Page 50 - Ha Keter
P. 50
פרק שני
התיבות שלהם ׳טעמי אמ״ת׳ .טעמי אמ״ת מורכבים יותר ומגוונים יותר .כאשר אומרים
סתם טעמי־המקרא מתכוונים לטעמי כ״א הספרים .הקריאה בטעמים אינה רק עניין
מוסיקאלי ,כפי שנהוג לחשוב .תכליתם של הטעמים היתה בעיקר הבהרת הטקסט
והבנתו .המוסיקה תלויה בתוכן ומשרתת אותו .אותם הטעמים משמשים בפי עדנת
שונות בצורות מוסיקאליות שונות.
׳ספר דקדוקי הטעמים׳ של אהרן בן אשר הוא אחד המקורות העתיקים והמוסמכים
לנושא זה .הספר ,הידוע גם בשם ׳מחברת בן אשר׳ ,מרכז בלשון מחורזת כללי דקדוק
של בעלי המסורה .אחד מגדולי החוקרים המודרניים בדרך פיסוק הטעמים הוא ויליאם
ויקס האנגלי שספריו ומפעליו יוזכרו בפרקים הבאים.
קריאת המקרא בטעמים קדמה לרישום הטעמים בכתב .רישום הטעמים נזכר
לראשונה במאה התשיעית ,יחד עם סימני הניקוד ,אך ההנחה המקובלת היא שניקוד
וטעמים הותקנו כבר סמוך לזמן חתימת התלמוד הבבלי ,עוד במאה השביעית.
הטעמים מתחלקים לשני סוגים :מפסיקים ומשרתים .המפסיקים ,מלבד היותם סימני
נגינה ,מבטאים גם חלוקה פנימית של הפסוקים .חלוקה זו מקבילה לסימני הפיסוק
הנהוגים בימינו ,ואף עולה על סימני הפיסוק במידת הדיוק והפירוט שבה .הטעמים
המשרתים מבטאים את המנגינה המיוחדת שבה נקרא המקרא .הם רבים ומגוונים,
והכללים שלפיהם ניתן כל טעם הם רבים ומסועפים.
כללים רבים של טעמי המקרא נתגלו ונתבארו בעזרת ה׳כתר׳ .נפרט רק דוגמה אחת :
בכתר ארם־צובה מצא ישראל ייבין טעם אחד ,שנשכח במשך הדורות ] ,57עמ׳ .[333
נתבונן אפוא בצילום הכתר במזמור צ׳ בתהלים .הטעם המסומן מתחת למלה ׳אלף׳
)בשורה השישית במזמור( צורתו ״ והוא נקרא ׳גלגל׳ על שם צורתו .בדפוסי התנ״ך
נמצא אותו טעם בדיוק גם מתחת למילה ׳למשה׳ בראש המזמור ,וגם לו קראו ׳גלגל׳
)ראה למשל בתנ״ך קורן( .אך אם נתבונן בכתר נראה שצורת הטעם במלה זו שונה.v :
ייבין כינה טעם זה בשם ׳ א תנ ח ה פו ך׳ ,ובכך החזיר את המסורת העתיקה לקדמותה
גלגל בא לפני הטעם ׳פזר׳ ,ואילו ׳אתנח הפוך׳ לפני הטעם הנקרא ׳עולה ויורד׳.
ועוד כמה וכמה דברים למדנו מאז שהגיע הכתר לידינו .הרי כמה דוגמאות .המצוי
בבתי־כנסיות בימי חג ,שקורין בהם את ההלל ,ומטה אוזנו לקריאת הקוראים
המדקדקים בלשונם ,יבחין בהבדל בקריאת הפסוקים :׳אנא ה׳ הושיעה נא׳ ׳אנא ה׳
הצליחה נא׳ .המלה ׳הושיעה׳ נקראת בהטעמה מלעיל ,ואילו מקבילתה ׳הצליחה׳ —
במלרע.
במספר קהילות המבחינות בהגיה בדגש ,אפשר לשמוע שהמלה ׳נא׳ במשפט
הראשון פותחת בנון דגושה ,ואילו ׳נא׳ שבמשפט השני נהגית כרגיל בלא דגש .אך
מבדיקה בכתר ארם־צובה מתברר ,שהבחנה זו ,הנחשבת סמל לדיוק בקריאה ,אינה
במקומה .הרב ברויאר ] ,19עמ׳ [43הראה שמקורה בפירוש לא נכון של הערות
28
