Page 7 - etmol 57

‫אליהו כשם האלוף מר אביו ז״ל״‪.‬‬ ‫תו‪ .‬מדבריו של אליהו קפשאלי למדנו‬ ‫אליהו קפשאלי מביא עוד כמה סיפו­‬
‫רצונו לומר שלא קרא לו בשמו כדי לא‬ ‫שבית הדין היה בביתו‪ .‬ולא זו בלבד‪,‬‬ ‫רים שמהם אנו למדים על יחסו של‬
‫אלא שמוסדות הקהילה גם הם היו‬ ‫הסולטאן לרב‪ .‬לדבריו‪ ,‬ביקש הסולטאן‬
‫להזכיר את שם אביו‪ ,‬מחמת הכבוד‪.‬‬ ‫מרוכזים בחצר אחת ואולי גם בית‬ ‫לנסותו‪ ,‬התחפש ובא אל ביתו‪ .‬אותה‬
‫הכנסת‪ .‬בחצר זו היו מתכנסים בחגים‬ ‫שעה ניצבו עליו יהודים רבים שבאו‬
‫חסיד ובעל מידות‬ ‫ובהזדמנויות שונות לשמוע את דרשתו‬ ‫להתדיין בפניו‪ .‬בתוכם היה איש עשיר‬
‫שהיו לו דין ודברים עם עני‪ .‬הרב פסק‬
‫מפרשת תוקפו ומן הכוח והשלטון‬ ‫של הרב ותקנותיו‪.‬‬ ‫לזכות העני וחייב את העשיר להשיב‬
‫שהיו בידו יכול אתה לומר שבגובה לב‬ ‫לעני את חובו‪ .‬הסולטאן התפעל מאד‬
‫נהג והתפאר על הקהלים ועל ראשיהם‬ ‫בתקופת גירוש ספרד היה ר׳ משה‬ ‫ממעשה זה‪ .‬שלח אל ר׳ משה קפשאלי‬
‫וחבמיהם‪ .‬אבל כנגד זה אנו מוצאים‬ ‫קפשאלי ישיש אבל במלוא כוחו‬ ‫משלחח מאנשי החצר להביאו אליו‬
‫עדויות שאי אתה יכול להכחישן‪ ,‬שהיה‬ ‫ופעילותו‪ .‬הוא נחלץ לעזרת המגורשים‬ ‫ושאל אותו על ישמעאל בן אברהם אם‬
‫חסיד ובעל מידות‪ .‬לדברי אליהו קפשא‪-‬‬ ‫ורוב הוויכוחים שנטל בהם חלק הם‬ ‫היה צדיק או לא? ״וישב לו הרב בחכמ­‬
‫לי אמרו עליו בני הפמלייא של סולטאן‬ ‫מתקופה זו‪ .‬הוא עמד בראש אירגון‬ ‫תו והביא אליו ראיות מהתמוד האמורות‬
‫מחמיט שר׳ משה קפשאלי ״הוא פרוש‬ ‫העזרה לרבבות המגורשים שבאו‬ ‫על ישמעאל וגדולתו‪ ...‬וישמח המלך‬
‫ומתענה כל ימות השנה‪ ...‬ועל הארץ‬ ‫להתיישב בקושטא ובממלכה התורכית‪.‬‬ ‫מאד״‪ .‬מיד ציווה להביא לו בגדים מיוח­‬
‫יישן וחיי צער יעבור ובתורה הוא‬ ‫וכך כתב ר׳ אליהו קפשאלי‪ :‬״ויבאו‬ ‫דים‪ ,‬אך ר׳ משה קפשאלי בענוותנותו‬
‫עמל״‪ .‬אף אם תטול מדברים אלה שי­‬ ‫בתוגרמה אלפים ורבבות מן גרושי‬
‫עור המליצה‪ ,‬תשאר העובדה שנהג‬ ‫היהודים ותמלא הארץ אותם‪ .‬אז הגדילו‬ ‫לא הסכים ללובשם‪.‬‬
‫בדרכי חסידות‪ .‬דבר זה עובר כחוט‬ ‫לעשות קהלות תוגרמה צדקות לאין‬
‫השני בדברי חכמי דורו שהכירוהו‪ .‬וכך‬ ‫מספר‪ ...‬לפדיון שבויים‪ ...‬הגדיל לע­‬ ‫ה״ייניצ׳ארים מבקשים להרגו‬
‫כתב עליו ר׳ מיכאל בלבו באיגרתו לר׳‬ ‫שות בקוסטנדינ״א האלוף מהר״ר משה‬
‫יוסף קולון‪ :‬״האיש משה ענו‪ ...‬רוח‬ ‫קפשלי ז״ל‪ ,‬אשר היה הולך סביב הקה‪-‬‬ ‫מדי פעם היה הסולטאן מזמינו אליו‬
‫אלהין קדישין ביה‪ ...‬נזר החכמים וכתר‬ ‫לות והיה כופה אותם לתת איש ואיש‬ ‫ואף הטיל עליו לדון יהודים ״על עסקי‬
‫הישרים והתמימים ‪ ...‬להגיד ממדותיו‬ ‫חלקו הראוי לו‪ .‬והיה כופה על הצדקה‬ ‫נפשות ועל עסקי ממון״‪ .‬משפרצה מגי­‬
‫מעלותיו וחכמותיו נלאו רעיוננו‪...‬‬ ‫דבידו הורמנא דמלכותא )רשות מהמל­‬ ‫פה קשה בקושטא‪ ,‬שהפילה חללים‬
‫והנהגתו מיוחסת ומעולה‪ ...‬ודעתו מעו­‬ ‫כות( הן לענוש נכסין ולאסורין‪ .‬גם‬ ‫רבים‪ ,‬שאל הסולטאן לחכמי הדת‬
‫האיש משה גדול מאד וכל אשר יצוום‬ ‫המוסלמית לסיבת המגיפה ולא ידעו‬
‫רבת עם הבריות״‪.‬‬ ‫להשיבו‪ .‬קרא לר׳ משה קפשאלי והוא‬
‫גם ר׳ דוד מסיר ליאון‪ ,‬במקום שהוא‬ ‫יעשו‪ ,‬לא יגרעו דבר״‪.‬‬ ‫אמר לו בלשון חז״ל‪ :‬״כל מקום שאתה‬
‫מדבר על גדולתו שם אתה מוצאו מדבר‬ ‫מוצא זנות אנדרלמוסיאה באה לעולם‬
‫על מדותיו‪ :‬״זקן ובעל מעשים״‪ ,‬״זקן‬ ‫עם כל עיסוקיו וטרדותיו הרביץ‬ ‫והורגת טובים ורעים״‪ .‬דבריו נתקבלו‬
‫וחסיד״‪ ,‬״חסיד ובעל מעשים״‪ ,‬״חכם‬ ‫תורה גם בישיבה‪ .‬על ר׳ אליהו הלוי‪,‬‬ ‫על לב הסולטאן ולכן הרשה לו ״לחקור‬
‫לבב ואמיץ כח‪ ,‬ירא אלי״ם וסר מרע‪,‬‬ ‫ולדרוש על כל היהודים אשר הרעו‬
‫איש אמת‪ ,‬שונא בצע‪ ,‬שונא גזל בעו­‬ ‫מגדולי הרבנים בקושטא‪ ,‬יאמר ר׳ בנימין‬ ‫לעשות״‪ ,‬וכוח נתן לו להרוג יהודים‬
‫לה‪ ,‬נקי כפים ובר לבב״‪ .‬ולאחריו יכנהו‬ ‫מוטאל‪ ,‬שהיה ״מתגדל ומתנשא לאמר־‬ ‫שחטאו בכך‪ .‬ברם‪ ,‬ר׳ משה קפשאלי‬
‫שהוא מקטני תלמידיו‪.‬״ גם ר׳ אלקנה‪,‬‬ ‫השיבו שלפי דת משה ״אין משפט מות‬
‫ר׳ תם אבן יחייא ״הרב הקדוש״‪.‬‬ ‫אביו של ההיסטוריון אליהו קפשאלי‪,‬‬ ‫לאנשים הללו״‪ .‬הסולטאן הורה לענוש‬
‫כחמישים שנה כיהן בקושטא‪ ,‬ומצוד­‬ ‫היה תלמידו‪ .‬ופלא שלא מצאנו דבר על‬ ‫את כל הייניצ׳ארים שחטאו בחטא זה‪.‬‬
‫תו היתה פרושה על כל הקהילות עד יום‬ ‫ישיבתו ועל תלמידיו‪ ,‬שבלי ספק מקומם‬ ‫הללו ידעו שהעונש ב<^ להם בשל ר׳‬
‫פטירתו בשנת ר״ס )‪ (1500‬בערך‪ .‬מסו­‬ ‫היה ניכר בחיי הציבור בקושטא ומחו­‬ ‫משה קפשאלי‪ ,‬פנו אליו ו״התחננו לפניו‬
‫רת היא שנקבר בבית הקברות הישן‪,‬‬ ‫צה לה‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬האיש שדעתו‬
‫בבלאט‪ ,‬בקצה איסטנבול אצל הארמון‬ ‫היתה נשמעת בשאלות דין משפט ועל‬ ‫לבלתי יכם ולא שמע אליהם‪.‬״‬
‫הקדמון אלכירנום‪ ,‬ברובע הנקרא אויגי‬ ‫פיו היו פוסקים הלכה‪ ,‬לא נשתמרו ממנו‬ ‫הייניצ׳ארים ביקשו להינקם ברב‪,‬‬
‫קאפו ולידו קברו של הרב הנודע אליהו‬ ‫פסקים ותשובות ולא חיבורים אחרים‬ ‫ובעת מרידתם בשנת ר״כ )‪ ,(1460‬קמו‬
‫מזרחי‪ .‬עד הדור האחרון ״חסידים‬ ‫כלל‪ ,‬ולא נדפס אלא רק פסק קצר שלו‬ ‫להורגו‪ .‬בליל שני של שבועות ביקשו‪:‬‬
‫ואנשי מעשה״ בקושטא היו עולים‬ ‫שהוא מעין איגרת‪ .‬אבל נזכרו פולמו­‬ ‫״להרוג את האלוף מ״ה ר״ר משה‬
‫קפשלי ז״ל‪ ...‬כי שומה היתה על לבם‬
‫ומשתטחים על קברו‪.‬‬ ‫סים שנתעוררו בשל פסקיו‪.‬‬ ‫מיום ענותו והכות את בחורי ישראל‬
‫גם על חיי המשפחה שלו אין בידינו‬ ‫אשר היו מתחברי׳ עם היניצרי‪ ,‬וימרר‬
‫לעיון נוסף‪ :‬רבי אליהו קפשאלי ‪-‬‬ ‫דבר‪ ,‬ולא ידענו אם היו לו בנים לולי‬ ‫את חייהם בענויין קשים ורעים״)״סדר‬
‫איזכור בדרך אגב של אליהו קפשאלי‪.‬‬
‫מאיר בניהו‪ ,‬בהוצאת המכון לחקר‬ ‫וזה לשונו‪ :‬״שמעתי על האשל הגדול‬ ‫אליהו זוטא״(‪.‬‬
‫מרי דודי מהר״ר משה קפשאלי ז״ל‪,‬‬ ‫הם ניגשו לביתו ופרצו את שער‬
‫התפוצות באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬ ‫שהיה מכנה שם בנו מפני שהיה שמו‬ ‫החצר‪ .‬התורכים שהיו גרים בשכנותו‬
‫הצליחו להערים עליהם ולומר שאין‬
‫קושטא ‪ -‬מראה כללי‬ ‫יהודים גרים במקום‪ .‬החיילים חיפשוהו‬
‫בכל מקום שנמצאים בו יהודים ולא‬
‫הצליחו למוצאו‪ ,‬ובינתיים יעצו לרב‬
‫לברוח מקושטא עם כל בני ביתו‪.‬‬
‫הייניצ׳ארים גילו מקומם של כל הקרו­‬
‫בים לחצר ו״הרגו מי שרצו ולא נמלט‬

‫מהם איש״ וק הוא ובני ביתו ניצלו‪.‬‬
‫לר׳ משה קפשאלי היה בית רחב‬
‫מידות ולפניו חצר גדולה כיאה למשר­‬