Page 7 - עתמול 267
P. 7
נסיבות יצירתם של כתבי היד והאיקונות הבדווים מקבלים מנת מזון בשער מר סבא ,כתב יד מאתונה
בכמחצית מכתבי היד הידועים יש קולופונים ,שהם נוסח
חתימת המעתיק המציין את מקום ההעתקה ואת התאריך. החוויה האישית של הנזיר המאייר .באיור האחד נראה נזיר היושב
על פי הקולופונים ניתן לקבוע שהספרונים נכתבו ואוירו במנזר במגדל כשלמרגלות המגדל נראים שני בדווים המכוונים אליו את
מר סבא או במנזרי ירושלים החל מהרבע השני של המאה השבע־ רוביהם .באיור השני נראים בדווים הבאים אל שער המנזר ומקבלים
עשרה ועד אמצע המאה השמונה־עשרה .לפיכך נראה שכתבי היד מנת מזון המורדת אליהם בסל .זהו ביטוי לנוהג שהתקיים כנראה
נכתבו במסגרת פעילותה של הפטריארכיה היוונית־אורתודוקסית במשך שנים רבות .שני האיורים משקפים את היחסים המורכבים
והם מייצגים את עמדותיה כשומרת המקומות הקדושים עבור
ששררו בין הנזירים לשכניהם אנשי המדבר.
העולם האורתודוקסי.
בערך באותה תקופה מופיעות גם איקונות גדולות ממדים שצוירו איקונה ממוזיאון בנאקי
על בד ושימשו בכנסייה ובהקשרים דתיים :תמונות המציגות את
המקומות הקדושים ואת הקדושים עצמם .אף הן נקנו בירושלים
כמזכרות קודש של עולי רגל ,ואף הן מייצגות את הפטריארכיה
היוונית־אורתודוקסית של ירושלים .במרכז האיקונות מתוארת
תמיד כנסיית הקבר הדומה בפרטיה לדימוי שלה באיורי כתבי
היד .חלק מהאיקונות מציגות את המקומות הקדושים במעין
מפה במבט ממערב למזרח :מחוף הים התיכון למטה ועד הירדן
בחלק העליון .במרכז כנסיית הקבר ,סביבה מנזרי ירושלים בתוך
החומות והמקומות הקדושים שמחוץ לחומות והלאה ,המקומות
הקדושים מהכנרת ,הר תבור ונצרת בצפון ועד ים המלח ,מנזרי
מדבר יהודה וכנסיית המולד בבית לחם בדרום.
נראה שלאחר שהאימפריה העות'מאנית התבססה במרחב שבין
הבלקן למצרים ,נעשתה העלייה לרגל של יוונים (וכך גם סרבים
ובולגרים) אורתודוקסים לארץ הקודש קלה יותר .בניגוד לנוצרים
מהמערב ,היו הם אזרחי האימפריה העות'מאנית ,הכירו את
מנהגיה ולא נחשבו זרים בה .חלק מהם גם היו בני המעמד הבינוני
ויכלו להרשות לעצמם את מסע העלייה לרגל .הפטריארכיה של
ירושלים שמחה על זרם עולי הרגל שחיזק את מעמדה הן בתרומות
והן בחיזוק דימויה כשומרת המקומות הקדושים .כך התפתחה
במנזרי הפטריארכיה בירושלים תעשיה של כתבי יד מאוירים
ואיקונות שנקנו על ידי עולי הרגל וייצגו את הפטריארכיה גם
בקהילות האם של הצליינים .שם ,בקהילות האם ,אלה שנבצר
מהם לצאת בעצמם אל מסע הצליינות ,ערכו מעין מסע צליינות
אישי וירטואלי על ידי קריאת הטקסט של כתבי היד והתבוננות
באיקונות ואף ערכו תפילה על ידן .כך נפוצו הן כתבי היד והן
האיקונות על פני כל המזרח התיכון ואירופה והן שמורות כיום
במקומות רבים.
פריחתם של כתבי היד הגיעה לסופה ,עם הדפסתם של ספרי
העלייה לרגל שהיו מיועדים לצליינים האורתודוקסים .הראשון
בספרים אלה ,שחלקם היו מאוירים ,נדפס בשנת 1728ובכך
נתייתרו מלאכת ההעתקה ביד והאיור .האיקונות הגדולות
המשיכו להתקיים גם במאה התשע־עשרה ואז הלכה תפוצתן
ודעכה גם כן0 .
עת־מול 267 לעיון נוסף
. 1ר' רובין ,מפות יווניות־אורתודוקסיות של ירושלים מהמאות השבע־עשרה והשמונה־עשרה ,קתדרה ( 155ניסן תשע״ה) ,עמ׳ .46-17
.2ר' רובין ,האמנם טבח ביברס בנזירי מר סבא? מקורות היסטוריים וזיכרון קיבוצי ,קתדרה ( 173תשרי תש"ף) ,עמ' .36—25
5 .R. Rubin, Proskynetarion: One Term for Two Kinds of Jerusalemite Pilgrimage Souvenirs, Eastern Christian Art 10 (2014-2016), pp. 97-111 .3
