Page 9 - etmol_22_currapted_d
P. 9
מאת ישראל רול
הדרכים שימשו למטרות צבאיות
ואזרחיות רבות בתקופה הרומאית -
על־כן הוקדשה להן תשומת־לב רבה.
הן חצו את הארץ לאורכה ולרוחבה
והתנהלה עליהן תנוץה גדולה
ונסללו דרכים אל הערים הרומיות אורך הכבישים הראשיים שסללו רגלים ורוכבים לןשר את הדרך העולה
החדשות .דרכים אלו נסללו כדי לשרת
בעיקר את המינהל האזרחי ,שכן סימנים הרומאים בפרובינקיה יהודה ,מרפיח שמה )ליודפת( ,כי היתה מלאה אבנים
שונים מעידים ,כי למן אמצע המאה הב׳
פחת מספר היחידות הרומאיות שחנו ובאר״שבע צפונה ,ממערב לירדן ,היה וקשה היה ללכת בה ברגל ורוכבי
בארץ. כ־ 1,500קילומטר .על ידם בנו תחנות* הסוסים לא יכלו לעבור בה כלל .לקץ
כבישי אורך ורוחב דרכים ופונדקים ,חפרו בארות ובריכות ארבעה ימים כלו האנשים את מלאכתם
בשליש הראשון של המאה השלישית אגירה ,הקימו תחנות״משמר ומגדלי־ ובקעו מסילה רחבה למעבר אנשי-
הגיעה רשת הכבישים הרומיים בארץ-
ישראל לשיאה וכללה ארבעה כבישי- שמירה והעמידו אבני מיל ומבנים הצבא״.
אורך )אנו מציינים את הישובים שהרו
מאים בנום מחדש בשמות הישנים ולא ממלכתיים אחרים .הרומאים החלו לס בימי שלטונו של הקיסר טריאנוס
בשמות שקראו להם הרומאים( :א(
כביש החוף שראשיתו באנטיוכיה וסופו לול דרכים בארץ בתנופה רק מימי ) (117-98חלו שינויים רבים בגבולו
באלכסנדריה :דרך צור -ע כו -קיס
ריה -אפולוניה -יפו -יבנה - המרד הגדול ואילך .עד אז השתמש תיה המזרחיים של האימפריה הרומית,
אשקלון -עזה; ב( הציר קיסריה -
אנטיפטריס -לוד -בית-גוברין ומשם המינהל הרומי בדרכים מימי הורדוס שהשפיעו גם על סלילת הדרכים
לחברון או לבאר-שבע; ג( הכביש
שלאורך פרשת המים -ציפורי - ולפניו .מהמקורות התלמודיים אנו למ בארץ-ישראל .בשנת 106סיפחו
מגידו -שכם -ירושלים -חברון
ומשם לבאר-שבע או לממשית; ד( הכ דים ,כי בתקופה שלפני המרד מוסדות הרומאים את ממלכת הנבטים והפכוה
ביש שלאורך בקעת הירדן -מפאניאס
במקורות הירדן לבית-שאן ,אולי לאורך ההנהגה היהודית הם שתיקנו את הדר לפרובינקיה ערביה .הפתבינקיה החד
הגדה המזרחית של הירדן והכינרת,
כים לירושלים ,כדי להקל על עולי -שה הפכה לארץ-גבול ובבישיה של
ומשם לשכם או לירושלים דרך יריחו.
כן כללה רשת הכבישים בארץ שורה הרגל ,כאמור בתוספתא )שקלים א ,א( :ארץ-ישראל נהפכו לרשת-כבישים עור
של צירי-רוחב :א( ציר פאניאס -
דמשק; ב( עכו -ציפורי -טבריה ״בחמישה בו)באדר( שלוחי בית דין פית של מערך-ההגנה הרומי החדש,
ומשם לגדרה או לבוסטרה )בצרה שבד
רום סוריה(; ג( קיסריה -מגידו - יוצאים ומתקנין את הדרכים ואת הרחו שכוון כלפי מזרח.
בית-שאן ומשם לפלה ולגרש בעבר
בות שחלחלו מן הגשמים פרק למועד בשנת 130ערך הקיסר הדריאנוס
סמך לעולי רגלים כדי שיהיו מתוקנין ביקור ביהודה ואירגן את המינהל הרומי
מחדש ,במסגרת זו נעשו עבודות-סלילה בשלשה רגלים אלה״.
עם פרוץ המרד הגדול ,בשנת 66בכבישים שונים .לשם דיכוי מרד בר-
לספירה ,השתנה המצב .כדי לאפשר כוכבא ) (135-132ריכזו הרומאים יחי
ליחידות-הצבא הרומיות תנועה מהירה ,דות צבא רבות בארץ ,וכדי להבטיח .את
להחיש להן אספקה באורח סדיר ולהב העברתן שיפץ הפיקוד הרומי באופן
טיח קשר בינן ובין המפקדה הראשית ,יסודי את רשת הכבישים .לאחר דיכוי
ערכו הרומאים שיפוצים ושיפורים רבים המרד רוכזו בארץ כוחות צבא גדולים,
בדרכים הקיימות ואף סללו דרכים חד וכדי שיוכלו לנוע במהירות אל כל מקום
שות .תיאור מעניין של סלילת כביש הקפידו שרשת הכבישים בארץ תהיה
תוך כדי התקדמות הצבא אפשר למצוא תמיד במצב תקין.
ב״מלחמות היהודים״ מאת יוסף בן -תקופת הקיסרים הסורים )(235-193
מתתיהו )ג׳ ,ד ,ג -בתרגום שמחוני( הצטיינה אף היא בעמדות סלילה .נעשו
שם נאמר שוספסיאנוס:״שלח לפניו חיל תיקונים ושיפוצים במרבית הכבישים
