Page 8 - עתמול 267

‫על המקור מאוספי הספרייה הלאומית‬ ‫יוחאי בן־גדליה‬

‫ולא יעבור מאר״ץ והלאה‬
‫תפיסת גבולות המרחב הארצישראלי בראי הכתּובות‬

‫כתובה מירושלים עם‬ ‫תּובה היא הסכם בין בני זוג המסדיר את חובות הבעלכ‬
‫התחייבות החתן "שלא‬
‫ינדוד מאר"ץ והלאה ולא‬ ‫כלפי אשתו‪ ,‬בעיקר בתחום הממון‪ .‬בכך‪ ,‬אין הוא שונה‬
‫מנ"א והלאה ולא בדרך ים‬ ‫מחוזים ושטרות אחרים‪ ,‬שנחתמים על בסיס יומיומי‬
‫כלל עד שיניח לה גט זמן‬ ‫בין אנשים או בין תאגידים‪ .‬עם זאת‪ ,‬החשיבות שהחברה ייחסה‬
‫להקמת "בית חדש" האדירה את מעמד הכתובה על פני שאר‬
‫כשר"‪ ,‬תרנ"ח‬ ‫השטרות והחוזים‪ .‬לרוב נוסח הכתובות הוא קבוע‪ ,‬למעט הנתונים‬
‫(אתר הכתובות‪ ,‬אוסף‬ ‫המשתנים של שמות בני הזוג‪ ,‬זהות העדים‪ ,‬התאריך‪ ,‬המקום‪,‬‬

‫הספרייה הלאומית)‬ ‫וגובה הסכום שנקוב בה‪.‬‬
‫ב"אתר הכתובות" של הספרייה הלאומית מרוכזות אלפי כתובות‬
‫מרחבי העולם היהודי‪ ,‬השוכנות כיום בספריות‪ ,‬במוזיאונים‪,‬‬
‫בארכיונים ובאוספים פרטיים בארץ ובעולם‪ .‬האתר משמש‬
‫חוקרים בתחום תולדות האמנות‪ ,‬בעיקר זו העממית‪ ,‬לצד‬
‫היסטוריונים וחוקרים של תולדות המשפחה‪ ,‬המתעניינים במידע‬
‫העשיר הקיים באתר על יחידים ועל קהילות‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬נוסח‬
‫הכתובות לא מהווה נושא למחקר‪ ,‬אבל נוסחה מיוחדת שמופיעה‬
‫בכתובות הארצישראליות החל מן המאה השש־עשרה ועד למאה‬
‫העשרים מעוררת עניין‪ .‬במאמר זה ננסה לעמוד על מקורה‪ ,‬על‬

‫משמעותה ההיסטורית ועל התפתחותה‪.‬‬

‫ד"ר יוחאי בן־גדליה — מנהל הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי‪ .‬אחראי מטעם הספרייה הלאומית על המדור "על המקור — מאוספי‬ ‫עת־מול ‪267‬‬
‫הספרייה הלאומית" ב'עת־מול'‪ .‬חוקר של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל ושל קשריו עם אירופה‪.‬‬
‫‪6‬‬