Page 112 - Ha Keter

‫פרק שביעי‬

‫ותשובותיו של הרב מנשה סיתהון לא יהא זה מוגזם להניח שאחד מן השניים הסתמך‬
‫על חברו או העתיק ממנו‪.‬‬

‫והנה בשני הכתרים שהגיעו לידינו אין זכר לכל זה‪ .‬ההשערה הראשונה שעלתה‬
‫היתה כי ׳הציצים והפרחים׳ נמצאים דווקא בשני הכתרים שלא נשלחו ארצה‪ .‬התמיהה‬
‫שעוררה השערה זו היתה‪ :‬מפני מה נשלח הכתר השני וצורף אל שני הכתרים מחזור‬

‫פזמונים ולא בחרו השולחים לשלוח אחד מן הכתרים המקושטים?‬
‫התשובה הברורה והחד־משמעית מצויה היתה כל השנים האלה בעזבונו של‬
‫קאסוטו‪ ,‬המעיד כי האותיות המוזהבות והקישוטים היו בקונטרסים של המסורה שהיו‬
‫בכתר בתחילתו ובסופו‪ ,‬וליתר דיוק בשבעת הדפים שבתחילתו ובעשרים הדפים‬
‫שבסופו‪ .‬אלו דפים שכתיבתם מאוחרת מכתיבת הטקסט המקראי ולבד מכמה פסוקי‬
‫פתיחה עיקרם כללי המסורה‪ .‬נראה שהקונטרסים הוכנו בנפרד וסופחו אחר־כך אל‬

‫הכתר‪.‬‬
‫נחמד מציין שהכתרים ׳קדושים בעיני העם יותר מקדושת ספר תורה׳‪ .‬לדעה זו‬
‫מצאנו חיזוקים בספרו של יעקב ספיר הנ״ל‪ ,‬המספר על כתר קהיר ׳אשר קדוש יאמר לו‬
‫יותר מהס״ת‪ .‬והוא כרוך ומחותל בכמה מעילים ומטפחות ונר דולק לפניו תמיד ואיש‬
‫לא יגע בו כי בנפשו הוא׳‪ .‬בהמשך יספר לנו ספיר בפרק ו׳ בספרו ]‪ [83‬על כתר ארם־‬

‫צובה בפירוט רב‪.‬‬
‫גם הרב יצחק שחייבר כותב בתשובה לשאלותיו של בן־צבי‪ :‬׳היה קדוש בעיניהם‬

‫כפלי כפלים מקדושת הס״ת שאין למעלה ממנה׳‪.‬‬
‫מנהג הדלקת הנרות ועששיות שמן זית במערה על־ידי אנשים קשי־יום המבקשים‬
‫עזרה וישועה מאת ה׳ ובייחוד על־ידי נשים עקרות שכולות או מטופלות בחולים — מן‬
‫הכתוב כאן לא ברור אם הוא מעוגן במציאות הכתרים במערה או בשמו של אליהו‬
‫הנביא הקרוי עליה‪ .‬אין ספק‪ ,‬שהמערה נקראה מערת אליהו הנביא עוד קודם שהונחו‬
‫בה הכתרים‪ ,‬וכבר הזכרנו מציאותן של מערות כאלו בהרבה בתי־כנסת בארצות המזרח‪,‬‬
‫ובכולן היו מדליקים נרות ומבקשים בקשות‪ .‬יש להניח שנוכחות הכתרים האדירה את‬
‫האמונה במערה ובתפילות הנאמרות בה‪ ,‬אך לא בהם התחילה קדושתה של המערה‪.‬‬
‫גם מנהג הזמנת מניין תלמידי־חכמים לקרוא תהלים ולהתפלל לרפואת החולה קשור‬
‫בכתר אך אינו נובע ממנו‪ .‬לעומת זה‪ ,‬המנהג הנזכר של שבועה בנקיטת חפץ על הכתרים‬
‫והתוספת האומרת ׳והכל נמנעים להישבע שבועה זו גם אם היא אמת‪ ,‬מיראתם מפני‬
‫קדושת הכתר׳ — היא מסורת הקשורה בקדושתו היתירה של הכתר דווקא‪ .‬על מנהג זה‬
‫להישבע על הכתר או לתבוע בבית־דין שבועה על הכתר‪ ,‬וגם להימנע מן השבועה הזאת‬

‫׳מיראה׳ — אנו שומעים במשך דורות ממקורות רבים‪.‬‬
‫בספר השאלות והתשובות של חכם רפאל שלמה לניאדו‪ ,‬מחכמי אר״ץ ]‪ ,[74‬אנו‬
‫מוצאים )שאלה ב׳ דף ט׳(‪ :‬׳ויהי היום נתיישב בעיר אדם גביר נבון וחכם וישבו‬

‫‪90‬‬