Page 52 - Ha Keter
P. 52
פרק שני
הכתר מתאים לרשימת בן אשר ב־ 94%ואילו כל כתבי־היד האחרים מתאימים פחות.
באותם מקרים בודדים שהכתר אינו מתאים לרשימת החילופים ,ייתכן שהטעות היא
במוסרי הרשימות ,שלא דייקו במסירת מסורת בן אשר.
שיטת הגעיות בכתר לא נשתמרה במשך הדורות .געיות רבות נוספו בתנ״ך ואחרות
הושמטו ,וכך נשתנתה השיטה כולה .רק מחקר הכתר בדורנו מאפשר לנו להכיר את
שיטת הגעיות המקורית של בעלי המסורה.
הדברים הללו נראים בעיני הקורא מן השורה כזוטות ,אך בעיני החוקרים
והמדקדקים אלו הן תגליות מרעישות .נסתפק בעוד שתי דוגמאות שיבהירו לנו מה ניתן
ללמוד מהכתר בשאלות הניקוד .תופעה מיוחדת של ניקוד נמצאת ב׳כתר׳ :חטף־חיריק.
כל המצוי אצל הניקוד העברי יודע ששלושה חטפים יש בו? חטף־פתח ,חטף־קמץ
וחטף־סגול .והנה אנו מוצאים בכתר גם חטף־חיריק בחמישה מקומות .למשל )ראה
תצלום( במלה ׳השחיתו׳ .אין כאן טעות בניקוד .ספרות המסורה מעידה בפירוש
שבמלה זו ובמלים דומות )שווא לפני גרונית בחיריק( יש לקרוא את השווא בתנועה
הדומה לחיריק .אולם ה סי מון ב ח ט ף־ חי רי ק הוא נדיר מאוד בכתבי־היד ] ,57עמ׳
.[21
חטף חיריק )תהלים יד ,א(
הדוגמה השנייה .אנו מוצאים בכתר ניקוד כפול של פתח וקמץ באותה מלה ותחת
אותה אות .במלים ׳על פני׳ ׳מתחת׳ שבעשרת הדברות .תופעה זו מוכרת גם מכתבי־יד
— T־־־ T
אחרים ומצויה בחלק מן הדפוסים .מה הסיבה לדבר? שתי דרכי קריאה לעשרת
הדברות :׳הטעם העליון׳ ו׳הטעם התחתון׳ .בדרך הראשונה כל דיבר מן הדברות נקרא
כפסוק לעצמו ,בין אם הוא קצר מאוד וכולל שתי מלים בלבד)למ של ׳לא תגניב׳( ,ובין
אם הוא ארוך מאד )כמו מצוות שבת( .בדרך השנייה מחלקים את הדברות לפסוקים
בעלי אורך רגיל.
30
