Page 8 - ETMOL_114
P. 8

‫אבנדאנה נמצא במצב כספי קשה והיה חייב כספים רבים‪.‬‬                  ‫נצרת במאה ה־‪17‬‬
‫הוא נסע לדמשק‪ ,‬שם היה לפראנציסקאנים מקום תפילה‪.‬‬
‫אבנדאנה איים על הנזיר שבמקום‪ ,‬כי הוא יגרום למיסדר‬                 ‫לנצרת ואבנדאנה והקונסול לעכו‪ .‬פגי שתו של אבנדאנה עם‬
‫בנצרת נזקים גדולים‪ ,‬אם לא יפוצה‪ .‬יחד עם האיומים‬                   ‫מושל צפת עברה בשלום‪ ,‬אם באמת היה בידי אבנדאנה‬
‫התנהלו בין הנזיר ובין אבנדאנה שיחות ארוכות על‬
‫הנצרות‪ ,‬שגרמו לנזיר להתרשם‪ ,‬כי ברצונו של אבנדאנה‬                       ‫כסף משל פח׳ר א״דין הרי מושל צפת לא ידע עליו דבר‪.‬‬
‫לחזור לנצרות‪ .‬דומה‪ ,‬כי אבנדאנה נקט בשיטת ״המקל‬                    ‫אבל בקיץ ‪ 1638‬נודע למושל צפת על ק שריו של אבנדא*‬
‫והגזר״‪ ,‬אם ישלמו לו ‪ -‬יתנצר‪ ,‬אם לא ישלמו לו ‪ -‬יגרום‬               ‫נה עם פח׳ר א״דין‪ ,‬וכאילו נשארו בידי אבנדאנה ‪ 15‬אלף‬
‫נזקים‪ .‬מדמשק הלך אבנדאנה לצידון‪ ,‬נפגש עם ראשי‬                     ‫גרוש מכספי פח׳ר א״דין השייכים לשלטונות התורכים‪.‬‬
‫הפראנציסקאנים והמשיך בשיטתו ‪ -‬איומים מחד והבטחות‬                  ‫מושל צפת יצא לעכו כדי לגבות את הסכום‪ ,‬אבנדאנה ניסה‬
‫מאידך‪ .‬הפראנציסקאנים בצידון החליטו בעצה אחת עם‬                    ‫להתחמק מפניו‪ ,‬אולם נתפס והובא כבול באזיקים אל‬
‫״ה שומר״ בירושלים לתת לו ‪ 100‬גרו ש תמורת הבטחה‬                    ‫המושל‪ .‬הוא עונה עינויים קשים במשך חמישה ימים‪ .‬לאחר‬
‫שאין לו יותר תביעות מן המנזר‪ .‬הכסף שולם לו ודומה היה‬              ‫משא״ומתן התפשר עמו המושל ואבנדאנה שילם לו ‪1500‬‬
‫שהכול שכחו את עניין ההתנצרות‪ ,‬אבל אז הופיע אבנדאנה‬                ‫גרוש בלבד‪ .‬אבנדאנה נשלח לעכו כדי להביא את הכסף‪.‬‬
‫בירושלים והודיע‪ ,‬כי ברצונו למלא את הבטחתו ולחזור‬                  ‫מאחר שמעבידו הקונסול‪ ,‬שלעזרתו קיווה‪ ,‬לא היה במקום‪,‬‬
                                                                  ‫פרץ את בי תו ונטל מקופתו ‪ 500‬גרוש וכמה גלימות‪ .‬כדי‬
                                                         ‫לנצרות‪.‬‬
‫למרות חשדותיו של ״האב השומר״‪ ,‬עמד אבנדאנה על‬                                   ‫לממן את שארית הסכום משכן את אשתו וילדיו‪.‬‬
‫דעתו‪ ,‬קיבל שיעורים בעיקרי האמונה הנוצרית‪ ,‬קיבל את‬                 ‫אבנדאנה שוחרר‪ ,‬אולם היה עליו לפדות את בני משפח­‬
‫השם אנדראה והבטיח לחזור אל ארצות הנצרות וכן הבטיח‬                 ‫תו‪ ,‬שאם לא כן היו נמכרים לעבדות‪ .‬וכך הלך‪ ,‬כמעשה‬
‫לפצות את המסדר על הנזקים שגרם‪ .‬אבנדאנה יצא לצידון‬                 ‫רבים אחרים בני תקופתו אשר בני משפחותיהם נ שבו בידי‬

                           ‫כדי לחזור משם לאירופה הנוצרית‪.‬‬                  ‫שודדי־ים‪ ,‬וקיבץ נדבות כדי לה שיג את דמי פדיונם‪.‬‬
‫בצידון אמנם התנצר וטבל כדין‪ ,‬אולם לדברי הפראנ־‬
‫ציסקאנים‪ ,‬הוא זילזל בטכס הטבילה ולא כרע ברך‪ .‬בניו‬                               ‫איומים והבטחות‬
‫הגדולים הוטבלו גם הם‪ ,‬אולם אשתו ובתו הקטנה לא‬
‫הוטבלו מסיבות שונות‪ .‬על״פי התוכנית היה אמור להפליג‬                ‫ידידים טובים אמנם נ תנו לו כסף וחלק מהתשלום ניתן לו‬
‫למרסיי בלוויית סוחר צרפתי‪ ,‬אולם למרות שהכריז שוב‬                  ‫כהלוואות‪ .‬אבנדאנה טען לפני הפראנציסקנים‪ ,‬כי כל‬
‫ושוב על דבקותו בנצרות דומה שהחליט שלא יפליג‬                       ‫תלאותיו באו לו בגלל שעסק בענייניהם ונח שף למושל‬
‫מצידון‪ .‬הסוחר הצרפתי שכר למענו ולמען בני משפחתו‬                   ‫צפת‪ ,‬ותבע מהם שהם יחזירו לו את הכסף שלקח כהלוואות‪.‬‬
‫מקומות במספר אניות זו אחר זו‪ ,‬אולם בכל פעם דחה‬                    ‫משסירבו‪ ,‬פנה אבנדאנה אל בית״הדין המוסלמי בעכו‬
‫אבנדאנה את הפלגתו מנימוקים שונים‪ .‬הוא השתהה בצידון‬                ‫והוציא פסק״דין‪ ,‬המחייב את המסדר להחזיר לו את הכסף‪.‬‬
‫עד שנת ‪ 1642‬וחזר וקשר קשרים עם יהודי העיר‪ .‬בינתיים‬                ‫מענהו זה לא מכבר‪ ,‬מושל צפת‪ ,‬עזר לו לה שיג את פסק‪-‬‬
                                                                  ‫הדין וגם שלח עימו חייל ללוותו לירושלים‪ ,‬שם ביקש‬
    ‫התקבל לעבודה כמתורגמן אצל הקונסול האנגלי בצידון‪.‬‬              ‫להוציאו אל הפועל‪ .‬הפראנציסקנים שילמו למושל ירושלים‬
‫הפראנציסקאנים הנרגזים דרשו ממנו להחזיר לידיהם את‬                  ‫‪ 450‬גרו ש כדי שלא יבצע את פסק״הדין‪ .‬לאחר מכן כתבו‬
‫מכתבי ההמלצה שנתנו לו‪ ,‬אך אבנדאנה הוסיף לטעון שהוא‬                ‫לעורכי״הדין של המסדר באיטליה שינסו להוציא מאחיו של‬
‫נוצרי מאמין והוא מתכוון עדיין לחזור לאירופה‪ .‬הפראנ‪-‬‬
‫ציסקאנים טענו‪ ,‬כי בין הנוצרים מופיע אבנדאנה כנוצרי‬                                     ‫אבנדאנה בוויניציאה את הבסף ששילמו‪.‬‬
‫ואילו ליהודים הוא מודיע כי הנהו יהודי‪ .‬מתוך מכתב של‬
‫רב יהודי מוויניציאה מסתבר‪ ,‬כי אבנדאנה ביקש גם עזרה‬

                                      ‫כספית מיהודים באיטליה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1642‬ניתנה לו הזדמנות אתרונה להפליג לארץ‬
‫נוצרית באירופה‪ ,‬כאשר נשכרו למענו מקומות באניה‬
‫שעמדה להפליג לליוורנו‪ ,‬אולם גם אותה נסיעה לא יצאה‬
‫אל הפועל משום שאבנדאנה ברח בחשכת הליל לדמשק זמן‬
‫קצר לפני הפלגת הספינה‪ .‬גירסה אחת טוענת‪ ,‬כי אבנדאנה‬
‫ברח לדמשק מאחר שניהל פרשת אהבים עם אשה‬
‫מוסלמית‪ ,‬מעשה שדינו מוות על״פי חוקי האיסלאם‪ .‬הדבר‬
‫נודע לממלא מקום מושל צידון והוא ארב לו באחד הלילות‬
‫ותפסו בשעת מעשה‪ .‬מאחר ששערי העיר היו ננעלים‬
‫בלילות נאלץ אבנדאנה לטפס על החומה כדי למלט את‬
‫נפ שו וברח לדמשק‪ .‬מעבידו הקונסול האנגלי שיחד את סגן‬
‫המושל ב‪ 500-‬גרו ש וזה שלח רץ לדמשק כדי להביא משם‬
‫את אבנדאנה‪ .‬אבל אבנדאנה חזר רק משהספינה הפליגה‬

                                                          ‫לדרכה‪.‬‬
‫זו הידיעה האחרונה המצויה בידינו‪ ,‬כתובה על־ידי הנזיר‬
‫סרינו‪ ,‬על אבנדאנה‪ ,‬בן חמישים וארבע היה באותו זמן‪,‬‬
‫״לא יהודי ולא נוצרי״‪ ,‬האפשרויות נותרו פתוחות לפניו‪.‬‬

                                     ‫מה קרה בת איננו יודעים‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬בנימין אבנדאנה‪ ,‬נדודיו והרפתקאותיו באיטליה‬
‫ובליבאנט ‪ -‬מ‪ .‬רוזן הוצאת ביה״ס למדעי היהדות באוניברסי­‬

                                                       ‫טת ת״א‪.‬‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13