Page 10 - etmol_22_currapted_d

‫דרך רומית משכם דרו^ה‬

‫הרומאים לבחור בתוואי ישר ככל האפ­‬ ‫היא שלושה צירים שנמשכו בקו אלכסו­‬ ‫הירדן‪ :‬ד( קיסריה ‪ -‬שומרון ‪-‬שכם ‪-‬‬
‫שר‪ .‬אולם אם היה צורך בכך‪ ,‬עקפו‬ ‫ני מצפון‪-‬מערב לדרום‪-‬מזרח‪ ,‬השתלבו‬ ‫קוראי ומשם לרבת״עמון‪ :‬ה( אנטיפט־‬
‫המהנדסים הרומאים את המקומות הק­‬ ‫בצירי הקבוצה הראשונה וקישרו ביני­‬ ‫ריס ‪ -‬גופנה ‪ -‬יריחו‪ :‬ו( יפו ‪ -‬לוד ‪-‬‬
‫שים‪ .‬לדוגמה‪ :‬בדרך קיסריה ‪ -‬מגידו‬ ‫הם‪ .‬נקודת‪-‬הריכוז הטבעית של מערך‪-‬‬ ‫בית״חורון ‪ -‬ירושלים ‪ -‬יריחו ומשם‬
‫‪ -‬בית‪-‬שאן‪ ,‬היה סיבוב גדול למדי‪,‬‬ ‫הדרכים כולו היתה העיר עזה‪ ,‬שהיתה‬ ‫לחשבון ‪ :‬ז( לוד ‪ -‬אמאוס ‪ -‬ירושלים ‪:‬‬
‫בקטע הראשון‪ ,‬בעמק השרון‪ ,‬כדי לע­‬ ‫ח( אשקלון ‪ -‬בית״גוברין ‪ -‬ירושלים ‪:‬‬
‫קוף יער שכיסה את איזור פרדס‪-‬חנה‬ ‫עיר חשובה באותו זמן‪.‬‬ ‫ט( עזה ‪ -‬באר״שבע ומשם למלחתה או‬
‫של היום‪ ,‬שכן מטעמי בטחון נמנעו‬ ‫נוסף על דרכים אלו סללו הרומאים‬
‫כביש מרכזי‪ ,‬שקטעים ממנו ומתקנים‬ ‫לממשית‪.‬‬
‫הרומאים מסלילת כבישים ביערות‪.‬‬ ‫שונים לאורכו נשתמרו עד היום‪ .‬כביש‬ ‫כבישי הארץ היו בעיקר שילוב של‬
‫זה‪ ,‬שראשיתו בירושלים‪ ,‬התמשך דרו­‬ ‫צירי״אורך וצירי־רוחב‪ .‬בנקודות המפ­‬
‫באזורים ההרריים נטו הרומאים לב­‬ ‫מה דרך חברון לעבר ממשית‪ .‬שם‬ ‫גש שכנו צמתים חשובים‪ ,‬שהקיפו את‬
‫חור בתוואי על גב ההר או באחד‬ ‫התפצל‪ ,‬סעיף אחד התמשך מזרחה‬ ‫הצומת המרכזי שהיה גם לב״לבה של‬
‫ממדרוניו ‪ -‬במקום שממנו ניתן לראות‬ ‫לעבר מעלה‪-‬תמר אל רמת עבר הירדן‪,‬‬ ‫הרשת כולה‪ :‬אליה־קפיטולינה‪ ,‬היא‬
‫מבלי להיראות‪ -‬תוך שמירת העקרון‬ ‫והסעיף השני המשיך דרומה‪ ,‬לעבר‬ ‫ירושלים‪ ,‬שנהפכה למרכז מערך־‬
‫של התקדמות בקו גובה אחד‪ ,‬ככל‬ ‫מעלה‪-‬עקרבים וחצבה ומשם אפשר‬ ‫הדרכים‪ ,‬הן בשל חשיבותה האסטרטגית‬
‫האפשר‪ .‬הרומאים השתדלו להימנע‬ ‫שהמשיך מזרחה לעבר מכרות‪-‬הנחושת‬ ‫של העיר‪ ,‬הן בשל המסורת ההיסטורית‬
‫מסלילת כבישים בגיאיות עמוקים‬ ‫של רמת אדום‪ ,‬לדרום‪-‬מזרח לעבר‬
‫ובעמקי נחל צרים‪ ,‬כדי שלא להימצא‬ ‫פטרה‪ ,‬ודרומה לעבר אילת‪ .‬מערך‪-‬‬ ‫הקשורה בה‪.‬‬
‫בנחיתות טופוגרפית במקרה של התקפה‬ ‫הדרכים של ארץ‪-‬ישראל היה בשימוש‬ ‫במאות הראשונה עד השלישית היה‬
‫ובן מפני הקשיים המרובים בתחזוקת‬ ‫גם בראשית התקופה הערבית ואז נעשו‬ ‫הנגב מחוץ לגבולותיה של הפרובינקיה‬
‫בו תיקונים ושיפוצים‪ .‬אולם עם נפילת‬ ‫סוריה‪-‬פלשתינה )רק בשלהי המאה‬
‫כבישים במקומות כאלה‪.‬‬ ‫שליטי הארץ‪ ,‬בית אומיה‪ ,‬באמצע המאה‬ ‫השלישית צורף אליה(‪ ,‬אך הדרכים‬
‫סלילת הכבישים נעשתה בדרך זו‪:‬‬ ‫הח׳ חלה ירידה במעמדה של ארץ‪-‬‬ ‫שחצו אותו היו המשך ישיר של הרשת‬
‫בשלב ראשון ‪ -‬ניקוי ויישור התוואי‬ ‫ישראל‪ ,‬תופעה שהשפיעה גם על מערך‬ ‫הארצישראלית‪ .‬מכלול הכבישים כלל‬
‫ולפעמים אף העמקתו‪ ,‬בשלב שני ‪-‬‬ ‫שתי קבוצות צירים‪ ,‬שבגלל תנאי‬
‫הנחת אבי שפה בשולים ושפיכת מילוי‬ ‫הדרכים‪.‬‬ ‫השטח היו‪,‬כיווניה ם שונים מאלה של‬
‫ביניהן לתשתית וריצוף‪ .‬על פי רוב גם‬ ‫המערך הצפוני‪ .‬הקבוצה האחת כללה‬
‫נחפרו תעלות ניקוז בצדי הכביש‪ .‬כל‬ ‫היכן וכיצד?‬ ‫שלושה צירים‪ ,‬שנמשכו במקביל‪ ,‬פחות‬
‫החומרים נלקחו בסביבה הקרובה‪.‬‬ ‫או יותר‪ ,‬לחופו המתעגל של הים־התיכון‬
‫לאבני‪-‬שפה שימשו אבני‪-‬גוויל גדולות‬ ‫היכן וכיצד סללו הרומאים את הכבי­‬ ‫והתרחקו זה מזה בצורת מניפה ככל‬
‫ובינוניו ת‪ ,‬לתשתית שימשו עפר או חול‪,‬‬ ‫שים?‬ ‫שהדרימו‪ :‬והקבוצה השניה כללה אף‬
‫בתוספת אבנים בגדלים שונים‪ ,‬ולריצוף‬
‫בעמקים ובאזורים מישוריים נהגו‬

‫‪10‬‬