Page 181 - Ha Keter
P. 181
נספח שמיני
מכתבו של הרב עוזיאל
בן ציון מאיר חי עוזיאל
ראשון לציון ,הרב הראשי לישראל
ירושלם
ב״ה ,ירושלם ,י׳ בסיון תשי״ג
24.5.53
לכבוד
רחמו נחמד ,מילאנו; יצחק שלום ,ניו־יורק; צבי ויצמאן ,פריז; קהלת חלב;
קהלת בירות; מר סיאו שמאע ,בירות.
שלום וברכה ברוב חיבה,
מאז נודעתי על דבר הריסת בית הכנסת העתיק והקדמון אשר באר״ץ ועקירת הכתר ממקומו,
מידים נאמנות השומרות אותו כאשר ראיתי בעיני אז ,שהיה גנוז בארון הברזל כאוצר יקר,
ובאמת כך הוא ,כמו שנאמר :יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה .נתמלאתי חרדה
לגורלו של כתב יד יקר זה.
לפי מה שנודעתי הוא נתון עתה בידי איש נכרי וטמון במקום סודי .רוצה אני להניח שהנכרי
השומר אותו הוא איש נאמן ,אבל סוף סוף איננו אלא בן אדם חולף ,שגם בחייו עשוי לשנות את
דעתו במסיבות הזמנים .חוששני איפוא מאד שכתר זה יפול בחייו או אחרי מותו לידים זרות
אשר לא יהיה ביכולתנו להצילו מידם .אם כן כתר יקר זה שאבותינו ורבותינו עמלו להנחילו
לבני קהלתם כדי שיהיה מצוי ושמור בידי ישראל ,ילך חלילה לטמיון ,ואם החשנו עוד ומצאנו
עון.
שמעתי אומרים שבני קהילת אר״ץ יראים מלשלוח ידם בספר הקדוש הזה ,מפני האלה
הכתובה בו על כל מי שיזיז את הספר ממקומו .אבל עתה כיון שנעקר הכתר ממקומו ונוטל
מידים ששמרו אותו זהו פחד שוא ואסור להשאירו בחלב בידים זרות .אין כל ספק שכותבי
הכתר לא נתכוונו לכך ,ולהיפך דעתם ורצונם הוא שהכתר ישמר שמירה מעולה ונצחית בידי
ישראל .אם לא נעשה זאת הרי כלנו אחראים בפני השם נותן התורה ולפני כותבי הכתר שלא
עשינו מה שהיה בידינו לעשות כדי להצילו.
המקום הבטוח ביותר בשעה זו לשמירתו של הכתר ,שיהיה לנחלה לכל ישראל לדורות
עולם ,היא מדינת ישראל שקמה בעזרת ה׳ ושיש בידה לשמור אותו מכל משמר ובחרף נפש.
בהזדמנויות שונות אמרתי וגם כתבתי זאת.
ועתה שנקשרו הקשרים ונמצאו הדרכים להעברתו הבטוחה של הכתר לירושלים עיר
159
