Page 10 - etmol 51

‫והודיע לקרן בלונדון‪ :‬״יום אחד עוד‬ ‫הם הלכו לשיח׳ עלי דיאב‪ ,‬ראש שבט‬ ‫שיכול להעיד על שיטה בת ימינו של‬
‫תודו לי על כך‪.‬״‬ ‫עדואן בעבר הירדן‪ ,‬אשר ממנו רכש‬ ‫ייצור ב״סדרות״‪ .‬הספקות באנגליה‬
‫שפירא כלים‪ .‬ואכן‪ ,‬הבדווים הביאו‬ ‫רבו‪ .‬שפירא סיפר‪ ,‬שהחרסים הללו היו‬
‫בגרמניה ראו בהודעת המשלחת אי­‬ ‫אותם לאל״עלה‪ ,‬לחשבון ולדיבון‪,‬‬ ‫ידועים קודם‪ ,‬והיו נשלחים בשיירות״‬
‫שור סופי למהימנות הכלים‪ .‬שפירא‬ ‫ובחפירה שערכו שם‪ ,‬מצאו כלים דו­‬ ‫גמלים כדי להשתמש בהם )טחונים‬
‫נעשה סוכן רשמי של ממשלת פרוסיה‪,‬‬ ‫מים‪ .‬בדיבון הראה להם שיח׳ אחד‬ ‫ומרוסקים( בתעשיית המלט בביירות‪.‬‬
‫והקיסר רכש אף הוא מכליו‪ .‬כדי להת­‬ ‫גומחת״סלע ובה ציור גדול של עשתו­‬ ‫בדיבון מצאו בדווים כלים שלמים‪ ,‬ולא­‬
‫גבר על ספקות האנגלים יצא שפירא‬ ‫רת‪ ,‬שעל כובעה מזדקרות קרניים‪ .‬על‬ ‫חר שנודע לו על כך ‪ -‬סיפר שפירא ‪-‬‬
‫למואב עם ד״ר צ׳פלין והביא בין היתר‬ ‫אבן בגבעה שמעל הגומחה היו חרותות‬ ‫החל לרכשם באמצעות שליח ערבי‪.‬‬
‫צלמיות תרפים הנזכרים במקרא‪ .‬אחד‬ ‫אותיות פיניקיות‪ .‬במידבא מצאו אבן‬ ‫כעבור ארבעה חודשים החליט ללכת‬
‫מתרפים אלה היה מחרם שחור באורך‬ ‫גרניט‪ ,‬שעליה ציור שמש וירח‪ ,‬מוקפים‬ ‫בלוויית שני גרמנים תושבי ירושלים‪,‬‬
‫מטר בערך‪ ,‬עם קרניים וזקן מטיפוס‬ ‫בחמישה ירחים‪ .‬המשלחת הביאה ‪30‬״‬ ‫הכומר ווסר ודינסברג‪ ,‬כדי לחשוף במו‬
‫מצרי‪ .‬על החרס היו שתי כתובות‬ ‫‪ 40‬פריטים‪ ,‬וכולם הועתקו על‪-‬ידי‬ ‫ידיהם כלים באתרים‪ ,‬ובדרך זו לשים‬
‫פיניקיות בנות ‪7‬״‪ 10‬שורות‪ ,‬צבועות‬ ‫קונדר‪ ,‬שעתה גילה התלהבות של ממש‬
‫קץ לטענות כל המפקפקים‪.‬‬
‫בצבעי אדמה משונים‪.‬‬

‫קלארמון־גאנו חוקר‬ ‫קונדור מצייר את כלי־החרס ״המואביים״‬

‫בתחילת ‪ 1874‬הופיע בירושלים‬ ‫‪COILECTJOM‬‬
‫קלארמון״גאנו‪ ,‬מי שהיה קונסול צרפת‬
‫בירושלים‪ ,‬ארכיאולוג וחוקר״שדה‬
‫מובהק ומבריק‪ .‬כמה שנים קודם לכן‬
‫היה מעורב בפיענוח כתובת מישע‪,‬‬
‫לאחר שנופצה בידי בדווים חובבי‪-‬‬
‫ממון‪ .‬אותו זמן היה לו קשר עם צייר‬
‫מזכרות וקדר ירושלמי בשם סלים אל‪-‬‬
‫קארי‪ ,‬אשר כתב בשבילו‪ ,‬לפי בקשתו‪,‬‬
‫שלוש שורות מכתובת מישע‪ .‬הצרפתי‬

‫שמר בידיו דוגמת כתב זו‪.‬‬
‫כשפירסמו הגרמנים את דבר הגילוי‪,‬‬
‫עלה החשד בליבו שמדובר כאן בזיוף‪,‬‬
‫וכשהגיעו הצילומים ללונדון‪ ,‬היה בטוח‬
‫בכך‪ .‬הוא נסע לברלין לראות את האו­‬
‫סף‪ ,‬הגיע לירושלים וערך ״מיבצע‬
‫בלשי״‪ ,‬עימת את סלים ועם קדרים אח­‬
‫רים‪ ,‬החתים אנשים על הודאות בקונסו­‬
‫ליה הגרמנית ופירסם דוח קטלני‪ .‬לדע­‬
‫תו‪ ,‬אין באוסף אף פריט אמיתי אחד‪.‬‬
‫הטין ששימש לייצור הכלים הוא אותו‬
‫חומר‪ ,‬שקדרים בירושלים משתמשים‬
‫בו כיום‪ ,‬וניכר בכלים‪ ,‬שזה״מקרוב‬
‫נצרפו‪ .‬הוא לא האשים את שפירא‪ ,‬אלא‬
‫את הקדר סלים‪ .‬הוא הוכיח‪ ,‬על״סמך‬
‫דוגמת כתב״היד של סלים שהיתה בידו‬
‫‪ -‬שהכתובות זהות לאלה שסלים עצמו‬
‫העתיק מכתובת מישע‪ ,‬וחרתן ללא מובן‬

‫על כלי החרס‪.‬‬
‫קלארמון״גאנו הוכיח‪ ,‬שלמעשה‬
‫הובילו הבדווים את הגרמנים למקומות‬
‫״גילוייהם״ והטעו אותם‪ .‬פרופ׳ שול‪-‬‬
‫טמן‪ ,‬מחשובי החוקרים בגרמניה‪ ,‬פיר״‬
‫סם באפריל ‪ 1874‬מאמר חריף מאוד‬
‫נגד קלארמון״גאנו בשם ״שוביניזם‬
‫בארכיאולוגיה״‪ ,‬ברמזו שההתנגדות‬
‫מקורה בקנאת הצרפתים ו״עשיית‪-‬‬
‫חשבונות״ עם הגרמנים‪ .‬קלארמון״גאנו‬
‫לא טמן ידו בצלחת והשיב לחורפו‪,‬‬
‫שהאנשים המוזכרים היו מעורבים גם‬
‫בניסיון זיוף ״כלי בית המקדש״‪ ,‬שעל‬
‫אחד מהם היה כתוב לא״פחות מאשר‬

‫״עבד ה׳ דוד המלך״‪.‬‬
‫במשך שנים נמשכו הוויכוחים‬
‫והמחלוקות‪ ,‬ורק ב״‪ 1878‬הושם להם‬

‫‪10‬‬