Page 10 - ETMOL_114

‫מעורבת בכניסה למוסדות! ‪ .2‬לערוך‬ ‫״*'>* ^ ‪r‬‬ ‫בניין העיריה‬
‫חיפושים אצל כל עובד‪ ,‬כאשר שומר יהודי‬
‫יחפש אצל ערבים ושומר ערבי אצל‬ ‫העיריה המנוח‪ ,‬חסן שוקרי‪ ,‬החליטו פרנסי‬ ‫‪ ,1947‬החליט הוועד״הפועל הערבי על‬
‫יהודים! ‪ .3‬שני הצדדים יפנו למוסדות‬ ‫העיר באותה עת להחליף את שם רחוב‬ ‫הכרזת שביתה כללית בארץ כולה‪ ,‬כדי‬
‫הביטחון המוסמכים כדי לברר את שאלת‬ ‫לבטא את התנגדות הוועד״העליון לפתרר‬
‫הביטחון באיזור העיריה! ‪ .4‬הוצע שמוס­‬ ‫המצודה ליד העיריה בשמו של שוקרי‪.‬‬ ‫נות שהוצעו בעניין ארץ־ישראל‪ .‬בחיפה‬
‫דות הביטחון של שני הצדדים יכריזו על‬ ‫בדצמבר ‪ 1947‬יצר שבתי לוי קשר עם‬ ‫הוקמה ועדת שביתה‪ ,‬אולם היו חילוקי'‬
‫שטח שמסביב לבניינים אלה כשטח נייטר­‬ ‫אישים ערבים מתוך מטרה להרכיב מועצה‬ ‫דעות בין חבריה‪ .‬אגודת הפועלים הער­‬
‫לי‪ .‬ה״הגנה״ נענתה בחיוב ותשובה דומה‬ ‫עירונית חדשה‪ ,‬לאחר שכל חברי העיריה‪,‬‬ ‫בית‪ ,‬למשל‪ ,‬לא פירסמה הוראות בעניין‬
‫נמסרה מטעם הנציגות הערבית‪ .‬ואמנם על‬ ‫פרט לשניים‪ ,‬היו הראשונים לעזיבת העיר‬ ‫השביתה‪ ,‬אלא הסתפקה בהעברת הנחיות‬
‫עם פרוץ ההתנגשויות‪ .‬שבתי לוי התכוון‬
‫סמך ההבטחות חזרה העבודה לסידרה‪.‬‬ ‫להקים מועצה שתפעל כסמכות בניהול‬ ‫מהוועד״הפועל הערבי‪.‬‬
‫על‪-‬אף המגעים בין הצדדים להפגת‬ ‫העיר‪ ,‬כדי לאפשר לעיריה למלא את‬
‫המתיחות לא שפר מצב הביטחון‪ .‬ב‪18-‬‬ ‫תפקידה‪ ,‬כמו גם לפעול למניעת עימותים‬ ‫קול קורא לשקט וסדר‬
‫בינואר ‪ 1948‬נועדה משלחת מעובדי‬ ‫בין שתי העדות‪ .‬לאחר פגישה בין שבתי‬
‫העיריה הערבים לפגישה עם ״הוועדה‬ ‫לוי‪ ,‬שחאדה שלח‪ ,‬טאהר קרמאן ואחמד‬ ‫ערב ההחלטה על חלוקת הארץ בעצרת‬
‫הלאומית״‪ ,‬והועלתה הצעה להתנתק‬ ‫חליל ־ שופט שלום במקצועו ‪ -‬הובאה‬ ‫אר׳ם ב‪ ,1947-‬העסיקה העיריה כ״‪574‬‬
‫מהעיריה לשם הקמת עיריה ערבית שתפ­‬ ‫תוכניתו של לוי לפני חברי ״הוועדה‬ ‫פועלים ערבים‪ ,‬לעומת ‪ 273‬פועלים‬
‫הלאומית״ הערבית להכרעה‪ .‬חלק מהחב­‬ ‫יהודים‪ ,‬ו״‪ 194‬פקידים ערבים )חציים‬
‫על ברובעים הערבים בלבד‪.‬‬ ‫רים נטו לשקול בכובד ראש את ההצעה‪,‬‬ ‫מוסלמים וחציים נוצרים(‪ ,‬לעומת ‪209‬‬
‫העבודה בעיריה נמשכה‪ ,‬אם כי מדי‬ ‫אולם יושב ראש ״הוועדה״‪ ,‬רשיד אל חאג׳‬ ‫פקידים יהודים‪ .‬המתיחות וגילויי האלימות‬
‫פעם נעדרו פק‪T‬ים ערבים מעבודתם‪.‬‬ ‫אברהים‪ ,‬החליט לא לנקוט בדיעה כל עוד‬ ‫שניכרו בעיר בעקבות ביטויי המחאה שיזם‬
‫ב‪ 23-‬במארס החליטו הפקידים לא להופיע‬ ‫לא קיבל הוראות מהמופתי‪ ,‬חאג׳ אמין אל‬ ‫הוועד״הערבי העליון‪ ,‬הביאו את העיריה‬
‫יותר לעבודה כל עוד לא נפגשו נציגי‬ ‫חוסייני‪ .‬אולם המופתי הביע התנגדות‬ ‫לצאת בקול קורא לתושביה של חיפה‬
‫העובדים עם מושל‪-‬המחוז למען יוחלט על‬ ‫נחרצת להצעתו של לוי‪ ,‬ודרש לא לקיים‬ ‫לשמור על השקט והסדר‪ .‬העיריה דאגה‬
‫אמצעי ביטחון שיש לנקוט בהם במקומות‬ ‫כל מגע עם היהודים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬המשיך‬ ‫להדגיש בקריאתה את ייחודה הגיאוגראפי‬
‫עבודה מעורבים הקרובים לאיזור היהודי‪.‬‬ ‫אחמד חליל להיפגש בבניין העיריה עם‬ ‫של העיר ואת ״המאמצים המשותפים״‬
‫בתחילת אפריל פנתה הוועדה לחברי‬ ‫שהושקעו על־ידי שתי העדות בקידומה‬
‫העיריה שעזבו את העיר לחזור לתפקידי­‬ ‫שבתי לוי‪.‬‬ ‫הכלכלי של חיפה‪ .‬את הכרוז חתמה‬
‫הם‪ .‬לקראת אמצע אפריל קיבלה הוועדה‬ ‫בהתאם ליוזמת הערבים עובדי העיריה‬ ‫העיריה בתקווה לעשיה נאמנה לכלל‬
‫מכתב מהוועד הערבי העליון לפיו נדרשה‬ ‫ולפי הצעתו של שבתי לוי‪ ,‬נבחרה בינואר‬ ‫האוכלוסיה‪ ,‬מבלי לערב כל נימה פוליטית‪,‬‬
‫להחזיר את חברי מועצת העיריה שנעדרו‬ ‫‪ 1948‬ועדת ביטחון מעורבת בה יוצגו באי­‬ ‫עדתית או מפלגתית‪ .‬שלא כשאר המקומות‬
‫זה תקופה ארוכה מעבודתם‪ .‬לנוכח העזיבה‬ ‫כות המוסדות ‪ -‬שלושה ערבים ושלושה‬ ‫המעורבים שכנה העיריה מאז יוני ‪1942‬‬
‫והחשש להתפוררות המימסד המוניציפאלי‬ ‫יהודים‪ .‬בישיבה הראשונה‪ ,‬בראשותו של‬ ‫בהדר״הכרמל‪ .‬כהוקרה לפעילותו של ראש‬
‫פעלו השלטונות הבריטים למען מינוי‬ ‫אחמד חליל‪ ,‬נדונה שאלת הביטחון לעובדים‬
‫חברים חדשים במקום אלה שעזבו את‬ ‫הערבים והיהודים‪ .‬החברים הערבים העלו‬
‫ועדת העיריה‪ .‬פועלם של הבריטים לא נבע‬ ‫את ההצעות הבאות‪ .1 :‬לקבוע שמירה‬
‫מתוך רצון להניע מחדש הגמוניה משותפת‬
‫בוועדת העיריה‪ ,‬אלא מתוך כוונה להעביר‬
‫לידי העיריה את סמכויות מושל המחוז‬
‫לקראת הפינוי שהסתמן באופק‪ .‬מצב‬
‫הביטחון בעיר החמיר לקראת אמצע אפריל‬
‫ורבים מן העובדים הערבים לא הגיעו עוד‬
‫לעבודתם‪ .‬בין היוצאים מן העיר היו כ‪120-‬‬

‫פקידים וכ‪ 500-‬פועלים ערבים‪.‬‬
‫ב‪ 22-‬באפריל ‪ 1948‬השתלטו כוחות‬
‫ה״הגנה״ על האזורים הערביים של חיפה‪.‬‬
‫לקראת ערב‪ ,‬התכנסו שני הצדדים בתיווך‬
‫בריטי בבניין העיריה כדי לדון בתנאי‬
‫הפסקת האש‪ .‬הנציגות הערבית העדיפה‬
‫שלא להכריז על כניעה מוצהרת ובתוך זמן‬
‫קצר החל הפינוי ההמוני של ערביי חיפה‪.‬‬
‫על רקע המשבר שפקד את החברה הפלש­‬
‫תינית המשיכה העיריה‪ ,‬בהרכב מעורב‪,‬‬
‫לדאוג לענייניה של העיר‪ .‬היתה זו תופעה‬
‫ייחודית לחיפה‪ ,‬שכן בערים מעורבות‬
‫אחרות פסקה העבודה המשותפת בעיריה‪.‬‬
‫עד ה‪ 17-‬בדצמבר ‪ ,1950‬כיהנו שני נציגים‬
‫ערבים בוועדת העיריה ‪ -‬שחאדה שלח‬
‫וטאהר קרמאן‪ .‬במערך העבודה המוני­‬
‫ציפאלי הועסקו באותה עת כ‪ 75-‬פועלים‬
‫ערבים וכ‪ 39-‬פקידים‪ .‬בחיפה‪ ,‬יותר מכל‬
‫עיר אחרת‪ ,‬היה שיתוף‪-‬פעולה מסויים בין‬

‫יהודים וערבים‪.‬‬

‫‪10‬‬