Page 104 - Ha Keter
P. 104
פרק שישי
על רקע גדולה זו ,בעולם היהודי דאז ,מובנת ההחלטה והבחירה לשכן בקהילת חלב את
הכתר הקדוש.
אם נוסיף לכך שקהילה זו היתה מבצר לתלמידיו של הרמב״ם ,לצאצאיו ולכל תומכי
דעותיו ,נבין מדוע הגיע אליה ר׳ דוד נכד נינו של הרמב״ם ׳נגיד הנגידים׳ במצרים
ו׳ראש ישיבתה של תורה׳ .רבים תוהים מה גרם ליציאתו של רבי דוד ממצרים ,בה הגיע
לדרגת ראש וראשון בזכות אבות ובזכות עצמו ,ומה הביא אותולארם־צובה .אם נכונה
הסברה שהעליתי ,הרי שמצאנו לפחות את התשובה לסיפא .שבא לשם עם הרבה כתבי־
יד חשובים ויקרים — אפשר זו עובדה העומדת לעצמה ואפשר גם זו סיבה ליציאתו
ממצרים ולבואו לאר״ץ .שהכתר היה בין הכתבים הללו — נראה לי קרוב לוודאי.
משהובא אליה למשמרת גדלה חשיבותה של הקהילה בעיני עצמה ובעיני זולתה.
מני אז היתה חלב עיר הכתר .אמור מעתה ,גאוותה של הקהילה ,לא רק על האוצר
שבידיה היתה ,אלא על כך שבזכות סגולותיה נבחרה היא מכל קהילות ישראל ,שבארץ
ושבחוצה ל א ח ,לשמור על הנכס היחיד והמיוחד ,היקר לכל עם ישראל.
הגאווה על הכתר ועל הבחירה בקהילה לשמרו ,היא מרכיב חשוב ,לעניות דעתי,
בלוקאל־פטריוטיזם שהזין ושימר את ייחודן של קהילות החלבים בתפוצות ,עצם
התופעה שקהילה זו יצרה לעצמה תפוצה משלה במאה ועשרים השנים האחרונות,
קהילות שקשריהן הפנימיים לקהילת האם ולקהילות האחיות חזקים מקשריהן לקהילות
יהודיות אשכנזיות או ספרדיות מעבר לרחוב ,תופעה זו אומרת דרשני .אין לי ספק
שלגאווה המקומית יש בזה חלק; ולכתר יש חלק בגאווה זו .לא ייפלא אפוא שספר
המתאר את הקהילה החלבית בפלאטבוש)ברוקלין ,ניו־יורק( ] [82מכיל נספח מפורט
על הכתר .אחד הביטויים לעניין המיוחד שמגלות קהילות אלו בכתר הוא הבקשה
שהגיעה למכון בן־צבי בשנת ,1983מטעם הארכיון הספרדי ),(Sephardic Archives
שבחסות המרכז הקהילתי הספרדי בברוקלין ,להציג שם את הכתר במשך חודשים
אחדים ׳בפני צאצאיה של אותה קהילה שלא מזמן הפקידה אותו בידיכם למשמרת׳.
׳העיון החלבי׳ הוא מושג שבעל־פה .רבים וטובים משתמשים בו ,אך לא הצלחתי
למצוא ניסוחו והגדרתו בכתובים .ראשיתו כנראה בדורות קדומים)אולי מימי ר׳ יוסף
בן יהודה אבן שמעון( ואחריתו בדרך העיון של החכמים הספרדים שעליה השפיע
ולחלק ממנה הפך .אך זהו נושא בפני עצמו.
שאלת הבעלות על הכתר ,אם מותר להשתמש בביטוי זה כלפי דבר שמטיבו הוא
הקדש ,התעוררה לראשונה כאשר יצא הכתר מן העיר ומידי הקהילה והגיע לירושלים.
לא מן הנמנע ששאלת הבעלות והחששות הנלווים אליה הם שדחו את הוצאתו מחלב
ומסוריה משנת 1947ועד ,1957שכן יהודים רבים עזבו במשך שנים אלה את סוריה ולא
שמענו על מחשבה או ניסיון להבריח עימם את הכתר .כשנמסר הכתר לידי מרדכי פחאם
להעבירו לאח־י שראל נאמר לו ,על־פי גירסת כמה מחכמי חלב ,למסור אותו לידי ר׳
82
