Page 108 - Ha Keter

‫פרק שישי‬

‫שאמסור לכם את הכתר כדי שתמכרו אותו‪ ,‬דבר זה לא יהיה לעולם‪ .‬אני הסתכנתי‬
‫בהוצאתו מחלב‪ ,‬לא בקשתי לסחור בו למרות שאני סוחר ממולח‪ ,‬אתה עורך־דין‬
‫אך אני סוחר‪ ,‬הייתי יכול לעשות בכתר כאוות נפשי‪ ,‬אך לא ביקשתי להפיק ממנו‬
‫תועלת ולא אתן לאף אחד לעשות כן‪ .‬זו הישיבה האחרונה שאני מופיע בה‪.‬‬
‫כעבור שבועיים שלושה שבועות הגיע הרב משה טאוויל ארצה‪ .‬הנשיא ביקש‬
‫מבית־הדין להביא אותי עם הרב משה טאוויל‪ .‬כשקבלתי את ההזמנה של בית־‬
‫הדין‪ ,‬נגשתי לרב מאיר דיין שהיה המורה שלי‪ ,‬ביקשתי אצלו עצה‪ ,‬אמרתי לו‪,‬‬
‫הרב טאוויל הגיע ארצה‪ ,‬הזמינו אותו לדין יחד עמי‪ ,‬הוא שלח מכתב בו אמר‬
‫שאמסור את הכתר לרב יצחק‪ .‬אם יאמת את תוכן מכתבו האם עלי לשתוק או‬
‫אומר את האמת? הרב דיין אמר לי‪ ,‬אם אשתוק אעוות את הדין ושעלי לומר את‬
‫האמת‪ .‬אמרתי לו אבל יש להתחשב בכבודו של הרב‪ .‬ענה לי‪ ,‬כבודו של הרב‬
‫במקומו מונח‪ ,‬אך עלי לומר את האמת‪ .‬בבית־המשפט פגשתי ברב טאוויל‬
‫ואמרתי לו‪ ,‬שמעתי ששלחת מכתב‪ .‬ענה לי לפני שאסיים את דברי‪ ,‬נכון הטעו‬
‫אותי‪ .‬הייתי אצל הנשיא והודעתי לו שלא בקשתיך למסור את הכתר לאדם מסוים‪.‬‬
‫נפתחה ישיבת בית־הדין‪ ,‬קראו לרב טאוויל ראשון‪ ,‬שאלו אותו‪ .‬אימת את דברי‪.‬‬
‫הוציאו אותו מדלת צדדית‪ .‬אחרי שהלך קראו לי‪ ,‬ביקשו ממני סליחה והודיעו על‬
‫דחיית המשפט‪ .‬אמרתי להם שאין לי זמן להתרוצץ הלוך וחזור‪ .‬האיש שמסר לי‬
‫את הכתר הגיע ארצה‪ ,‬תזמנו את שנינו ביחד‪ ,‬בשתי מלים ניתן לסיים את הפרשה‪.‬‬
‫אמרו לי אין צורך‪ ,‬כבר עמדנו על האמת לאמיתה ומבקשים ממך סליחה‪ .‬הלכתי‬
‫לביתו של הנשיא‪ ,‬סיפרתי לו על ישיבת בית־הדין‪ .‬הייתי מתראה תדירות עם הרב‬
‫טאוויל עד שנסעתי לארצות־הברית‪ .‬אף פעם לא נגעה שיחתנו בעניין הכתר‪ .‬עד‬
‫היום לאחר ‪ 18‬שנים אף אחד לא העז לדבר איתי על הכתר שמסרתי אותו לנשיא‬
‫ללא כל תמורה‪ .‬הנשיא הודיע לי אז שהוא רוצה לעשות העתקים מן הכתר‪ ,‬אך לא‬
‫אמר לי שמתכוון למכור העתקים אלה‪ .‬הוא הוסיף שישלח לי ולילדי העתקים‬

‫הימנו‪.‬‬
‫הנשיא סיפר לי שהוא ידע על הכתר מעשה ידיו של עזרא הסופר‪ ,‬עוד בזמן‬
‫שלמד בבית־הספר‪ ,‬שמע אודותיו‪ .‬ביחד עם בן־גוריון לפני שלוש שנים‪ ,‬ביקשו‬
‫מהנשיא אייזנהאור להתערב אצל הסורים כדי להצילו‪ .‬אייזנהאור שעה לבקשתם‪,‬‬
‫ניהל מו״מ עם הסורים משך שנתיים אך לא הסכימו‪ .‬בין היתר הציע להם ‪ 3‬מיליוני‬
‫דולרים‪ .‬סירבו להצעתו‪ .‬כשנשיא ארצות־הברית הודיע לו ולבן־גוריון על סירובם‬
‫של הסורים‪ ,‬חידשנו את בקשתנו והצענו להכפיל את הסכום ולהעמידו על שישה‬
‫מיליוני דולר‪ .‬גם הצעה זו סירבו לקבלה‪ .‬הנשיא הוסיף‪ :‬את האמת‪ ,‬אני לא יודע‬
‫מה לומר‪ .‬חלמתי לראות את הכתר והנה אתה בא ומוסר לי אותו ללא תמורה‪,‬‬

‫ברוך מחזיר אבידה לבעליה‪.‬‬

‫‪86‬‬