Page 7 - ETMOL_114
P. 7
ן הצליח להתקבל לשירותו של קונסול הולנד בעיר בתפקיד
מתורגמן.
לבד מעיסוקו כמתורגמן היו לו גם עסקים פרטיים וחלק
מהם כנראה ב שיתוף עם אברהם נחמיאס ,מזכירו של פח׳ר
א״דין .ב שהותו בעכו בא בק שרי עסקים ומסחר עם הנזירים
הפראנציסקאנים ,ועל כן יש ב Tינו סיפורו ,שכן הפראנ־
ציסקאנים שבארץ ניהלו יומן מקיף השמור עד היום.
באותה תקופה היה אחראי ליומן הנזיר פראנצ׳סקו דה
סרינו ומפיו אנו יודעים את סיפורו של בני מין אבנדאנה
שאיתו ניהלו עסקים ולדעתם ,הערים עליהם.
אבנדאנה יוצא לעזרה
ראש מסדר הפראנציסקאנים בארץ בשנת 1634הצליחו התורכים להסיר את פח׳ר זרדין
מתפק Tהמושל ,הביאוהו לקושטא ולאחר שנה הוציאוהו
הפרטיים ולעזור להם ,וביק שו מ׳׳האב השומר של הארץ להורג .עברו שלוש שנים ואבנדאנה הגיע לידי התנג שות
הקדושה״ לגמול לו בעין יפה על שירותיו. עם הפראנציסקאנים מהמנזר הפראנציסקאני בנצרת ,גם הם
כמותו היו בעלי״ברית של פח׳ר זרדין ,שהתיר להם להקים
אבנדאנה יצא לירושלים מלווה בחייל ומצוייד במכתב כנסיות ומנזרים בהר תבור ,בעכו ואת כנסיית הבשורה
מ׳׳האב השומר בנצרת״ ומהקונסול ההולנדי ,המתארים את בנצרת .עד עלייתו לשלטון של פח׳ר א״דין שימשו,
המאורעות שהובילו למאסר הנזירים ומבקשים את מרכז כיהודים ,מקור לסחיטות ע ל' rי המושלים התורכים.
המסדר בירושלים לתת את הכסף הדרוש כדי לפייס את משסולק פח׳ר א rין חמשזו התורכים את הגזירו ת כנגד
מועזל צפת .אבנדאנה מסר את המכתבים ל׳׳שומר הארץ הפראנציסקאנים .מושל צפת שלח בסוף שנת 1637שופט
הקדושה״ ותיאר את מה שהתרחש בנצרת ובצפת .ה׳׳רא ש״ מלווה בארבעה חיילים כדי לבדוק אם במנזר בנצרת אין
ויועציו החליטו לשלוח את אחד הנזירים ,האב פאוסטינו, עוברים על חוקי המדינה .השופט גילה מי ,Tכי מבני
״מזכיר הארץ הקדו שה״ ,לצפת כדי לטפל בעניין שכן הוא הפראנציסקאנים הוקמו על מקומו של מסגד והנזירים
מבצעים עבירות נוספות כנגד המדינה שעונ שן מוות .מושל
היה בקיא בדרכי המעזא־ומתן עם מועזלי ה א ^. צפת ציווה לאסור חמישה נזירים ,ביניהם ראש המנזר,
היו לו לאבנדאנה עסקים שונים בירושלים והאב פאוסטי־ ״האב ה שומר׳׳ ,שהובלו לצפת .הסוהרים והאסירים חנו
נו נאלץ להעזתהות בירו שלים עד שאבנדאנה התפנה לצאת בחאן ,פונדק דרכים ,ר׳האב השומר״ הצליח לשלוח שליח
לדרך .גם בשכם הוא השתהה יותר מיממה ,ונשא ונתן עם לקונסול ההולנדי בעכו כדי לבקש את עזרתו .אמנם
מושל העיר על קניי ת חיטה וסחורות אחרות .כן חנו הנזירים היו תחת חסותו של הקונסול הצרפתי ,אולם מאחר
ה שניים בערבה ו בג׳נין ולבסוף ,למרות התנגדות הנזיר,
התעכבו שעות רבות בשפרעם שם ביקש אבנדאנה לפגועז שהוא לא היה באותו זמן בעכו פנה אל הקונסול ההולנדי.
את יהודי המקום .כ שהגיעו לעכו כבר היתה לאב פאוסטינו הקונסול ההולנדי שלח את עוזרו בנימין אבנדאנה לפעול
דעה מאוד שלילית על אבנדאנה ,שלדעתו עסק יותר לשיחרור הנזירים .אף־על״פי שלא היה בקו הבריאות ,יצא
ב ענייניו הפרטיים מאשר בעסקי המנזר .בעכו נפג ש
פאוסטינו עם ״האב השומר״ מנצרת והם החליטו לצאת לדרך והגיע למקום חנייתם של הנזירים.
לצפת כדי לדון עם המושל בעניין האסירים .אבנדאנה חשש אבנדאנה הציע לנזירים להימנע בכל מחיר מלהגיע
כנראה כי מושל צפת יאסור אותו אם יגיע לשם ,כדי לצפת ,שכן אם יגי עו למקום מושב המושל ,לא ייחלצו משם
להוציא ממנו כסף שכביכול -או אולי באמת -מסר לו בשלום .מסיבה זו הבטיח לקצין שליווה אותם בגד כ ל ש הו-
פח׳ר א״דין ,וסירב לצאת לצפת .לאחר שיכנועים שנמשכו ובגד היה אז מוצר יקר -כדי שישחרר את הנזירים.
שלושה ימים ,הסכים אבנדאנה לצאת עמם לדרך .אחרי הנזירים לעומת זאת סברו ,שיש ב Tיהם מסמכים נאותים
מעזא ומתן ארור שולמו למושל ולאנשי חצרו 3428גרו ש ולא היה להם ספק שמושל צפת יעשה עימם דין צדק ויעני ש
ר 12מא Tי .הקונסול ואבנדאנה קיבלו מהמושל גלימות את שוביהם .משראה אבנדאנה כך ,חזר לעכו כדי לדווח
לאות תודה על חלקם בסיום המשא והמתן .הנזירים חזרו
לקונסול.
הנזירים הובלו לצפת ,שם נידונו למוות והמנזר נ Tון
להריסה .עם זאת ״ני או ת״ המושל לבטל את הגזירה תמורת
10,000גרו ש .לאחר ש׳׳האב השומר״ עמד עימו על המקח,
ירד המחיר ל־ 5000גרו ש .״האב השומר״ המשיך לעמוד על
המקח ,וכתוצאה מכך עונו הוא והנזירים האחרים קשות ,עד
שלבסוף הוסכם על תשלום של 3300גרו ש.
כדי לה שיג את הכסף נשלח ״האב השומר״ לעכו בליווי
הקצין שאסרו .״האב השומר״ קיווה להשיג את כסף הפדיון
מהסוחרים הצרפתים בעכו ,אך הוא לא מצא אותם .האב
פנה לקונסול ההולנדי שהצליח להשיג לו 500גרו ש
בהלוואה .לא היה די בסכום זה והנזיר התחנן לפניו לשלוח
את אבנדאנה לירושלים כדי שידווח על הנע שה ל׳׳אב
השומר של הארץ הקדועזה״ ,ראש מסדר הפראנציסקאנים
בארץ ,ויביא עימו את הכסף הדרוש .הקונסול נענה לבקש
תו .הנזירים היו אסירי תודה לאבנדאנה על נכונו תו לצאת
לדרך ,הם היללו את חכמתו ואת נכונותו להזניח את עסקיו