Page 32 - עתמול 267
P. 32
בית הכנסת הישן בחוסט ,מאה ( 19המרכז לאמנות יהודית) הגלויה כוללת 678מילים (לא כולל הכתובת) .את תאריך שליחת
הגלויה ניתן לקבוע על ידי כותרת המכתב במשולב עם תאריך
חוסט חלקי של חותמת הדואר .התאריך המלא הוא :יום שני לפרשת צו,
ז' בניסן תרצ"ו ( .)30.3.1936יעקב היה בן 20בעת כתיבת הגלויה.
חוסט היא אחת הערים המרכזיות ברוסיה הקרפטית ,שמהווה היום חלק
מאוקראינה .היא שוכנת על גדות נהר טיסה בין טרנסילבניה לגליציה ,באזור תלמיד ישיבה ואוטודידקט
יערות ,בוסתנים ושטחי מרעה .השלטון בחבל כולו החליף ידיים רבות יעקב רוזנפלד נולד בחוסט ב־ .1916כיתר הבנים במשפחתו הוא
במהלך ההיסטוריה ,ובמאה העשרים הספיק לעבור משלטון אוסטרו־ למד ב"חיידר" ובגיל ,18אחרי שלמד במספר ישיבות ,נסע ללמוד
הונגרי ,לשלטון רומני ,צ'כוסלובקי ולבסוף ,אחרי מלחמת העולם השנייה, בישיבת הרב יששכר שלמה טייכטהל בעיר פישטשן .כמקובל
לשלטון אוקראיני .בין שתי מלחמות העולם היה החבל חלק מהדמוקרטיה בעולם הישיבות ,הנושאים הנלמדים היו לימודי
הצ'כוסלובקית הצעירה ,ששלטונה הכיר בייחודן התרבותי של כל קבוצות
האוכלוסייה והקהילות הדתיות הרבות בשטחה ,העניק להן חופש ושוויון קודש ושפת הלימוד הייתה יידיש.
יעקב רוזנפלד ,היה חביב במיוחד על ראש
פוליטי והפך את חוסט לעיר מחוז. הישיבה ,הרב טייכטהל ,שביטא זאת
אומנם רוב אוכלוסיית חוסט הייתה רותנית (אוקראינית) אך היו בה גם באחת מתשובותיו בספר "משנה שכיר":
הונגרים ,רומנים ,גרמנים ,צ'כים ויהודים ממגוון רחב של זרמים וקהילות. "לכבוד תלמידי החביב הבחור המופלג
חלק מאוכלוסייתה היהודית של חוסט היה מ"חוג החתם סופר" .הפעילות חו"ש [חרוץ ושנון] מר יעקב רוזנפלד נ"י [נרו
של אנשי חוג זה התרכזה סביב הישיבה ,שחידש הרב ישראל דושינסקי
ב־ 1921והפכה לגדולה במחוז .לקראת סוף שנות ה־ 30התרחבה גם יאיר] בקהילת קודש חוסט .אהובי תלמידי".
הנוכחות החסידית בעיר ,בעיקר בשל הגירה מהאזורים הכפריים שסביב חבריו של רוזנפלד תארו אותו כאוטודידקט
העיר אל העיר עצמה ,וכללה בתי מדרש של חסידויות סיגט (לימים שהתעניין בעולם הסובב אותו .הוא ידע
סאטמר) ,בעלז ,ויז'ניץ ונדבורנה .בעיר פעלה אז גם קהילה ניאולוגית קטנה. חמש שפות על בוריין :עברית ,אנגלית,
עם זאת ,הייתה חוסט מרכז של פעילות משכילית .המשכילים פעלו בעידוד
השלטונות ,ההונגרי ואחריו הצ'כוסלובקי .וכן הייתה מרכז תוסס של
פעילות ציונית מגוונת :בית ספר עברי נפתח בה ב־ ,1929ופעלו בה קבוצות
ציוניות של ״השומר הצעיר״ ו״החלוץ״ וקבוצות של ״המזרחי״ ו״בית"ר״.
בין השנים 1930-1900חל גידול ניכר במספר תושביה היהודים של חוסט:
בשנת 1900חיו בה כ־ 2,300יהודים ובשנת 1935חיו בה כ־ 4,800יהודים.
בין ראשי הקהילה היהודית בחוסט היה הרב משה רוזנפלד ,חסיד ויז'ניץ,
שכונה גם "משה טעטשר" על שם עיר הולדתו טעטש .למשה רוזנפלד
ולאשתו מלכה (לבית קסירר) נולדו שבעה בנים ובת אחת .לאחד הבנים,
יואל צבי ואשתו חיה (לבית פיקסלר) ,נולדו ארבעה בנים ובת אחת .בנם
השני של יואל וחיה הוא יעקב רוזנפלד ,שולח הגלויה.
גרמנית ,צ'כית ויידיש ,עובדות שנעלמו ממשפחתו הקרובה .הוא
כתב סיפורים בעברית עשירה ושלח אותם לעיתונים שונים.
שפתו העשירה של יעקב ושליטתו בשפה העברית שאותה לא למד
באופן פורמלי ,לא בחיידר ,לא בבית הספר ולא בישיבה ,מעוררות
השתאות וכך גם הנושאים שעליהם הוא כותב .מפליא הדבר כיצד
בחור ישיבה ,שלא הייתה לו השכלה פורמלית מעבר ללימודי
הקודש ,מסביר בגלויה לחברו כללים דקדוקיים מורכבים .הוא
מחדש בכתיבתו את המילה "משמורה" ככינוי לחדר המשמר,
מגלה בקיאות בחפירות העדכניות בתל לכיש ,כולל פרטים על
הממצאים שהתגלו בה ,ומכיר את המחקרים החדשים שפורסמו
בעניין.
יעקב רוזנפלד עת־מול 267
30
