Page 183 - Ha Keter

‫נספחים‬

‫נספח תשיעי‬

‫עדותו של חכם משה טאוויל‬

‫פגישה במכון בן־צבי ביום י״ז בחשון תשי״ט בחדר הנשיא‬

‫הרב משה טויל רבה של חלב‪ ,‬מר יוסף שמאע מירושלים‪.‬‬

‫לאחר יגיעה של שלוש שנים הצליח להגיע לישראל‪ .‬לא היו נותנים מקודם כל רשות לצאת‪.‬‬
‫עתה בכסף‪ .‬אפילו שנכנסו לקהיליה הערבית יש הבדל עם מצרים‪ .‬שם אין משלמים‪ .‬כל נפש‬
‫עליה ליתן ‪ 2000‬לי״ס אם הוא למטה מ־‪ 40‬ו־‪ 1000‬לי״ס אם למעלה מ־‪ .40‬לאשה אין צורך‬
‫בתשלום‪ .‬באים בדרך אדנה איסכנדרון יש בה ריכוזי צבא ואסור לסורי לעבור בה‪ .‬כל יהודי‬
‫חלב מוכנים לצאת ולהשאיר הכל‪ .‬העשירים כבר יצאו‪ ,‬נשארו העניים‪ .‬כל בעל־רכוש לא יצא‬

‫עד שיעביר רכושו רשמית לרשות הממשלה‪.‬‬
‫הכתר ניצל במקרה‪ .‬ההכרזה על החלוקה היתה ביום ר‪ .‬ביום א׳ לא הציקו לנו אלא הכריזו‬
‫לסגור כל העיר ולשבות‪ .‬והיהודים קיבלו על עצמם שלא לצאת מפתחי בתיהם‪ .‬ביום ב מן‬
‫הבקר ועד הצהריים נשלח צבא ליד ביהכ״נ בטענה שבאו לשמור‪ .‬סיאו שמאע ורחמו נחמד‬
‫הלכו אצל מושל חלב וראש המשטרה וביקשו שמירה מעולה מפני שההמון הוא משוסה‬
‫והובטח להם שכולם יוגנו ויישמרו‪ .‬מר שמאע אמר איני מאמין ונחמד האמין‪ .‬בצהריים‬
‫התאספו גויים רבים ליד ביה״כ ומכריזים פלסטין בלאדנה ויהוד כלאבנה‪ .‬והצבא מחריש‪.‬‬
‫אחה״צ התנפל ההמון על ביה״כ והרס והצבא מסייע להם הם כורעים וההמון עומד עליהם‬
‫ונכנס לביה״כ‪ .‬הרב טויל גר מול ביה״ב ג׳מלייה וראה הכל‪ .‬אחר חצי שעה נשרף הכל‪ .‬הוציאו‬
‫‪ 40‬ספרי תורה בחוץ ושרפו בחוץ בנפט ובשמן‪ .‬היהודים פחדו לצאת‪ ,‬כי אחת דתו להמית‪.‬‬
‫הממשלה הזהירה שלא להרוג‪ ,‬לשדוד ולהרוס רשאים‪ .‬זה היה ב־‪ 18‬בכסלו תש״ח‪ .‬נשרפו‬
‫לפחות ‪ 2000‬זוגות תפילין‪ .‬באותה שעה נשרפו כל בתי־הכנסת‪ ,‬ביהוד הגדולה‪ .‬גם בתי המדרש‬
‫שרפו‪ .‬כך היה עד הלילה‪ .‬נכנסו גם לדירות ועשו כן שדדו ושרפו‪ .‬עד‪ 1‬בלילה‪ .‬אם הכו יהודים‬
‫המשטרה הענישה‪ .‬אח״כ בא הצבא ופיזר ההמונים‪ .‬למחורת ראש המשטרה שהבטיח להגן בא‬
‫וראה את ההרס וחייך‪ .‬משנכנסו לבית הרב ההמונים התחננו בפניהם שלא יציקו וברחו‪ .‬לאחר‬
‫שנשרפו בתי־הכנסת באו אנשי צבא ושמרו את החורבות ולא נתנו ליהודים להכנס‪ .‬יום ג׳‬
‫בבקר‪ .‬באו ההמונים להשליש השריפה של בתיה״ב‪ .‬אשתו לקחה ס״ת והבריחה לבית אחר‪.‬‬
‫וזיר מדמשק בא לחלב היהודים שאלו אותו מדוע נעשה להם כך‪ .‬ענה שבירושלים שרפתם‬

‫ספרי־קודש‪ ,‬הרגתם תינוקות‪.‬‬
‫אחרי ‪ 3-2‬ימים הלך הרב‪ ,‬סיאו שמאע ונחמד אל ראיס א־גמהורייא — הנשיא‪ .‬אמר אני‬
‫מצטער מה שקרה לכם‪ ,‬לא ידענו על כך‪ ,‬שלחנו צבא לא תיארתי שיהיה בחלב דבר זה‪ ,‬חשבתי‬
‫אולי בדמשק‪ .‬שמח שלא נהרגו נפשות‪ .‬הרב אמר לו‪ :‬הם עשו עניינים יותר מנפשות‪ ,‬ס״ת‬
‫ותפילין שבהם שם הקב׳׳ה ושרפום לעינינו! פלא שמוסלמים מאמינים המודים בתורת אמת‬
‫יעשו זאת‪ .‬מה חטאו סה״ת‪ ,‬האם נלחמו עם ה׳י ונחמד משתיק אותו‪ .‬אמר הנשיא מה שנעשה‬

‫‪161‬‬