Page 36 - עתמול 267

‫עם יואב אבניאון‬ ‫עת לטייל‬

‫הזמנה לסיור בפינות סמויות מן העין‬

‫מוזיאון התרבות הירמוכית בשער הגולן‬

‫כיצד נראו החיים בתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית) לפני‬
‫כ־‪ 8,000‬שנה? ממה התפרנס האדם? מה היו עקרונות אמונתו?‬
‫על שאלות אלה ואחרות מנסה לענות מוזיאון התרבות הירמוכית הקטן‬
‫והמרתק שבקיבוץ שער הגולן‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1941‬נערכו בקיבוץ הצעיר עבודות תשתית לבריכות דגים‬
‫לא רחוק מנהר הירמוך‪ .‬במקום נמצאו ממצאים קדומים‪ .‬יהודה רֹות‪,‬‬
‫ממייסדי הקיבוץ‪ ,‬חש שמדובר בתגלית משמעותית והודות לו הוקם‬
‫טבקאיולויביפוךזוןץ‪":‬ממ‪6‬שגוי‪8‬זעי‪3‬רעאי‪7‬וה‪7‬ןםג‪6‬ו?ה‪6‬לן‪-‬ת"ר‪4‬ב‪0‬ות הירמוכית ע"ש יהודה רות‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1950‬המוזיאון שאותו ניהל ובו היה פעיל עד יומו האחרון‪.‬‬
‫החפירה הארכיאולוגית באתר התנהלה בשנים ‪ 1952-1948‬על ידי‬
‫נמצאו גם צלמיות אחרות וייחודיות שעשויות מחלוקי נחל החרותים‬ ‫משה שטקליס‪ ,‬אבי המחקר הפרהיסטורי העברי והוא זה שטבע את‬
‫בצורה המדמה פני אדם‪ .‬פסל נירוסטה מודרני בחזית המוזיאון מתכתב‬ ‫המונח "התרבות הירמוכית" בשל קרבת אתר החפירות לירמוך‪.‬‬
‫בחפירה של שטקליס נמצאו אלפי כלי צור וכמות גדולה במיוחד של‬
‫עם צלמיות אלה‪.‬‬ ‫חפצי אמנות אך לא נמצאו שרידי יישוב‪ .‬לאחר עשרות שנים שב‬
‫בשער הגולן נמצאו יותר חפצי אומנות מבכל אתר ניאוליתי אחר‬ ‫הארכיאולוג יוסף גרפינקל לחפור במקום בין ‪ 1989‬ל־‪ 1990‬ובשנים‬
‫באזור‪ .‬כעשרים אתרים של תרבות זו התגלו במרחב שבין תל אביב‬ ‫‪ .2004-1997‬גרפינקל הצליח למצוא את שרידי היישוב הקדום‬
‫לגבל שבלבנון ואף מזרחה מנהר הירדן באזור רבת עמון‪ .‬אתר חשוב‬ ‫ששטחו כמאתיים דונם ובו בורות מגורים‪ ,‬מבני מגורים עגולים‬
‫המצוי בשכנות לשער הגולן הוא חורבת מינחה‪ ,‬מדרום לקיבוץ גשר‪.‬‬ ‫ומלבניים‪ ,‬מבנים מונומנטליים ואפילו רחוב ברוחב שלושה מטרים‬
‫הממצאים משער הגולן הוצגו בעבר במוזיאון הלובר בפריז‬ ‫שמעיד על תכנון עירוני‪.‬‬
‫הישוב באתר שער הגולן מתוארך לתקופה שבה עבר האדם‬
‫ובמטרופוליטן בניו יורק‪.‬‬ ‫מחיים של צייד‪-‬לקט לפעילות הכוללת גם חקלאות‪ .‬נראה‬
‫מהלך הביקור במוזיאון‪:‬‬ ‫שהתושבים עסקו גם בטוויה וגרו במכלולי מגורים רבי‬
‫הביקור במוזיאון כולל הדרכה גם לקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫חדרים‪ ,‬כנראה במבנה חמולתי‪.‬‬
‫מרחבת הכניסה תצפית מרשימה מזרחה לגלעד‪ ,‬למפער הירמוך‬ ‫כלי הצור יוצרו מאבנים שלוקטו משפת נהר הירמוך והם‬
‫ולגולן‪ .‬למרגלותינו נראים השטחים הקרובים לנהר‪ ,‬שם נמצא האתר‬ ‫כוללים ראשי חצים‪ ,‬מקדחים ולהבי מגל‪ .‬כמו כן נמצאו‬
‫הקדום‪ .‬בחלל המוזיאון ארונות תצוגה ובהם מאות ממצאים קטנים‬ ‫קערות‪ ,‬קנקנים‪ ,‬פיטסים‪ ,‬גושי אובסידיאן (זכוכית‬
‫ושילוט מפורט‪ .‬התצוגה מדגימה את חיי היום־יום בישוב הקדום‪.‬‬ ‫וולקנית שמקורה באנטוליה או בארמניה) וצלמיות‪.‬‬
‫המבקר מתקדם לקראת השיא — תצוגת צלמיות הנשים‪ .‬בסוף הביקור‬ ‫הכלים מתאפיינים בחריתות בפסים בדגמים שונים‬
‫ניתן לצפות בסרט המתאר את האתר ואת הממצאים שנמצאו בו‪.‬‬ ‫ובצביעה בגווני אדום‪.‬‬
‫סימן ההיכר הבולט ביותר של התרבות הירמוכית‬
‫לעיון נוסף‬ ‫הוא צלמיות הטין‪ ,‬שמעידות על פולחן‬
‫‪ . 1‬י' גרפינקל‪ ,‬״התרבות הירמוכית‪ :‬הערכה מחודשת״‪ ,‬קדמוניות ‪.1996 ,112‬‬ ‫של פריון‪ .‬הצלמיות המכוירות מציגות‬
‫‪ . 2‬מ' שטקליס‪ ,‬התרבות הירמוכית‪ ,‬הוצאת מוזיאון התרבות הירמוכית‪.1966 ,‬‬ ‫דמויות נשיות שעיצובן סוריאליסטי ועשיר‬
‫‪ . 3‬י‪ .‬גרפינקל‪ ,‬שער הגולן‪ :‬אמנות קדומה בעמק הירדן‪ ,‬החברה לחקירת ארץ ישראל‬ ‫בפרטים‪ .‬הצלמיות עוצבו בתנוחה זהה‪ :‬יד‬
‫אחת מונחת על החזה והשנייה מונחת על‬
‫ועתיקותיה‪.2002 ,‬‬ ‫האגן‪ .‬לכל הדמויות יש עגילים‪ ,‬שיער‬
‫אסוף לאחור וכובע מחודד‪ .‬העובדה‬
‫שצלמיות מסוג זה נמצאו באתרים‬
‫מרוחקים זה מזה באזורנו מעידה על‬
‫התגבשותה של הדמות כסמל תרבותי‬
‫מקובל באותה תקופה‪ .‬שטקליס כינה‬
‫אותן "האלה האם" או "האם הגדולה"‬
‫וייחס אותן לפריון של האדם‪ ,‬של החי‬
‫ושל הצומח‪ ,‬לקמעות ואף למוות‪.‬‬ ‫מחיר‪₪ 35 :‬‬
‫הדפסה‪ :‬מרץ ‪2020‬‬

‫יואב אבניאון‪ ,‬מורה דרך ומרצה‬
‫‪www.yoaview.com‬‬