתוך הפואמה ״מולדבה״ מאת
וברל כצנלסון נזעק והפציר שלא לזנוח את ״התקוה״.
סמטנה ,ברכת הלל נוסח ספרד ,תפילת גשם מהמאה ה־ 7ו ,לחן
בעתונות התפשט פולמוס :״התקוה או תחזקנה״.
לפיוט ״יגדל אלוהים חי׳ בנוסח יהודי רומא ,שיר־עם שוודי -
נסיונות נוספים נכשלים ״הו ורמלנד היפה״ ,שיד עממי בוהמי ,לחן מקורי שנכתב בידי חזן
צצים ועולים נסיונות להכניס למעגל הויכוח המנונות בית־הכנסת ביאסי ,נעימח״עם ולאכית ,שיר עם באסקי .אולם
נוספים .הרב קוק חיבר ,בראשית שנות העשרים ,את שיר
״האמונה״ בעקבות ״התקוה״ ועל פי לחנו :לאו ציפין מסתבר ,כי המקור שממנו שאב שמואל כהן מראשון־לציון את
מירושלים הלחין בשנת 1932לחן חדש ל״התקוה״ ,וקרא לו הלחן היה שיר רומני ״העגלה והשוורים״ מאת ג .פופוביץ,
״התקוה החדשה״ .כעבור זמן חיבר י.ד .קמזון מלות המנון
ללחן זה .בצל הפולמוס הציבורי הביא י.ל .מוצקין בפני שמלותיו הותאמו ללחן־עם מולדאבי.
״הפרלמנט היהודי״ ,הקונגרס הציוני ה־ - 18בשנת 1933
-את הצעת ההחלטה הבאה :״הקונגרס קובע שלפי מסורת כשם שרבות הגירסאות על מקור הלחן ,כן רבות גם הטענות
רבת שנים הדגל הכחול־לבן הוא הדגל של ההסתדרות
הציונית ,וההמנון ׳התקוה׳ הוא ההמנון הלאומי של העם על מקום הולדת השיר .כמעט כל מושבה באותם ימים טענה:
היהודי״. אצלנו נולד .חו רשימת המקומות הטוענים לערש ״התקוה״:
הויכוח לא תם .בשנת , 1947פנה משה לוי ,מנהל
תיאטרון ״אהל״ ,אל דוד בן־גוריון בהצעה לבחור המנון ראשון־לציון ,גדרה ,משמדהירדן ,זכדוריעקב ,ירושלים,
חדש .ארגונים דתיים הציעו לקבוע את ״ שיר המעלות בשוב
ה׳ את שיבת ציון״ כהמנון המדינה .כשקמה המדינה לא ולאחרונה ,דל_ית אל־כרמל .כאמור ,לפי עדות המשורר ,נכתב
עיגנה את ״התקוה״ בחוק כהמנון .עד היום מושרת התקוה השיר ביאסי ותוקן ושופץ בארץ־ישראל.
בתוקף המסורת ולא מכוחו של חוק .בשנת 1967הציע ח׳׳כ
אורי אבנרי לאמץ את שירה של נעמי שמר ״ירושלים של ארץ־ישראל .בסיומו הראה השיר ״עוד לא אבדה״ את
פעולתו המעוררת והמלהיבה .בוילנה התכנסה באותה שנה
זהב״ כהמנון המדינה .זו היתה ההצעה האחרונה עד־כה. אסיפת צירים רבת משתתפים ובסיומה :״איש לאחיו נתן את
למעלה משלושה דורות היתה ״התקוה״ השיר העברי ידו באהבה ובקול אחד שרו את השיר הלאומי ׳עוד לא
המוכר ביותר בעולם היהודי ,והיא נישאה גם בפי יהודים אבדה׳.׳׳ איצי פרנהוף ,המשורר והסופר בן עירו של עגנון,
שלא ידעו לומר משפט אחד בעברית .בפעם הראשונה אחרי פירסם אוטופיה בשם ״שני דמיונות״ ובה הוא חוזה שמדינת
אלפי שנים ,היה לעם היהודי כו לו שיר עברי אחד היהודים של הרצל היא ״מדינת ישראל״ ,על דגלה רקום מגן
מ שו תף שאיננו מן התנ״ך ,מן הסידור או מן המחזור. דוד ,והמנונה )״מנגינתה הלאומית״( היא ״התקוה״ ,והוא
״התקוה״ הניעה את גלגלי הציונות יותר מאלף דרשות
והטפות של מנהיגים ושליחים .כל עם היה מתקנא בהמנון משבץ בין 4דפי היצירה 6בתים מתוך ״התקוה״..
שכזה ,שצמח בתהליך היסטורי בלתי מכוון וללא התערבות לקראת הקונגרס הציוני החמישי התעורר אימבר ופנה
יזומה .החוש העממי הטבעי ,הבריא ,הבלתי רציונלי ,חרץ במכתב אל הרצל ואל צירי הקונגרס ,ובו הזכיר להם ,כי
מלאו חצי יובל שנים ל״התקוה״ .״אני מאושר לראות את
את גורלו מעבר לכל החלטה פורמלית. חלומי מתגשם״ -כתב ,בציפיה להכרה רשמית ב״התקוה״.
״התקוה״ הוא ההמנון היפה ביותר עלי אדמות -אמר אך זו עדיין התמהמהה .בין הקונגרס החמישי והששי התכנס
המנצח זובין מטה .מוזיקאים ויוצרים ,יהודים ולא יהודים, ״קונגרס זוטא׳׳ של ציוני רוסיה ,והוא הסתיים ״בפרוץ
מאלף פיות הניגון ״עוד לא אבדה״ ,השיר הלאומי של
הסכימו עמו. הלאום החדש־ישן .הרגע הזה ,מי ישכחנו ,לו־גם נרבה כחול
ימים ולו־גם כסף זיקנה יכסה את ראשינו הצעירים״.
הקונגרס הציוני הששי ) (1903היה הראשון שהסתיים
בשירה אדירה של ״התקוה״ .היה זה קונגרס אוגנדה שבו
המלים ״ עין לציון צופיה״ קיבלו משמעות מיוחדת .מכאן
