Page 190 - Ha Keter

‫הכתר‬

‫כתבי־היד החשובים של ׳משנה תור ה‪ /‬שתי סתירות־לכאורה שבין הרמב״ם לכתר יושבו על‬
‫סמך בדיקה זו‪ ,‬ופנקובר מנסה לחזק את המסורת שהרמב״ם סמך על הכתר‪ ,‬כשהוא מצביע על‬
‫שתי פרשיות המצויות בכל כתבי־היד החשובים של התנ״ך‪ ,‬אך מו שמטות על־ידי הרמב״ם‪.‬‬

‫לגבי אחת מהן‪ 7‬יש עדות מפור שת שבכתר לא היתה פרשה ב אותו מקום‪.‬‬
‫מכל אלה עולה‪ :‬אי־ההתאמות שמצא קאסוטו בעניין שירת האזינו ובעניין ׳לא תהמר אשת‬
‫רעך׳ — הן מדומות בלבד‪ .‬גושן־גוטשטיין הראה את התאמת כתבי־היד הטובים של ׳משנה‬
‫תורה׳ לכתר בעניין שירת האזינו‪ ,‬ופנקובר עמד על ההתאמה בעניין פרשה סתומה ב׳לא תהמר‬
‫אשת רעך׳‪ .‬בשני המקרים‪ ,‬נוסח הרמב״ם המקורי שונ ה ב מ ה ל ך ה דו רו ת בשל מסורות‬
‫אחרות שרווחו בישראל‪ .‬תומכי מסורות אלו ׳תיקנו׳ והגיהו את נוסח הרמב״ם‪ ,‬והתאימוהו‬

‫למסורת הנקוטה בידם‪.‬‬
‫לעומת זה‪ ,‬שתי אי־התאמות אחרות ב מקו מן עומדות‪ .‬פרשת ׳פסל ל ך׳) ש מו ת לד א( היא‬
‫סתומה בכתר‪ ,‬כפי שמעיד הרב עטיה‪ .‬בדקתי את ששת כתבי־היד של ׳משנה תורה׳ שבחר‬
‫פנקובר ב מ חקרו כמהימנים ביותר‪ ,‬ובכולם נאמר שפרשה זו פ תו ח ה‪ 8.‬בין כתבי־יד אלה נמצא‬

‫גם כתב־היד המפורסם אוקספורד הנטינגטון ‪ ,80‬שהרמב״ם אישר אותו ב ח תי מ ת ידו‪.‬‬
‫עניין הפרשה בספר ויקרא פרק ז נבדק על־ידי פנקובר ב מ א מרו הנזכר‪ 9.‬מבדיקת כתבי־היד‬
‫של הרמב״ם עולה שהרמב״ם מנה בין שש פרשיות פתוחות רצופות בספר ויקרא את ׳וידבר‬
‫וכר דבר אל בני ישראל׳‪ 10.‬ניסוח זה הוא דו־מ שמעי‪ ,‬שכן בפרק ז בספר ויקרא מופיעה פעמיים‬
‫הפתיחה ׳וידבר ה׳ אל משה לאמר דבר אל בני ישראל לאמר׳‪ .‬בפעם הראשונה — בפסוק כב‬

‫— ההמשך הוא ׳כל חלב׳‪ ,‬ובשנייה — בפסוק כח — ההמשך הוא ׳המקריב׳‪.‬‬
‫דברי הרמב״ם הם אפוא דו־משמעיים‪ ,‬כי לא ברור לאיזו פרשה מן השתיים כיוון‪ .‬נחלקו‬
‫עדות ישראל בפירוש דברי הרמב״ם‪ .‬האשכנזים והספרדים פירשו שיש פרשה פתוחה בפסוק‬
‫כח ׳המקריב׳‪ ,‬ואילו בפסוק כב אין פרשה כלל‪ ,‬ואילו במסורת התימנים יש פרשה פתוחה‬

‫בפסוק כב‪ ,‬ובפסוק כח אין פרשה כלל‪.‬‬
‫פנקובר עומד על כך שדברי הרמב״ם בעניין זה הם חריגים‪ .‬זהו המקרה היחיד בתורה שבו‬
‫הפסוק ׳וידבר ה׳ אל משה לאמר׳ אינו נמצא בראש פרשה‪ .‬כל שבעים) ! ( הפסוקים הדומים לו‬
‫פותחים פרשה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬כתבי־היד הקדומים של המקרא מתקופת בעלי המסורה מסמנים‬
‫פרשה גם בפסוק כב וגם בפסוק כח‪ .‬״ עתה נודע לנו שאף בכתר סומנה פרשה פתוחה בכל אחד‬

‫משני המקומות‪.‬‬

‫‪ 7‬דברים כז כ‪ .‬על הפרשה השנייה‪ ,‬ויקרא ז כב‪ ,‬ראה להלן‪.‬‬
‫‪ 8‬כתבי־היד הם‪Ox. Hunt. 80 = M1; Budapest Kaufmann 77 = M2; B.M. Harley 5698 = M3; Ox. :‬‬

‫‪Can. Or. 78 = M5; Ox. Seld. Arch. B2 = M6‬‬
‫בכתב־יד ‪ Vatican 172 = M4‬חסר דף זה מן הצילום‪ .‬בכתבי־היד ‪ m i m 2‬נשמטה פרשה‪ .‬נאמר בהם‪:‬‬
‫׳ויאמר משה )לג יב(‪] .‬חסר ויאמר ה׳ אל משה גם)לג יז([‪.‬ויאמר ה׳ אל משה פסל)לד‪ ,‬א(‪ .‬ויאמר ה׳‬
‫אל משה כתב )לד כז(‪] .‬המלה ׳כתב׳ נמצאת רק ב־‪ .(>11‬ארבעתן פתוחות׳‪ .‬בכתב־יד ‪ M1‬הושלם‬

‫החסר בשוליים‪ .‬מכל מקום אין קשר בין השמטה זו לפרשה הנדונה אצלנו‪.‬‬
‫‪ 9‬ביבליוגרפיה‪ ,87 ,‬עמ׳ ‪.95‬‬

‫‪ 10‬ארבע הפרשות הקודמות הן ו יב; ו יז; ז א; ז יא‪ .‬הפרשה שאחר־כך היא ח א‪.‬‬
‫‪ 11‬פנקוברבדק את ב = ‪ ;b.m Or. 4445‬ל = ‪ B19a‬לנינגרד; ל‪ ;B17 = 1‬ל‪ ;B10 = 3‬ל‪ ^ 85 = 16‬ש =‬

‫ששון ‪ — 507‬כיום י־ם ‪5702‬ס‪ ;24‬ש‪ = 1‬לשעבר ששון ‪.1053‬‬

‫‪168‬‬