Page 11 - etmol_22_currapted_d
P. 11
ואילך נהיה דבר זה למנהג קבוע. חיילים רומאים מפלסים דרך ביער -תבליט מעמוד טריינוס ברומא
לכאורה ,היה תפקידן של אבני־המיל שאן( ,דיוקיסריה )צפורי( ,פטולמאיס שימשו אבנים שטוחות או מיושרות
לציין מרחק ולהנציח את עבודות הסלי )עכו( ,לגיו )מגידו( ,קיסריה ,ניאפוליס שהותאמו זו לזו ,או שיכבה של חצץ,
לה .אולם הן עזרו גם בהפצת תעמולה )נבלוס ,היא שכם( ,אלבתרופוליס של חלוקי נחל או קרטון טחון .לשם
של השלטון הרומי .אדם שנסע ,דרך )בית־גוברין( ,ואליה־קפיטולינה )ירוש סלילת כביש בהר או בשיפוליו היו
משל ,מירושלים לבית־גוברין ,מרחק לים( .ערים אלו היו גם הצמתים המרכז הסוללים חוצבים בשעת הצורך ,בצדו
של 30מילין ,נתקל בדרכו בדייקנות יים בדרכי הארץ .נקודות המוצא למדי האחד של הכביש ומקימים קירות־תמך
ב־ 29קבוצות של אבני-מיל ,שחזרו דת המרחקים היו כנראה מבנים ציבור גבוהים בצדו האחר .בתוואי תלול למדי
והזכירו את שמותיהם ותאריהם של נחצבו מדרגות בסלע .הרומאים היו
גדולי הקיסרים באימפריה הרומית יים בתוך הערים. מומחים גדולים בהקמת גשרים .הם
בעבר ובהווה .״שטיפת מוח״ זו נועדה עד־כה נתגלו בארץ כ־ 450אבני מיל. הקימו קשתות וקמרונים והשתמשו
לעורר בנוסע את התחושה ,כי לפניו על כרבע מהן עדיין אפשר להבחין במלט כחומר מלכד .ובכל מקום של
התגלמות עוצמה ,שאין כוח בעולם בכתובות .על־פי־רוב הוצבו אבני־המיל צורך היו בונים גשרים ללא בעיות.
שיוכל לקום נגדה .על-כן ,כנראה ,בזמן בקבוצות הכוללות עשר אבנים ויותר.
של מרידות נגד השלטון הרומי היו אבן אחת הנציחה את סלילת הכביש, אבני המיל
המורדים מנתצים ציונים אלה של השל ואילו האבנים האחרות ציינו תיקונים
טון השנוא; וזה ההסבר למיעוט אבני- לאורך הכבישים החשובים נהגו
המיל שנשארו מהתקופה שלפני מרד ושיפוצים שנעשו לאורכו. הרומאים להציב אבני״ציון במרחקים
אבני־המיל בארץ־ישראל עשויות קצובים של מיל ,שאורכו אלף צעדים
בר־כוכבא. בדרך כלל אבן־גיר מקומית ,וגובהן כפולים .אורך המיל הרומי 1,482מטר,
בימי מלחמה היו הכבישים בסמכותו 200-150ם״מ .צורתן אחידה :בסיס אף שידוע ,כי במזרח האימפריה נזקקו
של המפקד העליון ובימי שלום טיפל ריבועי ומעליו גליל שקצותיו מעוטרים הרומאים גם למיל הפילתרי -המכונה
בהם המינהל של הפרובינקיה והנציב לעתים בכרכוב .על הגליל חקוקה כתו גם ״מצרי״ -שאורכו 1,575מטר .אשר
שעמד בראשו .אולם גם בימי שלום בת ,המודגשת בצבע אדום .לרוב הכתו לארץ־ישראל נמצא ,כי במקומות מסוי
גוי סו חיילים לעבודות סלילה וכן גוי סו בות שני חלקים :א( חלק רשמי ובו שמו מים היה אורך המיל 1,635מטר ,ובמקו
אזרחי הארץ .עובדה זו משתקפת מדברי ותאריו של הקיסר שבימיו נסלל הכביש מות אחרים היה שווה פחות או יותר
התוכחה של רבן יוחנן בן זכאי במכי או תוקן .חלק זה כתוב בשפה הרשמית, למיל הרומי או למיל הפילתרי .כדי
לתא דרבי ישמעאל )מסכתא בחדש, היינו ,לאטינית; ב( ציון השם והמרחק לדעת איזו יחידת־אורך היתה בשימוש
של העיר הראשית שממנה יצא הכביש,
פרשה א׳( :״לא רציתם לתקן הדרכים ולפעמים גם מרחק העיר שאליה הוליך. בארץ -יש צורך בחקירות נוספות.
והרחובות לעולי רגלים ,הרי אתם מתק בימי הקיסר הדריאנוס התחילו לכתוב אבני־המיל שנתגלו בארץ מעידות
נים את הבורגסין והבורגנין )המצודות חלק זה ביוונית ,שהיתה השפה המדו שנקודות המוצא למדידת המרחקים היו
ברת ,ובימי הקיסר מארקוס אורליוס הערים הגדולות :סקיתופוליס )בית־
והמגדלים( לעולי לכרכי מלכים״.
מי נסע ובמה?
הדרכים שימשו לתחבורה של המינהל
האזרחי בארץ ושל הצבא .עברו בהן,
על ג בי סוסים או בעגלות ,פקידים
למיניהם ,גובי מסים ,נושאי הדואר
הקיסרי והממונים על הבטחון בדרכים.
יחידות הצבא נעו ברגל ,פרט למפקדים
בכירים ולפרשים .כן עברו בדרכים
מכונות המלחמה ,שהועברו בעגלות או
בבהמות־משא .האספקה עברה בעגלות.
הדרכים שימשו כמובן גם מטרות
כלכליות ומסחריות .הובלת מטענים
למיניהם נעשתה באמצעות בהמות־משא
-חמורים ,פרידות וגמלים -ועגלות
מסוגים שונים רתומות לסוסים ,פרידות,
חמורים או שוורים .הנוסעים עשו את
דרכם בעגלה רתומה לסוסים או לפרי
דות ,ברכיבה ,על סוס ,פרד ,חמור או
גמל ולעתים קרובות ברגל .היו גם
סיבות דתיות לנסיעה :ביקור במקומות
קדושים או אצל אדם בעל סמכות דתית.
אחרים נסעו לבתי־אולפנה למיניהם ,כדי
ללמוד תורה ולקנות דעת .היו אנשים
שנסעו למקומות־מרפא או יצאו לראות
את העולם ,תופעה שהיתה נפוצה למדי
בתקופה הרומית .בעקבות כל אלה
התפתחה בדרכי הארץ תנועה רבה,
שתרמה תרומה נכבדה לפריחה הכלכ
לית של ארץ־ישראל בתקופה הרומית
והביזנטית.
11
