Page 50 - Ha Keter
P. 50

‫פרק שני‬

‫התיבות שלהם ׳טעמי אמ״ת׳‪ .‬טעמי אמ״ת מורכבים יותר ומגוונים יותר‪ .‬כאשר אומרים‬
‫סתם טעמי־המקרא מתכוונים לטעמי כ״א הספרים‪ .‬הקריאה בטעמים אינה רק עניין‬
‫מוסיקאלי‪ ,‬כפי שנהוג לחשוב‪ .‬תכליתם של הטעמים היתה בעיקר הבהרת הטקסט‬
‫והבנתו‪ .‬המוסיקה תלויה בתוכן ומשרתת אותו‪ .‬אותם הטעמים משמשים בפי עדנת‬

                                                       ‫שונות בצורות מוסיקאליות שונות‪.‬‬
‫׳ספר דקדוקי הטעמים׳ של אהרן בן אשר הוא אחד המקורות העתיקים והמוסמכים‬
‫לנושא זה‪ .‬הספר‪ ,‬הידוע גם בשם ׳מחברת בן אשר׳‪ ,‬מרכז בלשון מחורזת כללי דקדוק‬
‫של בעלי המסורה‪ .‬אחד מגדולי החוקרים המודרניים בדרך פיסוק הטעמים הוא ויליאם‬

                                 ‫ויקס האנגלי שספריו ומפעליו יוזכרו בפרקים הבאים‪.‬‬
‫קריאת המקרא בטעמים קדמה לרישום הטעמים בכתב‪ .‬רישום הטעמים נזכר‬
‫לראשונה במאה התשיעית‪ ,‬יחד עם סימני הניקוד‪ ,‬אך ההנחה המקובלת היא שניקוד‬

    ‫וטעמים הותקנו כבר סמוך לזמן חתימת התלמוד הבבלי‪ ,‬עוד במאה השביעית‪.‬‬
‫הטעמים מתחלקים לשני סוגים ‪ :‬מפסיקים ומשרתים‪ .‬המפסיקים‪ ,‬מלבד היותם סימני‬
‫נגינה‪ ,‬מבטאים גם חלוקה פנימית של הפסוקים‪ .‬חלוקה זו מקבילה לסימני הפיסוק‬
‫הנהוגים בימינו‪ ,‬ואף עולה על סימני הפיסוק במידת הדיוק והפירוט שבה‪ .‬הטעמים‬
‫המשרתים מבטאים את המנגינה המיוחדת שבה נקרא המקרא‪ .‬הם רבים ומגוונים‪,‬‬

                                  ‫והכללים שלפיהם ניתן כל טעם הם רבים ומסועפים‪.‬‬
‫כללים רבים של טעמי המקרא נתגלו ונתבארו בעזרת ה׳כתר׳‪ .‬נפרט רק דוגמה אחת ‪:‬‬
‫בכתר ארם־צובה מצא ישראל ייבין טעם אחד‪ ,‬שנשכח במשך הדורות ]‪ ,57‬עמ׳ ‪.[333‬‬
‫נתבונן אפוא בצילום הכתר במזמור צ׳ בתהלים‪ .‬הטעם המסומן מתחת למלה ׳אלף׳‬
‫)בשורה השישית במזמור( צורתו ״ והוא נקרא ׳גלגל׳ על שם צורתו‪ .‬בדפוסי התנ״ך‬
‫נמצא אותו טעם בדיוק גם מתחת למילה ׳למשה׳ בראש המזמור‪ ,‬וגם לו קראו ׳גלגל׳‬
‫)ראה למשל בתנ״ך קורן(‪ .‬אך אם נתבונן בכתר נראה שצורת הטעם במלה זו שונה‪.v :‬‬
‫ייבין כינה טעם זה בשם ׳ א תנ ח ה פו ך׳‪ ,‬ובכך החזיר את המסורת העתיקה לקדמותה‬

  ‫גלגל בא לפני הטעם ׳פזר׳‪ ,‬ואילו ׳אתנח הפוך׳ לפני הטעם הנקרא ׳עולה ויורד׳‪.‬‬
‫ועוד כמה וכמה דברים למדנו מאז שהגיע הכתר לידינו‪ .‬הרי כמה דוגמאות‪ .‬המצוי‬
‫בבתי־כנסיות בימי חג‪ ,‬שקורין בהם את ההלל‪ ,‬ומטה אוזנו לקריאת הקוראים‬
‫המדקדקים בלשונם‪ ,‬יבחין בהבדל בקריאת הפסוקים‪ :‬׳אנא ה׳ הושיעה נא׳ ׳אנא ה׳‬
‫הצליחה נא׳‪ .‬המלה ׳הושיעה׳ נקראת בהטעמה מלעיל‪ ,‬ואילו מקבילתה ׳הצליחה׳ —‬

                                                                                      ‫במלרע‪.‬‬
‫במספר קהילות המבחינות בהגיה בדגש‪ ,‬אפשר לשמוע שהמלה ׳נא׳ במשפט‬
‫הראשון פותחת בנון דגושה‪ ,‬ואילו ׳נא׳ שבמשפט השני נהגית כרגיל בלא דגש‪ .‬אך‬
‫מבדיקה בכתר ארם־צובה מתברר‪ ,‬שהבחנה זו‪ ,‬הנחשבת סמל לדיוק בקריאה‪ ,‬אינה‬
‫במקומה‪ .‬הרב ברויאר ]‪ ,19‬עמ׳ ‪ [43‬הראה שמקורה בפירוש לא נכון של הערות‬

                                                                                                          ‫‪28‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55