Page 188 - Ha Keter
P. 188

‫הכתר‬

‫הרב עטיה שלח לקאסוטו את תוצאות בדיקתו‪ .‬הוא עשה את הכתוב בסעיפים א‪ ,‬ב‪ ,‬ו־ד ולא‬
                                                                   ‫עשה את הכתוב בסעיף ג‪.‬‬

                                 ‫בעניין הפרשיות הפתוחות והסתומות כותב הרב עטיה‪:‬‬

‫פ׳ יתרו בכתר תורה מצאנו פ׳ כבד‪ .‬ולא תרצח‪ .‬ולא תנאף‪ .‬ולא תגנוב‪ .‬ולא תענה‪ .‬ולא‬
‫תחמד בית רעך‪ .‬ולא תחמד אשת רעך‪ .‬והם שבע וכולם סתומות — והרמב״ם ז״ל כתב‬
‫פרק ח׳ מהל׳ ס״ת וז״ל כבד לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמד כולם‬

                                                                ‫סתומות והם שש עכ״ל‬
‫עוד פ׳ כי תשא פרשת פסל לך בכתר תורה נמצאת סתומה והרמב״ם ז״ל שם כתב שהיא‬

                                                                                ‫פתוחה‪.‬‬
‫עוד בספר ויקרא פ׳ צו וידבר ה׳ אל משה לאמר‪ .‬זה קרבן אהרן ובניו‪ .‬וידבר דדבר אל‬
‫אהרן‪ .‬וזאת תורת האשם‪ .‬וזאת תורת זבח‪ .‬וידבר דדבר אל בני ישראל המקריב‪ .‬וידבר‬
‫רקח את אהרן כולן פתוחות והן שש‪ .‬כן כתב הרמב״ם‪ .‬ובכתר נמצא עוד פרשה יתירה‬
‫והיא וידבר רכל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו והיא פתוחה‪ .‬והרב כ״מ ז״ל שם כתב‬

            ‫שמצא במקצת ספרי רבינו שכתוב שהם שבע והוא העיד דצ״ל והם שש‬

‫נמצאו אם כן לקאסוטו ארבע אי התאמות בין הרמב״ם לכתר‪ :‬שלוש פרשיות שציין‬
                                      ‫הרב עטיה‪ ,‬ועניין שורות האזינו שמצא בעצמו‪.‬‬

‫ברשימות שערך קאסוטו אחר־כך )סימנן ת‪ (3‬הוא משווה את פרשיות דפוס‬
‫לעטעריס‪ ,‬כתב־יד )כנראה ‪ (Heb 4°432‬ופרשיות הרמב״ם‪ ,‬ומסמן את אי־ההתאמות שבין‬

                                                                              ‫הרמב״ם לכתר‪.‬‬

                                      ‫לגבי עשרת הדברות שבספר שמות כותב קאסוטו‪:‬‬

‫שמות כ ‪ — 17‬לפי רמב״ם אין דבר‪ .‬כת״י לנינגרד רווח של שתים שלש אותיות ואולי כך‬
‫גם על פי אר״ץ‪ .‬בכת״י לונדון ]‪ Or. 4445‬י‪.‬ע‪ [.‬הרווח הוא אמנם קטן אבל כך רגיל אותו‬

                                       ‫כ״י לסמן את הסתומה מפני ששורותיו קצרות‪.‬‬

‫כלומר‪ :‬קאסוטו סבר שהרווח הקטן בכתב־יד לנינגרד במקום זה אינו נחשב לפרשה‪ .‬את הכתר‬
‫לא בדק קאסוטו בעצמו‪ ,‬ועל כן לא ידע מהו גודל הרווח שם‪ .‬מכאן הלשון ׳אולי כך גם על פי‬
‫אר״ץ׳‪ .‬בפירושו לספר שמות הולך קאסוטו על־פי סברה זו וכותב ]עמ׳ ‪ : [174‬׳בכתבי היד‬
‫שיצאו מבית המדרש של בן אשר מסומן בין שני לא תחמד רווח קטן‪ ,‬דומה כמעט לזה של‬
‫פרשה סתומה׳‪ .‬באנציקלופדיה המקראית‪ ,‬בערך ׳דברות‪ ,‬עשרת־׳ שהתפרסם אחרי מות‬

                                          ‫קאסוטו‪ ,‬הוא נוקט לשון מדוייקת ומפורטת יותר‪:‬‬

‫ההפסק של פרשה סתומה הנמצא בכתבי יד אחדים )גם בכתב יד המפורסם שבחלב(‬
‫אחר ׳לא תחמד בית רעך׳‪ ,‬והנראה כמחלק את לא תחמוד לשניים‪ ,‬אינו נכון לפי הרמב״ם‬

                                         ‫ואינו נמצא בכ״י לנינגרד ]כרך ב׳ עמ׳ ‪.[595‬‬

‫קאסוטו גמר כאן בדעתו‪ :‬בכתר יש פרשה)כעדות הרב עטיה(‪ ,‬ובכתב־יד לנינגרד אין)כדע ת‬
                                                         ‫קאסוטו שהרווח הקטן אינו נחשב(‪.‬‬

                                                        ‫בהמשך רשימותיו כותב קאסוטו‪:‬‬

                                                                                                         ‫‪166‬‬
   183   184   185   186   187   188   189   190   191   192   193